עישון

ירח דבש

ממש חודש ימים שהסתובבתי לי באפריקה. יצא לי לראות את אנשי המסאי מרה. יצא לי לראות מרדף של צ'יטה אחרי אנטילופ. ממש את כול התהליך, מהרגע שהיא עמדה במרחק והתכווננה, לריצה (המדהימה) שלה, הקפיצה על צוואר האנטילופ, סידור הנשימה, קריאה לגורים, והסעודה. את כול זה ראיתי ממרחק של כמה מטרים. אבל הכי מצאתי את עצמי מחוברת לעיר העתיקה בזנזיבר. אם תשאל אותי זה המקום הכי יפה בעולם בו ביקרתי. האוכל בדוכני הרחוב ממש מזכיר לי מאכלים מהבית. ואם חושבים על זה.... המקור של הבית הוא אפריקה. אמממממ אתה בכלל שאלת על סיגריות ואני מבלבלת במוח על אפריקה. ככה אני נתפסת בזוטות. במימונה היית?
 

ערסlight

New member
סוויץ' בעלילה

באפריקה לא הייתי. במימונה הייתי עד שאיזה ערס עם סיגריה דבוקה לשפה התחתונה הוציא אותי על התחזות. שבי פעם לידי... אעטוף אותך בענן, אולי נפריח טבעות. ערס מעמיד אלטרנטיבה שפויה לגבריאל.
 
אלטרנטיבה לגבריאל

אתה מבין, כול אחד שפוי ליד גבריאל. אציע לך חלופה שפויה לענן עשן. שב לידי, על כוס תה ואולי נחליף טבעות.
 

מזל חי

New member
וואלה אח שלנו איזו שאחטה יפה

לקחתי עכשו לראות (שלי כן שלי באחריותי) ודפקתי את הצחוק של החיים
גדול אתה גדול תזכיר לי כשנראה אותך להביא לך בוסה ענקית
 

ניצנית42

New member
רצית אמפטיה, קיבלת...

איש איש באמונתו ובדרכו שלו וכל אחד צריך/יכול לכבד את השני... והכוונה לכוווווווולם: חרדים, נגמלים, מעשנים, סובלים, מקטרים, אוהבי הסביבה, כוווווולם... נהנית מהשאכטה? סבבה... לא נהנית...חבל, תעבור לדברים אחרים... מה בדיוק העניין כאן? רוצה חיבוק?
 

חן חן40

New member
רק על עצמי לספר ידעתי -אוח הסיגריה

אני מהנגמלים כבר חצי שנה, מתפללת מדי יום שימציאו סיגריה בריאה. הבטחתי לבניי, שאיבדו את סבתם(אמי)מממחלת הסרטן, דוקא לא סרטן ריאות, להפסיק לעשן. שלוש וחצי שנים אחרי מותה הפסקתי, בינתיים. יכולה להעיד על עצמי, שאני אוהבת את הסיגריה, את הפסק זמן שהיא מאפשרת לי, בדיוק ברגע הנכון בחיים. את הפוזה הסטלנית,ואני מה זה מרובעת וחנונית. את תחושת הרוגע כשהחאטה הארוכה נכנסת לריאות. את תחושת העיכול לאחר ארוחה טובה. את תחושת הריחוף אחי.ז.............מוצלח, והבריחה מהלא מוצלח. ולא, אני לא נושמת יותר טוב היום ולא קלילה יותר, אפילו קצת להפיך. אבל, מריחה הרבה יותר טוב, מרגישה נעים עם עצמי, מתקרבת יותר לבנים שלי ולא מרחיקה אותם כל הזמן כי אני מעשנת ולהם זה לא בריא ונראה לי היום, שזה הכי חשוב וזו הסיבה הכי נכונה להפסקת העישון מבחינתי. לילה טוב עוד לילה בלי סיגריה.
 

מזל חי

New member
כל הכבוד לך

יום אחד בטח גם אני ארצה להפסיק ולא חשובה הסיבה. הסיבה בטח לא תהיה "שורף ממונו בידיו" כי בכל מקרה אני אמצא על מה לבזבז ולעכל דרך פי כחסך אחר כל שהוא.. רק להזכירכם כל הנגמלים הכרתי מספיק אנשים שריח פיהם או בגדיהם היה מסריח מספיק בשביל כמה מעשנים יחד. כשאני אפסיק זה יהיה בלי תרוץ מיוחד אלא כי שבעתי מהסיגריה .
 

ערסlight

New member
תנו לחיות לחיות

איך לא הזכרנו את הטרמינל של היוצאים בנתב"ג. שהי כלובים מזכוכית חלבית. אתה נכנס למאורה שלא רואים בה כלום. העשן הסמיך הכי מזכיר תרגילי אב"ך בצבא. אחרי שאתה מתגבר על ההלם, העיניים מסתגלות, ואתה מתחיל לזהות צלליות של אנשים יושבים מסביב למאפרות ענק גדושות בדלים. עד שאתה מוציא את הסיגריה הפרטית שלך, המעמד שווה לפחות חצי קופסא. אם כבר אז כבר. ישר רואים את הממהרים. אלה גומרים סיגריה בשלוש שאחטות. [במטוס אבוד לך מראש]. אבל יש ברקע אחוות דפוקים. ככה יעשה לאיש...
 
למעשנים

אני לא מעשן. אבי היה מעשן כבד שעישן את עצמו למוות. אני לא מעשן מפני שהעשן פשוט מחניק אותי ומפריע לי לינשום. העישון ממכר. הניקוטין הינו הסם הממכר ביותר שידוע היום בעולם. לא סתם קשה להיגמל מעישון. הניקוטין ממכר יותר מאלכוהול ובודאי יותר מהרואין, גראס ודומיהם. לכן אני חושב שכל הכבוד למי שמפסיק לעשן. הדבר מעיד על יכולת ושליטה עצמית מאד גבוהים. המעשנים, שיעשנו בביתם בחדר סגור או בכל מקום אחר, רק לא לידי. לא מובן לי איך ומדוע המעשנים עוברים על החוק, מחניקים אותי, פוגעים בבריאותי, מסריחים את גופי ובגדי. איך הם מעיזים לעשות את זה בניגוד לרצוני ועוד מתלוננים עלי יפה הנפש. מתי בפעם האחרונה לקחתי איזה שהוא חומר "מסריח" לא נדיף וריססתי אותם. הרי אם אני אשפוך עליהם כוס מים באמצע הקיץ הם המעשנים יורידו לי את הראש. אז מהיכן החוצפה הזו? למה בכלל צריך חוק כדי שאותי לא ימלאו בעשן מסריח ולא נדיף?
 

ערסlight

New member
למתחילים מחדש.

קראתי בעיון את תגובתך. תרשה לי מספר הערות. אתה צודק שאם בחרת, לא צריך לעשן לידך. רב המכריע של המעשנים יזוזו ממך אם תבקש בנימוס. אבל מדבריך עולה עוד משהו. יש בך המון כעס. כמעט כתבתי שנאה. הכעס הזה הוא לא ממש ענייני, זה משהו שאתה בא איתו מהבית, נח לך להוציא את זה במקום זמין וצפוי כלכך. המכוניות מזהמות את האויר שאתה נושם, מפעלים מזהמים את המים, הילדים מרעישים מתחת לחלונך כשאתה נח... החיים לא סטריליים. אפשר לקבל את זה, אפשר גם לא. לדעתי, אתה [כפי שאתה נשמע כאן] תוחלת חייך קצרה משלי. הכעס שלך, לטעמי, הרבה יותר הרסני לסביבה מקצת עשן ובטוח יותר קטלני לגביך.
 

מזל חי

New member
והכי מצחיק אותי לאחרונה

זה לשבת אצל חברים שיודעים מראש שאני מעשנת. כמובן הזמינו אותי אז גם ידעו שאני אדליק לפחות סיגריה אחת. ובסוף אני צריכה לעשן אותה בצד מהר בקור ובלי חשק. מוזר פעם מי שלא היה נאה לו היה קם. היום כדי לעשן וגם להנות מזה עדיף לך להשאר בבית.
 
תודה לפסיכולוג.

חושיך החדים גילו כעס והגיבו במכוניות. תוחלת חיי תלוייה בהרבה גורמים. לאורך החיים יש כנראה מקסימום שנקבע ביום שבו הביצית פגשה את הזרע. הרבה גורמים מקצרים את תוחלת החיים. כל סיגריה מקצרת את התוחלת ב-5 דקות. אבל זו בעיקר בעיה שלך ושל המעשנים. תשמע חביבי, אם העישון לא היה באמת מפריע לי, אם העישון היה סטרילי או מפזר ריח ורדים מתוק הייתי נח ולא מגיב. אבל... ברור שלא זה המצב. לא מובן לי איך מתייפיפים כמוך פשוט עוצמים עינים וממציאים כל מיני סיבות מטופשות מדוע הם חייבים להסריח אותי. לא, אי אפשר בחדר סגור להתרחק מעשן הסיגריות. זה שרובם יזוזו מטר וימלאו את החלל בעשן לא יעזור לי ולאחרים שפשוט ימשיכו לסבול בשקט. החיים לא סטריליים. מכוניות יפסיקו לזהם כשימצאו תחליף הולם. ילדים - תקרא שוב למה אתה משווה עשן של סיגריות. היותך מכור לא פותר אותך ונותן לך אישור להזיק לאחרים. תפסיק לספור לעולם את הנזקים האחרים. תתרכז במה שאתה עושה וקבל בברכה כוס מים קרים. דע לך, גם אחרי אגרוף עצבני וכואב לפרצוף ממכונית מזהמת אם רק אקפוץ לך קלות על אצבע לא חשובה, זו האצבע הקטנה שברגל שמאל, האצבע שהשימוש בה לא מאד ברור וחשוב. תאמין לי זה יכאב. ככה זה הסיגריות קטן אבל כואב. (ואולי לא כל כך קטן עבור אלה שפשוט לא רוצים את זה דבוק אליהם).
 

ערסlight

New member
תראה לאן הגעת.

אתה הוא בהחלט קהל היעד שבשבילו כתבתי. ולא כתבתי בשביל להתנצח או לעשות איזו גלורופיקציה לעישון. "לא מובן לי איך מתייפיפים כמוך פשוט עוצמים עינים וממציאים כל מיני סיבות מטופשות מדוע הם חייבים להסריח אותי..." איפה קראת את זה? בסה"כ ניסיתי לתת לך הצצה לחוויה של המעשן במציאות הנוכחית מתוך רצון ליצור אוירה של סובלנות. כולנו [גם אתה] יש בנו דברים שהיה רצוי שלא היו אבל הם קיימים. מדובר על גישה של קבלת הסביבה כמו שהיא [ככל הניתן] כי ממילא כולנו תקועים ביחד. אבל אתה בוחר להיות צודק וקורבן. שיהיה.
 
המכוניות המזהמות....

אני אולי לא יודע לקרא....אבל...כתבת את המשפט הזה כדי להצדיק מה? לא עשית שום דבר לשם ההתנצחות. כלום. פשוט שה תמים ומעשן שהלא מעשנים מפריעים את מנוחת העישון שלו. אז התמכרת לעישון. להגיד שזה לא מפריע לי, להחליט שאני לא סובלן. שאני הלא מעשן - לא מתחשב. זה פשוט על גבול החוצפה (מה גם שאתם המעשנים מפרים ברגל גסה את החוק במדינת ישראל). חברות הטבק, במקום להשקיע ממרצם בהמצאת סיגריה שפשוט לא תסריח השקיעו את מיטב כספם זמנם ומרצם למצוא את נוסחת הטבק שתאפשר להעלות את אחוז הניקוטין ולמכר אותך ותמימים שכמוך יותר ויותר. איזה סובלנות אתה רוצה שאני ייצר למי שפוגע בי במזיד ומסתתר תחת מעטה של חופש וסובלנות. מילא לא היו מגלים שזה גם מקצר את החיים, מילא לא היו מגלים שכמעשן פסיבי אני נפגע באותה מידה כמוך (שבחר בפגיעה עצמית או פשוט התמכר). אני גם קורבן וגם צודק ולפעמים זאב הוא האמת זאב. די לטיוח העצמי, על מי אתה עובד? תאמין לי ולכל אלה שכמותי. סיגריה ללא עשן, לא היתה מזיזה לי יותר מידי. הייתי אז דואג רק לבריאותם של אלה שהתמכרו. בעצם למה ללכת רחוק. אלכוהול - אני כמעט שלא שותה. בטח לא לפני נסיעה. שב לידי, תשתה, תשתכר כמה שאתה רוצה. תישרוף את הכבד וכל איבר אחר. במקרה הרע ובמידה שאתה חבר אמיתי אני אגיד לך שבכמויות מוגזמות זה מזיק. אני אפילו אדאג לך להסעה. שנשימתך תסריח מכאן ועד להודעה חדשה - אני לא אתלונן - רק אתרחק. לא תשמע אותי במקרה הזה קורבן. הקורבן הוא אתה. תפסיק לנסות לעשן מטר לידי, להקריב אותי ולהתלונן ולהתבכיין.
 
הדוגמא של האלכוהול מצליחה להמחיש

איזה אבסורד, שקם אדם שבינינו בסופו של דבר בסך הכל מזהם(טוב, לא האחראי הבלעדי על הזיהום, אבל תורם משלו לעניין) את האויר של האדם השני, שנמצא לידו ולא מעשן, ומתלונן על כך שלא מבינים אותו. לצאת בהתרסה כנגד אלה הלא מעשנים, הסובלים (מה לעשות, כמה שזה אולי קשה לאוזנו של המעשן) מ-עשן הסיגריות שלו, זה באמת אבסורד. אז במקרה (או שלא במקרה) לא מעשנת, אבל לא מנפנפת בידי לאות וסימן לסבל, כשקרב אלי אדם עם סיגריה בפיו ועשן מיתמר לעברי, אבל זה מפריע לי! לא ברור לי למה אני צריכה להרגיש לא בסדר, רק בגלל שאדם מעשן חווה קשיים בניסיונותיו להיגמל? (אני בהחלט מבינה את הקשיים, שהוא חווה, יכולה להביע אמפתיה, אבל לא חושבת שצריכה לעבור חווית עישון {פאסיבי?, שיהיה}, כדי לעכל את מלוא המשמעות. מוותרת עליה. חושבת שדווקא דברים מעין אלה מלמדים על חוסר סובלנות. לערוך השוואה עם עשן מכוניות כלל לא רלוונטי לעניינינו. האם זה הטיעון, שאמור להצדיק את קיום התופעה? האם
 

ד ו ל ה

New member
אני מקבלת...

לפעמים אפילו לוקחת ומידי פעם גם נותנת ...
וכששלושתם באים ביחד זה הכי אחי
דולה
 
חושב וחולם על סיגריה שכול שחתה

תזרים רק בריאות.. במקום בעיות רפואיות ... למחרת אני מליונר ומחלק דוידנד לכול המעשנים........... רק שיקנו
 
למעלה