עכשיו זה רשמי..
גם אני פיברואית..
הייתי היום אצל הראומטולוג אבל הכל הרגיש מוזר. הוא אמר שאין לו הרבה מה להגיד אלא רק לטפל בלחץ ובכאבים אין הרבה מה לעשות. הוא אמר שהוא לא אוהב כדורים ובגלל זה הוא בכלל לא נתן לי כדורים. סיפרתי לו שקיבלתי אלטרולט לשינה והוא אמר שהוא לא רצה לתת אבל אם אני לא ישנה בלילות אז עדיף שאקח אותם באופן קבוע. ביקשתי גם הפניה להידרותרפיה בתקווה שמכבי לא יעשו לי בעיות בנושא.
זה מוזר לי כי הוא הוסיף את זה כבדרך אגב שיש לי פיברו באבחנה. כאילו מדובר באיזה כאב ראש זמני שיחלוף עוד שעה-שעתיים.
סתם מרגיש לי כאילו הוא לא מאמין בפיברו כל-כך (למרות שקיבלתי עליו כאן המלצה בפורום). ולמרות שהוא מסכים שזה כנראה מה שיש לי (אחרי שרופאת המשפחה והאורתופד שלי מסכימים בנושא). הוא אמר לי "זאת מחלה פסיכוסומטית, צריך לטפל בה בצד הנפשי שלה. ללכת לפסיכולוג ולהרגע. למצוא מה מרגיע. חוץ מזה אין הרבה מה לעשות.
נתחיל מהעניין שחשבתי שיש לבעיה הזו גם סוג של הגבלה פיזית מבחינת הכרה בפיברו בביטוח לאומי או משהו דומה. כל עניין ההכרה בנושא משנה משהו חוץ מזה שאני יודעת מה יש לי?
ו.. ההורים שלי עכשיו בטוחים שברגע שאני אגיע לשקט נפשי אני אחלים והכל יהיה מצוין. מן אגדה כזו, כי ככה הרופא הסביר להם.
ודבר אחרון בחפירה הארוכה שלי. יש לי קצת פחדים מההשפעה של אלטרולט אחרי שהייתי זומבי יום שלם.. כדאי להמשיך לקחת? אני מפחדת שיהיה קשה לי בעבודה ככה..
גם אני פיברואית..
הייתי היום אצל הראומטולוג אבל הכל הרגיש מוזר. הוא אמר שאין לו הרבה מה להגיד אלא רק לטפל בלחץ ובכאבים אין הרבה מה לעשות. הוא אמר שהוא לא אוהב כדורים ובגלל זה הוא בכלל לא נתן לי כדורים. סיפרתי לו שקיבלתי אלטרולט לשינה והוא אמר שהוא לא רצה לתת אבל אם אני לא ישנה בלילות אז עדיף שאקח אותם באופן קבוע. ביקשתי גם הפניה להידרותרפיה בתקווה שמכבי לא יעשו לי בעיות בנושא.
זה מוזר לי כי הוא הוסיף את זה כבדרך אגב שיש לי פיברו באבחנה. כאילו מדובר באיזה כאב ראש זמני שיחלוף עוד שעה-שעתיים.
סתם מרגיש לי כאילו הוא לא מאמין בפיברו כל-כך (למרות שקיבלתי עליו כאן המלצה בפורום). ולמרות שהוא מסכים שזה כנראה מה שיש לי (אחרי שרופאת המשפחה והאורתופד שלי מסכימים בנושא). הוא אמר לי "זאת מחלה פסיכוסומטית, צריך לטפל בה בצד הנפשי שלה. ללכת לפסיכולוג ולהרגע. למצוא מה מרגיע. חוץ מזה אין הרבה מה לעשות.
נתחיל מהעניין שחשבתי שיש לבעיה הזו גם סוג של הגבלה פיזית מבחינת הכרה בפיברו בביטוח לאומי או משהו דומה. כל עניין ההכרה בנושא משנה משהו חוץ מזה שאני יודעת מה יש לי?
ו.. ההורים שלי עכשיו בטוחים שברגע שאני אגיע לשקט נפשי אני אחלים והכל יהיה מצוין. מן אגדה כזו, כי ככה הרופא הסביר להם.
ודבר אחרון בחפירה הארוכה שלי. יש לי קצת פחדים מההשפעה של אלטרולט אחרי שהייתי זומבי יום שלם.. כדאי להמשיך לקחת? אני מפחדת שיהיה קשה לי בעבודה ככה..
