עירום
מאז שנולד בננו (כמעט בן שנה), אני מסתובבת על ידו עירומה, עושה איתו אמבטיות, וכל ענין העירום הוא טבעי ופשוט. לעומת זאת - בעלי מתייחס לענין בצורה אחרת לגמרי. הוא ממש לא מסוגל להיות עירום לידו. המינימום ההכרחי הוא תחתונים. אין מצב לאמבטיות או מקלחות משותפות. (ולא, בעלי לא עבר שום טראומה שהיא לא בילדותו ולא בבגרותו שקשורה במין). לי הענין מפריע. אני מאמינה שכל ענין העירום אמור להיות טבעי וזורם, אך אם בעלי לא מרגיש כך - אז כנראה שזה לא טבעי וזורם אצלו, ולי לא נותר אלא לוותר. (אין לבעלי שום בעיה עם עצם היותי ערומה ליד ילדנו) האם המצב מוכר? האם יש רעיונות לשינוי? האם בכלל כדי לנסות ולשנות, או פשוט to let it be?
מאז שנולד בננו (כמעט בן שנה), אני מסתובבת על ידו עירומה, עושה איתו אמבטיות, וכל ענין העירום הוא טבעי ופשוט. לעומת זאת - בעלי מתייחס לענין בצורה אחרת לגמרי. הוא ממש לא מסוגל להיות עירום לידו. המינימום ההכרחי הוא תחתונים. אין מצב לאמבטיות או מקלחות משותפות. (ולא, בעלי לא עבר שום טראומה שהיא לא בילדותו ולא בבגרותו שקשורה במין). לי הענין מפריע. אני מאמינה שכל ענין העירום אמור להיות טבעי וזורם, אך אם בעלי לא מרגיש כך - אז כנראה שזה לא טבעי וזורם אצלו, ולי לא נותר אלא לוותר. (אין לבעלי שום בעיה עם עצם היותי ערומה ליד ילדנו) האם המצב מוכר? האם יש רעיונות לשינוי? האם בכלל כדי לנסות ולשנות, או פשוט to let it be?