עיר המתים והחיים / ריין
הוא גוסס בזרועותיי... אילו רק זן היה איתי, הוא היה יודע איך לטפל בו. אני כועסת על עצמי. היינו יכולים לעשות יותר, להגן עליו בצורה טובה יותר אבל הכל קרה כל כך מהר. מתוך חצי הכרה הוא מלמל משהו על בית המרפא המרכזי, השוכן בתוך העיר הפנימית. אוס... כמה אנחנו זקוקים לך כעת... * * * קשה להאמין שרק לפני שבועיים היינו במבצר הנעלם. אוס החליט להישאר במבצר הנעלם, לשמור עליו מפני השדים, ולהכין אותו לקראת הפיכתו למקום בו סולארים, כמונו יכולים להיות מוגנים, ללמוד, ולהבין את ייעודם החדש. איתו נשארו זוג תאומים, נער ונערה שאוס וזן הביאו איתם בביקורם האחרון בנקסוס. אינני מבינה את המניעים לכך. נכון שהחיים שלהם כילדי רחוב בנקסוס אינם טובים, מי כמוני יודעת, אך החיים במבצר הנעלם, מבודדים מכל שמץ של תרבות או חיים אינם חיים. זו הסיבה שכל כך רציתי לצאת משם. בנקסוס פגשנו את מורו של זן, סייטו, שהיה אמור להכיר לנו סולאר נוסף. דבר בחיים לא הכין אותי להפתעה שגיליתי כשנפגשנו חמישתנו, זן, הוגו, סייטו, הסולאר החדש ואני. לא האמנתי למשמע אוזניי שסייטו סיפר לנו שהוא נשגב כוכבים, נבחרן של חמשת עלמות הגורל. איך יתכן שלא נפוצו אגדות אודותם, כפי שנפוצו על הסולארים והלונארים? סייטו חכם ונבון ביותר. נראה כאילו הוא יודע הכול על הכול! אני מקווה שאני עושה עליו רושם טוב. * * * עורב-לבן הוא שמו של הסולאר שהכיר לנו סייטו. הוא לקח אותי לארוחת ערב. סוף סוף יצא לי ללבוש את השמלה שאוס הביא לי בביקורו הקודם בנקסוס ואם יורשה לי לציין היא הולמת אותי. עורב-לבן עושה רושם של אדם מאוד נחמד והיו לנו המון נושאים לדבר עליהם. * * * ביום למחרת זן קיבל מגילה מסייטו. זן מיד הלך לחדרו ועורב לבן עלה בעקבותיו לקרוא את המגילה. כמה אני מתביישת... אילו רק הייתי יודעת לקרוא כמוהם. מה הם יחשבו עליי כשיוודע להם הדבר... הסתבר שבעוד כשלושה ימים צפוי לעבור נער צעיר מהעיר סיג'אן התעלות ולהפוך לסולאר. היה קשה לי להסתיר את התלהבותי מהנושא. אילו רק היה מישהו איתי כשאני עברתי את ההתעלות שלי לפני כשנה... אך הגרוע מכל הוא שעלינו להגיע אליו במהרה. לדברי זן, ישנם כוחות אחרים המנסים להגיע אליו גם כן ואסור שהדבר יקרה. בסיג'אן, עיר המתים והחיים, מעולם לא ביקרתי אך ידעתי שהיא נמצאת במרחק שבועות בודדים צפונה מנקסוס. זן אמר שהוא יביא אותנו לשם במהירות. יצאנו לשדות הרחוקים ביותר של נקסוס ושם זן שוב הפתיע אותי בעוצמתו וכוחו האדירים. האוויר סביבו החל להסתחרר ומערבולת רוחות החלה אט אט להרים אותנו מהקרקע. רוכבים על גבי הסערה, תוך פחות מיום הגענו לסיג'אן. אני לא זוכרת שנהנתי כל כך כבר הרבה זמן. מעולם לא עפתי באוויר וההרגשה הייתה כל כך מדהימה! לקח לפחות יום שלם אחרי שהגענו לסיג'אן שהחיוך שלי יעלם. בפעמים הבודדות שהצלחתי להזיז את מבטי מפני השטח, שחלפו מהר כל כך התבוננתי בזן, עומד במרכז המערבולת ומכוון אותה מבלי להניד עפעף. האם הוא אי פעם יפסיק להפתיע אותי? * * * בלב ביצה עומדת סיג'אן, עיר עתיקה שנוסדה בשחר ההיסטוריה. ביחס לנקסוס, סיג'אן היא עיר קטנה מבחינת תושבים אך השטח עליו היא מסתרעת הוא עצום- שטחים עצומים הם בתי קברות גדולים ובכל פינה ניתן לראות מוזליאום כזה או אחר. טובי הקברנים חיים כאן ועשירי הבריאה היו משלמים כופר מלכים על מנת להיקבר על ידי סיג'אני. הגענו אל מול ביתו של טירן, הנער הצעיר שחייו עומדים להשתנות בתוך קצת פחות מיומיים. בית אבן דו-קומתי, אינו יוצא דופן מכל שאר הבתים הנמצאים מחוץ לחומות העיר. מצידו השני של הרחוב יכולתי לשמוע את קולות האנשים בבית. המשפחה הייתה בבית וכך גם טירן. את בכי התינוק בקומה השנייה לא פספסתי. הרגשתי צביטה קטנה בלב... קינאתי בטירן. הוא זכה לחיות במשפחה. קבוצת נערים התבוננו בנו ושמעתי אותם מדברים על טירן ועלינו. כשמבטי נפגש עם מבטה של הנערה ביניהם הם חמקו משם במהרה. * * * זן ועורב לבן נכנסו לבית. שמעתי את השיחה ביניהם לבין אביו של טירן. זן ניסה לשכנע את האב שטירן יהיה לו כשוליה, בתור אחד המרפאים הגדולים ביותר, אך ללא הועיל. את שארית היום ביליתי בשמירה על הבית של טירן. זן ועורב לבן היו לשיחת היום בבית. מאוחר בערב הגיע עורב לבן להחליף אותי. אחרי הריגוש הגדול של רכיבה על הסופה של זן, השעמום הגדול של לשמור על הבית של טירן היה נורא. בלילה שאריות רוחות הרפאים מסתובבות בעיר כאילו היו אנשים רגילים. עושה רושם שרק אני נבהלתי מהנושא. הדבר הוא עניין שבשגרה עבור תושבי העיר. * * * למחרת בבוקר נפגשו עם עורב לבן. הוא עקב אחרי טירן ואחיו, אחד משומרי העיר, שנפגשו עם הנערים שראיתי מוקדם יותר. הם הלכו לראות את התהלוכות של שיירות המתים המגיעות לעיר. זן, הוגו ועורב לבן הלכו לשמור על הנער ואני נותרתי להשגיח על הבית. לפתע הופיע צל שחור, מעין כתם מרחף מול דלת ביתו של טירן. נקישה בדלת נשמע ואימו פתחה את הדלת, נבהלת לרגע. הצל שאל האם טירן נמצא בבית ולאחר שקיבל תשובה שלילית נעלם כשלא היה. * * * לאחר שטירן חזר הביתה, סיפרתי לזן, הוגו ועורב לבן על הצל. זן החליט לנסות פעם נוספת לשכנע את המשפחה ונכנס שוב לבית. זוג נערות צעירות נגשו אלינו והחלו לשאול מדוע אנחנו עומדים כבר יומיים מחוץ לבית. עורב לבן הפתיע בשיר אשכבה, שהיה עצוב ושמח ביחד. נראה שהתחבב על הנערות והוא הלך איתם לביתם, בית האבן שניצב לידנו. כמה רגעים אחר כך יצא זן, יחד עם טירן, מהבית. נראה שהצליח לשכנע את ההורים. אם זוג הנערות לא היו מטרידות אותי אולי הייתי יכולה לשמוע איך שיכנע אותם. שניות בודדות אחרי שזן הציג את הוגו ואותי לטירן הצעיר נפער פצע עמוק בזרועו של טירן, שנפל לרצפה. גם זן נפצע ממקור לא ידוע. זן מיד הרים את טירן, דחף אותו לזרועותיי ופקד עליי לרוץ. פתחתי בריצה מהירה דרך הבוץ של הבוקר, מצמידה את טירן, חצי בהכרה, כמה שיותר לגופי, כך שאם דבר נוסף יקרה לו, אני אעמוד בדרך. לאחר כמה דקות של ריצה נכנסתי לסימטה צדדית ובדקתי את מצבו. נראה כאילו הוא נפצע קשה יותר ממה שחשבתי בתחילה. הוא גוסס.
הוא גוסס בזרועותיי... אילו רק זן היה איתי, הוא היה יודע איך לטפל בו. אני כועסת על עצמי. היינו יכולים לעשות יותר, להגן עליו בצורה טובה יותר אבל הכל קרה כל כך מהר. מתוך חצי הכרה הוא מלמל משהו על בית המרפא המרכזי, השוכן בתוך העיר הפנימית. אוס... כמה אנחנו זקוקים לך כעת... * * * קשה להאמין שרק לפני שבועיים היינו במבצר הנעלם. אוס החליט להישאר במבצר הנעלם, לשמור עליו מפני השדים, ולהכין אותו לקראת הפיכתו למקום בו סולארים, כמונו יכולים להיות מוגנים, ללמוד, ולהבין את ייעודם החדש. איתו נשארו זוג תאומים, נער ונערה שאוס וזן הביאו איתם בביקורם האחרון בנקסוס. אינני מבינה את המניעים לכך. נכון שהחיים שלהם כילדי רחוב בנקסוס אינם טובים, מי כמוני יודעת, אך החיים במבצר הנעלם, מבודדים מכל שמץ של תרבות או חיים אינם חיים. זו הסיבה שכל כך רציתי לצאת משם. בנקסוס פגשנו את מורו של זן, סייטו, שהיה אמור להכיר לנו סולאר נוסף. דבר בחיים לא הכין אותי להפתעה שגיליתי כשנפגשנו חמישתנו, זן, הוגו, סייטו, הסולאר החדש ואני. לא האמנתי למשמע אוזניי שסייטו סיפר לנו שהוא נשגב כוכבים, נבחרן של חמשת עלמות הגורל. איך יתכן שלא נפוצו אגדות אודותם, כפי שנפוצו על הסולארים והלונארים? סייטו חכם ונבון ביותר. נראה כאילו הוא יודע הכול על הכול! אני מקווה שאני עושה עליו רושם טוב. * * * עורב-לבן הוא שמו של הסולאר שהכיר לנו סייטו. הוא לקח אותי לארוחת ערב. סוף סוף יצא לי ללבוש את השמלה שאוס הביא לי בביקורו הקודם בנקסוס ואם יורשה לי לציין היא הולמת אותי. עורב-לבן עושה רושם של אדם מאוד נחמד והיו לנו המון נושאים לדבר עליהם. * * * ביום למחרת זן קיבל מגילה מסייטו. זן מיד הלך לחדרו ועורב לבן עלה בעקבותיו לקרוא את המגילה. כמה אני מתביישת... אילו רק הייתי יודעת לקרוא כמוהם. מה הם יחשבו עליי כשיוודע להם הדבר... הסתבר שבעוד כשלושה ימים צפוי לעבור נער צעיר מהעיר סיג'אן התעלות ולהפוך לסולאר. היה קשה לי להסתיר את התלהבותי מהנושא. אילו רק היה מישהו איתי כשאני עברתי את ההתעלות שלי לפני כשנה... אך הגרוע מכל הוא שעלינו להגיע אליו במהרה. לדברי זן, ישנם כוחות אחרים המנסים להגיע אליו גם כן ואסור שהדבר יקרה. בסיג'אן, עיר המתים והחיים, מעולם לא ביקרתי אך ידעתי שהיא נמצאת במרחק שבועות בודדים צפונה מנקסוס. זן אמר שהוא יביא אותנו לשם במהירות. יצאנו לשדות הרחוקים ביותר של נקסוס ושם זן שוב הפתיע אותי בעוצמתו וכוחו האדירים. האוויר סביבו החל להסתחרר ומערבולת רוחות החלה אט אט להרים אותנו מהקרקע. רוכבים על גבי הסערה, תוך פחות מיום הגענו לסיג'אן. אני לא זוכרת שנהנתי כל כך כבר הרבה זמן. מעולם לא עפתי באוויר וההרגשה הייתה כל כך מדהימה! לקח לפחות יום שלם אחרי שהגענו לסיג'אן שהחיוך שלי יעלם. בפעמים הבודדות שהצלחתי להזיז את מבטי מפני השטח, שחלפו מהר כל כך התבוננתי בזן, עומד במרכז המערבולת ומכוון אותה מבלי להניד עפעף. האם הוא אי פעם יפסיק להפתיע אותי? * * * בלב ביצה עומדת סיג'אן, עיר עתיקה שנוסדה בשחר ההיסטוריה. ביחס לנקסוס, סיג'אן היא עיר קטנה מבחינת תושבים אך השטח עליו היא מסתרעת הוא עצום- שטחים עצומים הם בתי קברות גדולים ובכל פינה ניתן לראות מוזליאום כזה או אחר. טובי הקברנים חיים כאן ועשירי הבריאה היו משלמים כופר מלכים על מנת להיקבר על ידי סיג'אני. הגענו אל מול ביתו של טירן, הנער הצעיר שחייו עומדים להשתנות בתוך קצת פחות מיומיים. בית אבן דו-קומתי, אינו יוצא דופן מכל שאר הבתים הנמצאים מחוץ לחומות העיר. מצידו השני של הרחוב יכולתי לשמוע את קולות האנשים בבית. המשפחה הייתה בבית וכך גם טירן. את בכי התינוק בקומה השנייה לא פספסתי. הרגשתי צביטה קטנה בלב... קינאתי בטירן. הוא זכה לחיות במשפחה. קבוצת נערים התבוננו בנו ושמעתי אותם מדברים על טירן ועלינו. כשמבטי נפגש עם מבטה של הנערה ביניהם הם חמקו משם במהרה. * * * זן ועורב לבן נכנסו לבית. שמעתי את השיחה ביניהם לבין אביו של טירן. זן ניסה לשכנע את האב שטירן יהיה לו כשוליה, בתור אחד המרפאים הגדולים ביותר, אך ללא הועיל. את שארית היום ביליתי בשמירה על הבית של טירן. זן ועורב לבן היו לשיחת היום בבית. מאוחר בערב הגיע עורב לבן להחליף אותי. אחרי הריגוש הגדול של רכיבה על הסופה של זן, השעמום הגדול של לשמור על הבית של טירן היה נורא. בלילה שאריות רוחות הרפאים מסתובבות בעיר כאילו היו אנשים רגילים. עושה רושם שרק אני נבהלתי מהנושא. הדבר הוא עניין שבשגרה עבור תושבי העיר. * * * למחרת בבוקר נפגשו עם עורב לבן. הוא עקב אחרי טירן ואחיו, אחד משומרי העיר, שנפגשו עם הנערים שראיתי מוקדם יותר. הם הלכו לראות את התהלוכות של שיירות המתים המגיעות לעיר. זן, הוגו ועורב לבן הלכו לשמור על הנער ואני נותרתי להשגיח על הבית. לפתע הופיע צל שחור, מעין כתם מרחף מול דלת ביתו של טירן. נקישה בדלת נשמע ואימו פתחה את הדלת, נבהלת לרגע. הצל שאל האם טירן נמצא בבית ולאחר שקיבל תשובה שלילית נעלם כשלא היה. * * * לאחר שטירן חזר הביתה, סיפרתי לזן, הוגו ועורב לבן על הצל. זן החליט לנסות פעם נוספת לשכנע את המשפחה ונכנס שוב לבית. זוג נערות צעירות נגשו אלינו והחלו לשאול מדוע אנחנו עומדים כבר יומיים מחוץ לבית. עורב לבן הפתיע בשיר אשכבה, שהיה עצוב ושמח ביחד. נראה שהתחבב על הנערות והוא הלך איתם לביתם, בית האבן שניצב לידנו. כמה רגעים אחר כך יצא זן, יחד עם טירן, מהבית. נראה שהצליח לשכנע את ההורים. אם זוג הנערות לא היו מטרידות אותי אולי הייתי יכולה לשמוע איך שיכנע אותם. שניות בודדות אחרי שזן הציג את הוגו ואותי לטירן הצעיר נפער פצע עמוק בזרועו של טירן, שנפל לרצפה. גם זן נפצע ממקור לא ידוע. זן מיד הרים את טירן, דחף אותו לזרועותיי ופקד עליי לרוץ. פתחתי בריצה מהירה דרך הבוץ של הבוקר, מצמידה את טירן, חצי בהכרה, כמה שיותר לגופי, כך שאם דבר נוסף יקרה לו, אני אעמוד בדרך. לאחר כמה דקות של ריצה נכנסתי לסימטה צדדית ובדקתי את מצבו. נראה כאילו הוא נפצע קשה יותר ממה שחשבתי בתחילה. הוא גוסס.