עכשיו כשמתבהר
וקצת יותר אור וחום. בחורף הזה.. שנפלא בפני עצמו. כשהוא בחוץ. לא כשהוא בפנים. בהתבהרות החלקית. של האפור. של הבלגן. כששוב פעם חוזר עצב גדול. יותר ויותר ברור שהוא לא שייך לבור. "הבור ההוא". זה שנפער בנשמה עם אלה שהלכו. כאילו סדר מתחיל בבלגן של העצבונות..הכאבים..הגעגועים. של מה שייך למה ומי שייך למי. ומאוד ברור שהעצב של עכשיו לא שייך לשם בכלל. ואז בהפוך על ההפוך יש גם איזושהי הקלה. הרגשה טובה של דרך שנעשתה. של התפרדות. כן. לא שגיאה. של יכולת להפריד בין מה שייך למה להפסיק לגרור לשם את מה שלא שייך להסתכל לעוד דברים בעיניים. בלי תירוצים שמסתתרים אחרי האובדן. של הבנה שנסגר מעגל בספיראלה.. ושבעצם.. עכשיו מתחיל חדש. שבוע טוב שיהיה לכולם
וקצת יותר אור וחום. בחורף הזה.. שנפלא בפני עצמו. כשהוא בחוץ. לא כשהוא בפנים. בהתבהרות החלקית. של האפור. של הבלגן. כששוב פעם חוזר עצב גדול. יותר ויותר ברור שהוא לא שייך לבור. "הבור ההוא". זה שנפער בנשמה עם אלה שהלכו. כאילו סדר מתחיל בבלגן של העצבונות..הכאבים..הגעגועים. של מה שייך למה ומי שייך למי. ומאוד ברור שהעצב של עכשיו לא שייך לשם בכלל. ואז בהפוך על ההפוך יש גם איזושהי הקלה. הרגשה טובה של דרך שנעשתה. של התפרדות. כן. לא שגיאה. של יכולת להפריד בין מה שייך למה להפסיק לגרור לשם את מה שלא שייך להסתכל לעוד דברים בעיניים. בלי תירוצים שמסתתרים אחרי האובדן. של הבנה שנסגר מעגל בספיראלה.. ושבעצם.. עכשיו מתחיל חדש. שבוע טוב שיהיה לכולם
