עכשיו ז ו חמות :)

זה לא מה שהיא אמרה

היא אמרה,שהיא מאד סבלנית וסובלנית כלפי הבן שהתחרד ומתחשבת בו ושאת זה את צריכה להעריך
 
מצד שני

היא גם נפנפה בזה שככה היא חינכה את הילדים. אז אולי בעצם צריך לכעוס עליה שהיא עצמה חזרה בשאלה ?
 
אני אצטרף לקודמותי

כשבאים אלי אורחים, אני מבשלת מה שכולם אוהבים. אם למישהו יש העדפות, או אלרגיה חלילה, או צמחונות, או כל דבר אחר, אני מבשלת בהתאם. זה נקרא "הכנסת אורחים בסיסית".
את מחשבת להם כל פעם שבישלת מנה צמחונית, וכל פעם שאולי ויתרת על היציאה בשבילם - ולהתחשבנויות האלה את קוראת "חברות"? "משפחה"?
אישית, אני אומרת: כשאת רוצה לצאת עם חברים, צאי. הם יבינו. ככה גם תביני כשהם ירצו ללכת למסיבה ולא לבוא אליך.
לגבי בנך - לא הבנתי את הקשר בין היותו דתי, לבין זה שחייבים לבוא אליכם כשבעלך איננו.
את, אגב, דתיה שיוצאת בשישי בערב, וכותבת פה בשבת? לא הבנתי...
מה שאני ממליצה, במקום להתפוצץ כל פעם שאומרים לך "סליחה, אי אפשר", תחשבי אם את מעדיפה "הכל או כלום" או מינונים שסבירים לכולם. תחשבי טוב אם את רוצה לחיות עם פנקס ביד, או לחיות במשפחה.
עוד רעיון - את לא רצית לקבל אותה. בכך שהוא נישא לה, לבחירת לבו, ולא לאיזו בחירת לבך, עשית ויתור? זה לבד כבר שם אותך במקום בלתי נסלח.
there's no fury like a woman scorned
 

סלביקשת

New member
וואו, וואו, מי מחשב כל פעם?????????? תתייחסנה

בבקשה למקרה עצמו.
רק כדי להתייחס למקרה עצמו הסברתי את הרקע. מי מזכיר זאת כל הזמן???
כן. אני מבשלת לכלתי את מה שהיא אוהבת בדיוק וברור, למה לא? היא צמחונית. לבן שלי את מה שאוהב בדיוק וגם עושה מנות של בשר משום שאשתו נגעלת לבשל בשר והוא לומד ואין לו זמן ועם כל הכבוד, הם ילדיי ולא הכנסת אורחים בסיסית.
'כשחברות הגיעו אליי לערב שאלתי אם רוצים בשרי, מתוק או חלבי וענו בהתאם. היה גם וגם מכל מיני טעמים בכללי. כאן הם מגיעים כל שבועיים (לידיעתך, מרצונם. הם החליטו) אז הם מקבלים מה שהם רוצים ומגיע להם. ואני נהנית מזה! מי חישב? על פי מה את כותבת זאת? לפי שהסברתי מה אני להבין את הרקע? זה ממש לא כך. וחיי מתנהלים בעוד אופנים מחוץ למקרה הזה. בסך הכל התייעצתי ושפכתי. הפכת בין רקע לפסיכולוגית שולפת מידע בלי לקלוע למטרה.

לגבי בני-לא הבנתי למה את שואלת את הקשר? אם את לא דתייה לא תביני גם כשאסביר. אבל לא חייבתי. כאמור במשפט הקודם, הם הודיעו שהם כן באים...
ועוד מסקנה שלך שאלוקים יודע מנין הבאת אותה: יותר פשוט לך כך? הנה. נולדתי בבית דתי הפכתי חילונית את ילדיי גידלתי באווירה דתית וכאשר התבגרו בחרו כל אחד את הכיוון שהתאים לו (חופשיה או לא?). הגדול והנשוי בחר דרך חילונית ומצוין, הצעיר הפך לדתי מתחזק וגם מצוין. כולנו מכבדים בהרמוניה זו את זה. מסתדרים ונהנים. אני כאמור לא דתייה אבל מנהלת בית דתי! תשובה רכה לתגובה עוקצת ומתנשאת.
לגבי הכל או לא כלום. תמיד קיבלתי בהתאם למה שרצו הפעם משום מה הרגשתי צורך אחר. אבל צודקת, לא הייתי צריכה.

לגבי המשפט האחרון. את לא יודעת מה היה שם ומה הרקע. וזו הדעה הכי מרשעת ששמעתי בייקום. טוב שלא כולן מגיבות כמוך. התגובה שלך מרושעת מתחילתה ועד סופה. .בהתאם למה שהגבת אני מבינה שהחיים שלך בלי טיפה אחת של יופי וסליחה ונתינה. לא הייתי רוצה חמות או כלה כמוך.

ו
 
שוין

כמו שאמרתי, אין זעם, כזעמה של אשה שלא קיבלה את מבוקשה.
כל התגובות פה אמרו לך אותו דבר - שאת פולניה מתחשבנת.
כולן.
אז בסדר, אפשר להסיק מזה שכולנו טועות, מרשעות, או שכולן סתם טועות ורק אני מרשעת, מה שבא לך.
או שאפשר לחשוב שאולי יש משהו בדברים.
אשר לחיי, אל תדאגי.
 
בלתק. שבת שלום

את ככ פגועה וככ טעונה וככ פולניה...
את מנפנפת פעם אחר פעם בדת שלך אבל את במחשב בשבת,בפייסבוק..
אז אצלה במשפחה לא עושים קידוש ואצלך כן,אבל אצלה יש את המשפחה שלה ואצלך אין.
הזוג עושה שבת שבת והשבוע היה תור המשפחה שלה שלא ראתה בשבוע שעבר ולא תראה בשבוע הבא. בין אם זה למסיבה ובין אם להתעדכנות ברכילות, ואת מצפה שיוותרו על זה אבל לא נתת סיבה טובה וכמה את כועסת ופגועה כשאמרו לא...
הבן שלך חולה ומי לדעתך אמור לטפל בו?אח שלו.שמגיע אגב איך?ברגל או ברכב?
השורה התחתונה שאת מרגישה שקנית אותם עזרת בכסף ובישלת צמחוני והית נחמדה לכלתך ועל כן הם חייבים לך.
הם מבקרים אותך שבת כן שבת לא,הם עונים להודעות שלך בפייסבוק באימייל ובסמסים-את משגעת אותם כמו בת 16 שביב עם החבר שלה והם מגיבים עד ש... נמאס להם. ואז את בכלל מתפוצצת.
ההמלצה הכי טובה שאוכל לתת לך היא לנוח, להמתין שיצרו אתך קשר(בתקוה שלא הרסת אותו) בשישי הבא תורך לארח ומקוה בשבילך שתרגעי עד אז ולא תהרסי את זה.
וסתם,כשאת ככ חולה וגם מקיאה את רוצה שגיסתך תשב לידך ותסתכל עליך ותפריע לך לנוח?
רק בריאות
 

סלביקשת

New member
B l u e D e v i l- אני לא מאמינה. גם את

לא מבינה למה כתבתי? במשפט הראשון אני חשבתי שאמרת את כל מה שאני אחר כך את כותבת משהו כל כך הזוי וסליחה, אבל מה קורה פה שיורדים על משהיא שנכנסה להתייעץ??? לא עניתם על שאלתי וטונות של ביקורת. כתבתי גם שזה הסתדר. הם יבואו מאוחר יותר לבן שלי. כלומר, הם מבינים ומעריכים.
וכעת לתגובה, אני לא אמרתי שאני דתייה!!! אני לא! הבן שלי הצעיר ואנחנו כולנו מכבדים אותו בשם החופש!!! הבן השני חילוני גמור ומכבדים בשם החופש. אני חילונית ובעלי דתי וכולנו מכבדים את כולם.
השבוע המשפחה שלה לא הייתה. הוריה נסעו לסופשבוע. הם אין להם כיריים לבשל עדין סטודנטים ולכן הם אוכלים אצלי לרוב או אצל הוריה....הם רוצים כתבתי כבר והם מבקשים. כעסתי כי עד שביקשתי. פעם אחת. לא ביקשתי שיוותרו על היציאה זה מה שלא הבנתם. הם רצו לאכול חצי פה וחצי עם אחותה וכשביקשתי שאחותה תתארח הבן שלי אמר אולי לא נעים לה והיה ויכוח שינסה לשאול אותה ויגיד שאני מזמינה....
הם מגיעים ברכב. הם לא דתיים. הבן החולה היה עם כאבי בטן...אחר כך הקיא . לא היה צריך גם ממני טיפול, ברור שעשיתי מה שצריך כאימא במצב הזה אבל לבקר זה הכול.
האם כשאת עושה טובה למשהו את מרגישה שהוא חייב לך בלודויל? לא נכון? גם אני לא. אבל מי שמתייחס אליי יפה ועושה לי טובה או כשהוא איתי כשרע לי וטוב לי וכשאני צריכה עזרה ופתאום מבקש משהו, אני ארוץ וקרו לי כאלה ללא סוף.
מעניין שכולם מתנערים מהערכה של משהו שנותן כאילו פחד שחלילה לא יעשו משהו טוב חזרה. מוזר קצת כבני אדם שיד רוחצת יד בטבענו לא?
על המשפט שאני משגעת עם הודעות מסכימה. בהחלט חייבת להפסיק עם זה...
כפי שכתבתי יצרו איתי קשר תוך שהגבתי כאן. כלתי הביעה את אהבתה והערכתה. אבל ביקשה ממני להפסיק להיות כזו רגישה ושהבן שלי, בעלה כועס עליי ולהמתין קצת שיעבור לו כי נפגע ממני (גם אני). כתבתי לה שאין כמוה ותודה והתנצלתי שאני אימפולסיבית.
המפשט האחרון? לא יודעת. תלוי. האמת, הרגשתי שהבן שלי קצת נעצב שלא הגיעו כי ידע שיגיעו וכשחזר אתמול מבית הכנסת שאל, " מה הם לא פה?" אמרתי לו ואני כאימא ישר נכנסתי לסרטים :(
בכל אופן תודה!
 
כולן פה כתבו לך את דעותיהן

ולא מתוך מטרה לשפוך גופרית אלא מתוך רצון להסביר לך שהדרך שלך הסטרית. ואת צריכה להרגע ולחשוב קצת ברוגע... אולי את נוהגת באופן לא נכון?
שמחה לקרוא שזה הסתדר קודם כל. שנית את ציינת מספר גדול של פעמים את העובדה שאת דתייה גדלת את שני הבנים על הדת ואתם עושים קידוש ואצלה במשפחה אין כלום וזה סתם....אז לא.זה לא סתם.זו המשפחה שלה וחברתם חשובה לה יותר מאשר הדת חשובה לך. וזה שבנך הצעיר הולך או לא לבית כנסת לא צריך לענין זוג חילוני בשבת שהם לא מגיעים לבקר.
אני לחלוטין חושבת שהיחס הטוב שלך מזכה אותך ביחס טוב.שהרווחת אותו.אני גם חושבת שאת מקבלת יחס טוב-הנה למרות הכל הם אפילו מגיעים.אבל בשבת הזו הם רצו לבלות גם האחות שקבלה בית לבד או ארגנה מסיבה...הם סטודנטים,צעירים,מתי יצאו למסיבות כשיהיו להם תינוקות?את צריכה לשמוח לא לכעוס שבשישי אחד שלא היה תורך בכל מקרה הם בחרו לחלוק איתך במקום לותר עליך לגמרי.הם מתחשבים וחושבים עליך ולא שוכחים ומזניחים.את לא מעריכה את האצבע ודורשת את כל היד וזה חבל כי זה יכל היה להוביל לפיצוץ....מממש מממש התקרבת אליו.וכל הכבוד לכלתך ולבנך שהתעלו מעל הדרמה והחליטו לבוא בכל זאת.ממליצה לך לא לצאת מהבית,לפגוש אותם ולהודות להם שבאו.
ושוב שמחה לקרוא שהרוחות נרגעו.וממליצה,מאחר ומקרה כזה יכל לחזור שוב שאת סערת הנפשות תפרקי תמיד בפורום ולא עליהם.
 

סלביקשת

New member
תודה! אני יודעת שאני אימפולסיבית ורגישה אבל

בגלל הנתינה הענקית שלי נוטים לרוב לסלוח על כך. מפריע לי ואני עובדת על זה. אני מודעת לעובדה שאנשים יכולים "לחטוף" קריזה ולוותר על זה ויצער אותי מאוד אבל שוב, עובדת על זה ובאמת, להבא לפני שאני מתקשרת או עושה מעשה, יש פורום :)
 
בטח גם קפץ להם הפקק חשמל

וישבו לבד בחושך כי הבן המוסט ואישתו הרשעה, במקום לבוא להרים אותו הלכו לרקוד במסיבה. חצופים!
 
כמה מעייף, כמה...

הפוסט לבדו התיש אותי לגמרי.
כל הבלגן הזה על בן שמגיע עם אשתו שבוע כן שבוע לא?
לפי הדרמה חשבתי שלא ראית אותו שנה.
ולמה פעוט בן 24 שחולה, מקיא וכואבת לו הבטן, צריך את אחיו וגיסתו על הראש?
ולמה נראה לך שאחרי כל זה הם אמורים לרצות לבוא אלייך?
וחוץ מזה, שימי אנטר מדי פעם. זה מקל על הקריאה.
שבוע טוב. ורפואה שלמה לבן.
 

סלביקשת

New member
איילת המתולתלת. הנה עוד כלה שמוציאה את

הציניות שלה על חמות. אז יש לי הצעה: כדי שלא תתעייפי כל כך להבא, כשתראי פוסט ארוך ישר תעברי הלאה. עובדה שקראת בעיון. ושמת לב לכל מקרה אפילו לשוליים ביותר. אני אינני עורכת וכתבתי בתוך רגע של רגש גואה. למי שנוח לקרוא ולהגיב בכבוד שיעשה כן ומי שלא תאמינו לי אולי לתגובות מגעילות כשלכן יותר טוב. ולדעתי הפורום כדי להתייעץ ולא להתעקצץ לא?
ועצה אחת בשבילך: "לא לעולם חוסן" היום את כלה (וגם אם חמות) מחר תהיי במקום אחר. תחשבי על זה...
פויה של תגובה יש לך, לוחמנית, פוגעת ולא ברמה ראויה.
 
אני תוהה למה באת לפה

אם כדי לקבל דעות שונות ועצות, אז את הודפת כל מה שמנסים לומר לך.
אם כדי לפרוק את התסכול, אז את אולי פורקת אותו אבל על הדרך צוברת עשרים תסכולים אחרים.
כל הפוסטים שלך מלאים מרמור כלפי בנות שעונות על שאלות שאת בחרת להעלות כאן.
 
למעלה