סליחה כן...
אבל עושה רושם עד היום שאם בנאדם לא רוצה לעזור לעצמו אז הסביבה יכולה לעשות סלטות באויר עם פליק לאק לאחור בבורג... וחוץ אמייסה:אני גם לקחתי בתקופות מסוימות אקסטזי כל יום ואני יכול להגיד לך שזו הגמילה הכי טובה בסוף מהחומר הזה.פשוט נימאס.זה חומר שכמה שלוקחים אותו יותר להבדיל מהרואין/קוקאין הוא פשוט מפסיק לחלוטין את ההשפעה שלו וזה לא תלוי בכמויות שהוא יקח.יקח כל יום,פשוט יפסיק להשפיע וגם ימאס בסוף.זה חומר שלהבדיל מכל מה ש"האגודה למילחמה בסמים" והשטויות המוסתות שיש להם להציע אומרים אין לו (לאקס)מנת יתר ידועה (כמובן גם אם תיבלעי שלוש מאות כדורי אקמול המוות בסוף יגיע)והשימוש היום יומי בו פשוט גורר הפסקה מוחלטת של ההשפעה.שלא לדבר שלהבדיל מסמים נרקוטיים שמפתחיל תלות גופנית ובסוף זה הכאבים ברגליים שמחליטים בישבילך ללכת ולהישתמש כדי להפסיק את הכאב כאן אין שום דבר שדומה לזה.אני פשוט מיציתי באיזה שהוא שלב את החומר הזה כי זה בסוף נימאס,כשאתה מוצא חברה ויש לך מערכת יחסים מסודרת אז כמה אתם כבר יכולים/רוצים להישתגע ולהיזדיין במעליות וביערות פסיכדליים על אבנים או בכלל ...בסוף רוצים שקט שלווה ודברים אחרים ואז מגלים שהחומר שאתמול היה כל כך קורץ היום הוא כבר מיצה את עצמו,היו היה וטוב שהיה וטוב שניגמר.אנשים אינטיליגנטים ממצים את הסוטול הזה ואת האפשרויות שגלומות בו תוך כדי תקופת זמן מסוימת שהיא די קצרה יחסית לסמים אחרים שליפעמים חיים שלמים לא מצליחים להיפתר מהם ומי בכלל רוצה?הבעיה היא לא החומר אלה המציאות של החבר שלך שגורמת לו לירצות את החומר הזה.עכשיו יש כמה סוגים של "מציאות" שגורמת לשימוש בחומרים פסיכואקטיביים כשהקצוות של זה הם בערך ככה: יש את מי שחיי בשכונת מצוקה,כל החברים שלו נרקומנים,אמא שלו זונה ואבא שלו מרביץ לה וכמובן שהילד איך שהוא מגיע לגיל שש עשרה חמש עשרה ופותח את העיניים באמת לתוך המציאות הקשה הזאת ומייד הוא רוצה רק ליסגור אותם שוב,כמובן שאקסטזי לא יעשה את העבודה כי הוא רק מעצים תחושות קיימות והרי מהתחושות האלה בדיוק הוא רוצה ליברוח (אקסטזי זה גם לא בדיוק החומר הנפוץ בשכונות האלו,לא כמו ההרואין/קוק פרסי)אז הרואין שיגרום לו בדיוק לדבר הזה-לעצימת העיניים והסבביות המיוחלת שבעצם עושה את כל החרא מיסביב לניסבל יותר ,זה בדרך כלל יהיה סם הבחירה של אותו בחור. לעומת זאת יש את המציאות היאפית או את זו לפחות ש-רוצה ליהיות יאפית. שאומרת בגדול:יש אחלה מסיבה,יש ימבה פצצות חצי ערומות שלא יודעות איך קוראים להם אני במקום הנכון בזמן הנכון (בדרך כלל לבחור שהזכרנו קודם לא יהיו אפילו הזמנות למקום הזה וגם אם בטעות יהיו לא יתנו לו להיכנס לכשיגיע עם כל החבר"ה הטובים)ואם אני מרגיש כל כך טוב והכל כל כך יפה,בחוץ בלילה בטבע או במועדון גזור אז למה לא -להרגיש יותר טוב,ואז אקסטזי מעורר את החושים ומעצים את התחושות ...בדרך כלל האוכלוסיה שנימצאת במקום הזה צריכה לחזור לעבודה ביום ראשון והיא ממש לא רואה בעיין יפה שימוש כרוני ,דגש על כרוני בסמים. זהו זה פחות או יותר ולא נישאר אלה לקוות שהחבר שלך יחליט סוף סוף לאן הוא שייך ושהמציאות של החיים שלו תאפשר לו את ההחלטה הזאת.כי אם המציאות דפוקה וזה בדרך כלל המצב כששימוש בסמים ולא משנה איזה הופך לכרוניקה זה כבר מצב הרבה יותר קשה.כל עוד לוקחים חומר מסוים כדי ליצר הנאה אז אפשר עוד להגיד או קי,הוא יתבגר מיזה אבל אם זה גולש כבר (ואת זה לא הסמים עושים את זה עושה איש איש לעצמו ולחייו)לשימוש בישביל בריחה זה כבר יותר קשה ולטפל בשלב הזה רק בבעית הסמים זה יהיה ברכה לבטלה כי הם תמיד יחזרו ויופיעו אם החיים ישארו חרא.חיים צריכים ליהיות טובים ואנשים בצדק בשנת 2001 לא מוכנים להשלים עם כאב צער ובעיות אחרות אחרי שתרבות הסמים לימדה את כולנו מה צריך לקחת בישביל להרגיש אחרת.