עכשיו תורי לקטר...

עכשיו תורי לקטר...

אני עובדת במקום העבודה שלי כמזכירה יחידה. לא עזרה ולא נעליים (הלוואי, אולי שלי לא היו נשחקות כל כך). אני מה שקוראים לו "ראש גדול" תמיד הייתי... מה שיוצר מצב שאני עושה כאן הרבה יותר מידי פעמים עבודה של עורך דין או מתמחה והעבודה שלי "מוזנחת". זה לא שאני חושבת שלתייק חשבוניות זה ענין פחות לעומת תיקים פליליים, אבל בכל זאת, מדובר בניירת מול חיי אדם! ובכל זאת, איך יותצר שאני חוטפת על הראש? ואיך לקוחות מספרים לי (כאילו שלא קראתי את כתב האישום לבד) מהו המקרה שלהם בכל פעם מחדש? ואיך לקוחות חושבים (בדרך כלל אני מצדיקה), שאני המקור לכל הפתרונות שלהם. ואיך נ-מ-א-ס לי כבר!!!! רוצה למצוא עבודה עד 13:00, לקחת את הילד שלי מהגן, ללכת איתו לאיזו גינה ציבורית ולא להתמוטט בשעה 21:00 מול הטלויזיה!
 

yoyo10

New member
אוי כמה שאני מזדהה איתך

ועדיין אין לי ילדים תחזיקי שם מעמד
 

המזכירה

New member
קבלי תמיכה../images/Emo24.gif

כל כל מבינה. אני עובדת במשרד עורכי דין בין הגדולים בארץ (עובדים פה קרוב ל- 130 איש). אני עובדת מהבוקר עד הערב, כשאצל כל המזכירות האחרות זה מתפצל לשתי משמרות. בגלל שאני פה כל כך הרבה שעות, אני מוצאת את עצמי עושה הכל בשביל כולם. אצלנו מתעסקים בעיקר במקרקעין אז אני כל היום עם עיריות וטאבו, עושה עבודה של מתמחה ןמזכירה ביחד. אני מגיעה הביתה ב- 20:00 בערב, אוכלת ארוחת ערב, מתקשרת קצת עם חבר שלי שלא ירגיש שהוא גר לבד, והולכת לישון. אני גם הייתי שמחה אם היו מחלקים את המישרה שלי לשתיים.
 
למעלה