עכשיו את חסרה

[פיטרינית]

עכשיו את חסרה ../images/Emo16.gif

נשארתי בלי מילים. איך ילדה הולכת לישון ופשוט לא קמה? זה לא נתפס... הדרכים שלנו נפרדו מזמן, לצערי... את עברת דירה, אני נשארתי פה. ניסינו לשמור על קשר אבל זה לא הלך. אבל אני לא שוכחת... איך סיפרנו אחת לשנייה את הדברים הכי אישיים, איך רבנו, השלמנו, צחקנו, בכינו.. ערימות של במבה ושוקולד, לילות לבנים וכל הקיץ בבריכה, שכבר שנים סגורה... ועכשיו כבר אי אפשר לחדש את הקשר, את כבר רחוקה מידי. הלכתי לבקר את המשפחה שלך אתמול, זה היה כל כך מוזר. אני מרגישה כאילו הכל השתנה ורק אני נשארתי אותו הדבר. פתאום האחיות שלך, הצוציקיות האלה, נעשו נערות שבקושי זיהיתי אותן, והכל שקט... בלי הצחוק המתגלגל שלך, ריק. מתגעגעת אליך...

 

[פיטרינית]

לא יכולה...

את לא יוצאת מהראש שלי. אני משחזרת שוב ושוב את השנים האלה- את השיחות שלנו, את הבדיחות הפרטיות, את הפעמים שאני פגעתי בך, הפעמים שאת פגעת בי. ההתכתבויות בשעורים, המסיבות כיתה, שיחות טלפון ארוכות אחרי שעברת מכאן הפעם ההיא שבאתי לבקר אותך בבית החדש... מצטערת... כל הזכרונות האלה אבל בשנים הכי חשובות לא הכרתי אותך. לא בצו הראשון, ולא כשהתחלת לצאת עם החבר, בלחץ של הבגרויות, בגיוס... כל כך הייתי רוצה עכשיו להרים אליך טלפון "מזמן לא דיברנו.." וכשלא יהיה מה להגיד תגידי "מה אני אגיד לך..." כמו תמיד.. ונצחק כמו פעם... ונשלים פערים... כואב שזה כבר לא יהיה.

 

[המתבוננת]

../images/Emo24.gif../images/Emo23.gif

את תמיד יכולה לדמיין את המפגש הזה ולומר את כל מה שעל לבך, חבקי אותה ואת עצמך חזק בהרמבה אהבה ושחררי את חברתך לדרך האור.

 

[פיטרינית]

תודה,

אני באמת אנסה את זה..

 

[מיכל הררי]

../images/Emo24.gif ../images/Emo23.gif היא כבר אינה בחיים?

 

[פיטרינית]

כן...

ילדה בת 20, נפטרה מדום לב...

 

[מיכל הררי]

../images/Emo24.gif ../images/Emo24.gif ../images/Emo24.gif

זה לפעמים גורם להעריך את החיים שלנו יותר. זה יצר אצלך השפעה כזאת? אוהבת אותך

 

[פיטרינית]

גרם לי להסתכל על האופן שאני מתנהלת

עם אנשים בצורה שונה. אני מפספסת כל כך הרבה קשרים, לא נותנת לאנשים להכנס לחיים שלי. לפעמים אני נכנסת לאיזה חרדה רק מללחוץ על הכפתור של הSEND בפלאפון, רק מלשבת עם אנשים, לדבר איתם, לצחוק איתם, להשתגע איתם, לבכות איתם, להתחבק איתם. ויש גם כל כך הרבה שיקולים של אגו של- טוב, רק אני מתקשרת אז עדיף להפסיק. זה פשוט לא שווה את זה... אחרי שחשבתי על זה התחלתי להתקשר לחברות שלא דיברתי איתן מלא זמן. לא רוצה לפספס עוד קשרים, לא רוצה לאבד עוד אנשים. איכשהו, כולם לא יכלו לדבר באותו רגע, או פשוט לא ענו... אבסורד.

גם אני אותך!

 

[מיכל הררי]

שמחה שהצלחת להפיק תועלת....

(מקווה שזה לא פוגע איך שכתבתי זאת). אני מאמינה שלפעמים כשאנשים נפטרים, אז זה על מנת ללמד אותנו משהו (בדרך כלל קשור להתחברות לחיים, או להתבוננות, או להפסקת רגשות שליליים, ועוד).

 

[בוא שניה הרצגובינה]

../images/Emo7.gif

תהיי חזקה

 

[מיכל הררי]

ברוך הבא!