s h a n i l
New member
עכשיו אני מאמינה...
תמיד האמנתי בגלגול נשמות. אך תמיד הרגשתי שהאמונה הזו באה לנחם אותי. היום זה יותר מוחשי. לפני שנה וחצי, חלמתי חלום שעד היום אני זוכרת אותו בבהירות. אני זוכרת שהתעוררתי מהחלום כשתחושת עוררות בכל גופי. עירנית במיוחד ומאושרת. עצם התחושה היוצאת דופן לא הניחה את דעתי כל שכן תוכן החלום. בחלומי, סבי וסבתי באו לבקר אותי. שניהם נפטרו כמה שנים קודם לכן. הופתעתי מעצם הביקור, ורציתי לדעת מה עובר עליהם, איך זה שם למעלה. אמרתי שאני מתגעגעת.. סבי אמר שבאו לבקש ממני משהו. הוא ביקש שאחזק את הקשר עם בנות דודותי, הצעירות ממני בכ 10 שנים - מאחר והן יאבדו בקרוב את אימן והם יזדקקו לי שאהיה קרובה אליהן. בשבת סיפרתי לאבי את החלום, שהוריו ביקרו אותי. אני זוכרת שמאוד התלבטתי אם לשתף בחלום, כי יש בו נבואה שהיא אסון עבורינו. החלטתי לספר כי חשבתי שכמו כל חלום רע על מישהו זה בטח אומר את ההפיך, למור שזה לא היה חלום רגיל. מאז הם לא באו לבקר אותי בחלומותי. אתמול לפנות בוקר דודתי נפטרה אחרי שנפגעה בתאונת דרכים על מעבר חציה. בשעות שהייתה מאושפזת בטיפול נמרץ, הרגשתי שאני חייבת לקיים עם סביי עוד שיחה, הרגשתי שאני חייבת להתמקח על חייה. הם כנראה לא שמעו את קריאותי, והיא נפטרה. עכשיו אני קצת אמביוולנטית: מצד אחד אני מרגישה אשמה כאילו ידעתי משהו שאולי הייתי צריכה להעביר לה ולמשפחתה שימצו יותר את השנה וחצי האחרונות. מצד שני אני רגועה, כי אני יודעת שהיא נמצאת במקום שכולו טוב, וכל שעלי לעשות זה לקיים את הבטחתי לסביי בחלום ההוא. מה אתם חושבים?
תמיד האמנתי בגלגול נשמות. אך תמיד הרגשתי שהאמונה הזו באה לנחם אותי. היום זה יותר מוחשי. לפני שנה וחצי, חלמתי חלום שעד היום אני זוכרת אותו בבהירות. אני זוכרת שהתעוררתי מהחלום כשתחושת עוררות בכל גופי. עירנית במיוחד ומאושרת. עצם התחושה היוצאת דופן לא הניחה את דעתי כל שכן תוכן החלום. בחלומי, סבי וסבתי באו לבקר אותי. שניהם נפטרו כמה שנים קודם לכן. הופתעתי מעצם הביקור, ורציתי לדעת מה עובר עליהם, איך זה שם למעלה. אמרתי שאני מתגעגעת.. סבי אמר שבאו לבקש ממני משהו. הוא ביקש שאחזק את הקשר עם בנות דודותי, הצעירות ממני בכ 10 שנים - מאחר והן יאבדו בקרוב את אימן והם יזדקקו לי שאהיה קרובה אליהן. בשבת סיפרתי לאבי את החלום, שהוריו ביקרו אותי. אני זוכרת שמאוד התלבטתי אם לשתף בחלום, כי יש בו נבואה שהיא אסון עבורינו. החלטתי לספר כי חשבתי שכמו כל חלום רע על מישהו זה בטח אומר את ההפיך, למור שזה לא היה חלום רגיל. מאז הם לא באו לבקר אותי בחלומותי. אתמול לפנות בוקר דודתי נפטרה אחרי שנפגעה בתאונת דרכים על מעבר חציה. בשעות שהייתה מאושפזת בטיפול נמרץ, הרגשתי שאני חייבת לקיים עם סביי עוד שיחה, הרגשתי שאני חייבת להתמקח על חייה. הם כנראה לא שמעו את קריאותי, והיא נפטרה. עכשיו אני קצת אמביוולנטית: מצד אחד אני מרגישה אשמה כאילו ידעתי משהו שאולי הייתי צריכה להעביר לה ולמשפחתה שימצו יותר את השנה וחצי האחרונות. מצד שני אני רגועה, כי אני יודעת שהיא נמצאת במקום שכולו טוב, וכל שעלי לעשות זה לקיים את הבטחתי לסביי בחלום ההוא. מה אתם חושבים?
