עיריית ת"א מעקלת

עיריית ת"א מעקלת

שאלה שנתבקשתי לשאול בשם חבר, שקיבל זה עתה מכתב מעיריית ת"א המודיע לו על עיקול רכבו. האיש צבר שמונה דוחות חניה, הראשון שבהם מתאריך 5.4.1995, האחרון שבהם מתאריך 15.4.1997. סכום הקנס המקורי שלהם הוא 715 ש"ח, ובצירוף תוספות פיגור תפח ל 4537 ש"ח. צביר דוחות אחר בן חמישה דוחות, הראשון שבהם מתאריך 8.3.1998 והאחרון מתאריך 8.4.1998, עם סכום קנס מקורי של 350 ש"ח, שתפח ל 1575 ש"ח בתוספת קנסות. השאלה הבסיסית היא, האם בכלל חלה התיישנות על דוחות שכאלה ? אם כן, האם העירייה מנסה לגבות אותם בבחינת "מצליח אז מצליח, לא מצליח אז לא מצליח" ? האם העירייה יכולה לטעון שההתיישנות אינה בתוקף כיוון שנשלחו לעבריין התראות בדואר רשום ? מה הם חוקי ההתיישנות המדוייקים, ובמידה והם בתוקף, מה בדיוק אפשר לעשות מול מערכת הגביה של עיריית ת"א, מלבד הצטיידות בעו"ד ששכר טירחתו יגמד את סכום הקנס הנוכחי ? אודה על עיצה מלומדת.
 
זה לא עניין של "עצה מלומדת"../images/Emo141.gif

השאלות האלה חוזרות שוב-ושוב בכל הפורומים. אפשר לתת לכם את כל עץ התשובות, ולהעמיד לרשותכם את כל הספריות שבעולם, אבל ככל שאלה מפורטים יותר אתם רואים יותר שאין כאן עניין של "do-it-yourself", ואתם "מאבדים את האוויר" וזונחים את העניין (או ממשיכים לקטר בערבי-שבת, אבל לא יותר מזה). למעשה גם למשפטנים אין תשובה פראקטית ליחיד הנאבק ברשויות, משום שכמות העבודה פר-קייס היא כזאת שאפשר להתמודד איתה רק אם יש לך אבא עשיר. מה שצריך לעשות הוא קודם להתארגן, במספר רב של אנשים, ואז אפשר להרים הרבה פרוייקטים. ובינתיים: האם לפזר את הבג"ץ?
 
תודה על המענה

אותו החבר, כמו רוב אוכלוסיית המדינה, עסוק מדי בטרדות היומיום מכדי שיוכל להקדיש את הזמן, המרץ והמשאבים למלחמה עקרונית בעיריית ת"א. אולי לו היתה לו סיבה טובה להאמין בסיכויי ההצלחה, היה נכנס לקרב. בכל מקרה, ציידתי אותו במספרי הטלפון של כבודו, למקרה שרוח הקרב תשרה עליו. תודה על תשובתך.
 
למעלה