עיר זרה
"אדם בלילה בעיר זרה
איך הבתים נראים לו,
צללים פושטים ולובשים צורה
את מה הם מציירים לו,
איך הרחובות עוברים לו
את מה הם מזכירים לו"
שלום חנוך נסע ללונדון בתחילת שנות השבעים כדי להיות הכוכב הגדול הבא בשמי מוזיקת הפופ/רוק האנגלו סקסית. זה נגמר באלבום זניח, למעריצי שלום בלבד, ובכמה שירים שנכתבו על החוויה החוץ-לארצית. הנה שלום עצמו, בשיר מהורהר, מרחף, טיפה אפל, מתוך "אדם בתוך עצמו"
http://youtu.be/y8BDCwWY39g
גם יהונתן גפן ביקר בלונדון האפורה והזרה. הוא פגש את שלום ש"מדבר אנגלית כמו שבקיבוץ", קנה "מתנה לילד, אווירון", וכתב טקסט נפלא על "עיר גדולה בלי חיילים ואי אפשר לישון". חווית לונדון של גפן היא חוויה של אדם חולה, מנותק, כמו דג מחוץ למים. "יונתן סע הביתה" הוא ספק מצווה על עצמו, ספק מתחנן. נפתלי אלטר (לחן) ואושיק לוי (ביצוע) מגישים את הטקסט בצורה מדויקת ומלאת אמפתיה
http://youtu.be/QkWpd0K9DjQ
איזה עוד שירי מהגרים/הגירה אתם מכירים? הכוונה היא לא רק לשירים על חווית הזרות, אלא גם למוזיקאים שנמצאים מחוץ לטריטוריה הטבעית שלהם, כאלה שצריכים לסמוך על האינסטינקטים האומנותיים שלהם, משום שהמצפנים והאותות המוכרים חסרים להם.
- "שיר המהגר" המקורי- לד זפלין. בניגוד לשם שלו, אין פה סיפור אנושי כלשהו, אלא תקציר של אפוס דמיוני על מלחמה וכיבוש
http://youtu.be/TRjH_gJbUqQ
- Los Lobos, להקה ממזרח לוס אנג'לס שרוב חבריה הם ממוצא מקסיקני. המוזיקה שלהם היא בלוז-רוק-אמריקנה בעיקר, אבל הם תמיד שמרו ושומרים על קשר עין עם המוצא שלהם. בשיר הנושא של האלבום Will The Wolf Survive? הם מחזיקים אצבעות למהגר הבודד, זה שההגירה עבורו היא מלחמה על עצם קיומו.
http://youtu.be/lJVsUMKftMo
- האלבום King of America של אלביס קוסטלו הוא חדר מראות מתעתע. קוסטלו עשה את הונו המוזיקלי כאיש פאנק/גל חדש בסוף שנות השבעים/תחילת השמונים. את החיבה שלו לקאנטרי אמריקאי הוא הסתיר היטב בארון המוזיקלי. ב 1985 הוא הקליט את האלבום האישי ביותר שלו, ולראשונה הקליט בארה"ב עם מוזיקאים מקומיים, בסגנון פולק/קאנטרי. לכאורה- התגשמות של חלום. בפועל- בדידות גדולה, והרבה מלנכוליה. את הזרות שלו הוא מיטיב לתאר בשיר "American Without Tears", עם שתי שורות הפתיחה הקולעות: "Outside in New Orleans the heat was almost frightening/But my hotel room as usual was freezing and unkind". משם והלאה הוא מתגלגל לבאר, פוגש טיפוסים זרים כמוהו, מגלגל סיפור בוב דילני במהותו, ומסיים את המעגל בודד אפילו יותר משהיה בהתחלה
http://youtu.be/olFmIHMoYHk
- ולסיום- המוזיקאי הגדול שהיה אחד משני כותבי השירים של הביטלס, והיה ידוע גם במצפון הפוליטי/חברתי שלו, שבא לידי ביטוי בשירים שכתב:
http://youtu.be/kaO4XeHhwo8
"אדם בלילה בעיר זרה
איך הבתים נראים לו,
צללים פושטים ולובשים צורה
את מה הם מציירים לו,
איך הרחובות עוברים לו
את מה הם מזכירים לו"
שלום חנוך נסע ללונדון בתחילת שנות השבעים כדי להיות הכוכב הגדול הבא בשמי מוזיקת הפופ/רוק האנגלו סקסית. זה נגמר באלבום זניח, למעריצי שלום בלבד, ובכמה שירים שנכתבו על החוויה החוץ-לארצית. הנה שלום עצמו, בשיר מהורהר, מרחף, טיפה אפל, מתוך "אדם בתוך עצמו"
http://youtu.be/y8BDCwWY39g
גם יהונתן גפן ביקר בלונדון האפורה והזרה. הוא פגש את שלום ש"מדבר אנגלית כמו שבקיבוץ", קנה "מתנה לילד, אווירון", וכתב טקסט נפלא על "עיר גדולה בלי חיילים ואי אפשר לישון". חווית לונדון של גפן היא חוויה של אדם חולה, מנותק, כמו דג מחוץ למים. "יונתן סע הביתה" הוא ספק מצווה על עצמו, ספק מתחנן. נפתלי אלטר (לחן) ואושיק לוי (ביצוע) מגישים את הטקסט בצורה מדויקת ומלאת אמפתיה
http://youtu.be/QkWpd0K9DjQ
איזה עוד שירי מהגרים/הגירה אתם מכירים? הכוונה היא לא רק לשירים על חווית הזרות, אלא גם למוזיקאים שנמצאים מחוץ לטריטוריה הטבעית שלהם, כאלה שצריכים לסמוך על האינסטינקטים האומנותיים שלהם, משום שהמצפנים והאותות המוכרים חסרים להם.
- "שיר המהגר" המקורי- לד זפלין. בניגוד לשם שלו, אין פה סיפור אנושי כלשהו, אלא תקציר של אפוס דמיוני על מלחמה וכיבוש
http://youtu.be/TRjH_gJbUqQ
- Los Lobos, להקה ממזרח לוס אנג'לס שרוב חבריה הם ממוצא מקסיקני. המוזיקה שלהם היא בלוז-רוק-אמריקנה בעיקר, אבל הם תמיד שמרו ושומרים על קשר עין עם המוצא שלהם. בשיר הנושא של האלבום Will The Wolf Survive? הם מחזיקים אצבעות למהגר הבודד, זה שההגירה עבורו היא מלחמה על עצם קיומו.
http://youtu.be/lJVsUMKftMo
- האלבום King of America של אלביס קוסטלו הוא חדר מראות מתעתע. קוסטלו עשה את הונו המוזיקלי כאיש פאנק/גל חדש בסוף שנות השבעים/תחילת השמונים. את החיבה שלו לקאנטרי אמריקאי הוא הסתיר היטב בארון המוזיקלי. ב 1985 הוא הקליט את האלבום האישי ביותר שלו, ולראשונה הקליט בארה"ב עם מוזיקאים מקומיים, בסגנון פולק/קאנטרי. לכאורה- התגשמות של חלום. בפועל- בדידות גדולה, והרבה מלנכוליה. את הזרות שלו הוא מיטיב לתאר בשיר "American Without Tears", עם שתי שורות הפתיחה הקולעות: "Outside in New Orleans the heat was almost frightening/But my hotel room as usual was freezing and unkind". משם והלאה הוא מתגלגל לבאר, פוגש טיפוסים זרים כמוהו, מגלגל סיפור בוב דילני במהותו, ומסיים את המעגל בודד אפילו יותר משהיה בהתחלה
http://youtu.be/olFmIHMoYHk
- ולסיום- המוזיקאי הגדול שהיה אחד משני כותבי השירים של הביטלס, והיה ידוע גם במצפון הפוליטי/חברתי שלו, שבא לידי ביטוי בשירים שכתב:
http://youtu.be/kaO4XeHhwo8