עירום

רעיונות

New member
עירום

מאז שנולד בננו (כמעט בן שנה), אני מסתובבת על ידו עירומה, עושה איתו אמבטיות, וכל ענין העירום הוא טבעי ופשוט. לעומת זאת - בעלי מתייחס לענין בצורה אחרת לגמרי. הוא ממש לא מסוגל להיות עירום לידו. המינימום ההכרחי הוא תחתונים. אין מצב לאמבטיות או מקלחות משותפות. (ולא, בעלי לא עבר שום טראומה שהיא לא בילדותו ולא בבגרותו שקשורה במין). לי הענין מפריע. אני מאמינה שכל ענין העירום אמור להיות טבעי וזורם, אך אם בעלי לא מרגיש כך - אז כנראה שזה לא טבעי וזורם אצלו, ולי לא נותר אלא לוותר. (אין לבעלי שום בעיה עם עצם היותי ערומה ליד ילדנו) האם המצב מוכר? האם יש רעיונות לשינוי? האם בכלל כדי לנסות ולשנות, או פשוט to let it be?
 

לאה_מ

New member
זה לא חייב להיות עניין של טראומה

בהחלט קשור לחינוך והרגלים שבאים מהבית. אם לבעלך לא מפריע העירום שלך, אני חושבת שהכי טוב הוא להמשיך במצב שבו כל אחד עושה מה שהוא מרגיש נוח איתו, ומוכן לקבל התנהגות שונה של הצד השני. אצלנו בבית יש התייחסות חופשית לעירום, אז קל לי להזדהות איתך, אבל אני חושבת שבעניין הזה אי אפשר לנסות לשנות, אלא אם הנסיון הזה בא מבעלך. לפי מה שאת מספרת, הוא לא מרגיש שנדרש שינוי, ולכן לדעתי עדיף להשאיר את המצב כפי שהוא - כל אחד יעשה כפי שנראה לו ולא יבקר את הצד השני על דרכו השונה. אם בעתיד למישהו מכם יהיה קושי לקבל את השני, תצטרכו לפתור את הבעיה ביניכם - כרגע נשמע לי שהסטטוס קוו שיצרתם נכון עבורכם.
 

יסמין@

New member
למה לשנות?

שכל אחד יעשה מה שמתאים לו, מה שטבעי וזורם עבורו.
 
תשובה + פנייה ללאה

כדאי לחפש ולמצוא: נתקלתי פעם במחקר האומר שילדים שהעירום של הוריהם היה עניין טבעי בבית -גדלו למבוגריפם עם דימוי גוף בריא יותר. זה יושב אצלו כנראה על משהו - אולי תחושת חטא שהוטמעה בו כילד. חשוב לאט לאט לברר את זה ביחד, בלי לחץ, ותמשיכי את בדיוק כמו שאת - להתייחס לגוף בטבעיות ולהקנות כך ליל בסיס טוב יותר לדימוי העצמי שלו.
לאה, הקלדתי את ההודעה הזו והיא לא בפורום אלא רק בכרטיס האישי שלי, משם העתקתי אותה כלשונה שוב http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?id=192&msgid=24372214
 

לאה_מ

New member
כן, בתפוז יש מפלצת הודעות ../images/Emo153.gif

זה קורה לפעמים, וזה רעיון מצויין לחפש בכרטיס האישי כי הן באמת לפעמים שם.
 

א מ א מ א

New member
ומה כשזה מפריע לילד?

אצלנו בבית - גם אני וגם האבא מתייחסים לעירום כאל משהו טבעי אלא שבני הבכור עוד מעט ימלאו לו שלוש הרבה פעמים מבקש ממני להתלבש ונראה עליו שהוא חש לא בנוח עם העירום שלי.כמובן שאני מאוד רגישה לעניין ומתחשבת בו אבל לפני כמה ימים היתה סטואציה מאוד לא נוחה- אנו הורים התייחדנו כחדרנו --וכשהקטן התעורר משנת הצהריים והגיע לחדרנו הוא היה נרעש מאוד למצוא אותנו מחובקים מתחת לשמיכה ----די הרבה אחרי מעשה האהבה----ושאל בטון קצת נעלב "למה את ערומה?" אני שונאת את התחושה הלא בסדרית שהשאלה שלו העלתה בי ועוד יותר את התשובות המתורצות שלנו אליו----אני נחה לי במיטה אז נוח לי---והאבא הוסיף שיצאתי מהאמבטיה----- מה דעתכן? איך להגיב?
 

לאה_מ

New member
אנחנו לא מכירות, אז קחי את התשובה

שלי with a grain of salt, ואולי היא בכלל לא מתאימה לכם, אבל נשמע לי, שילד בן 3 שלא מרגיש בנוח עם עירום מקבל מאיפשהו את השדר שהעירום הוא לא כל כך טבעי וזורם כמו שאת מתארת. בגיל 3 עדיין הכי סביר שהשדר הזה בא מהבית (אם כי יתכן שהוא מגיע גם מהגן או מאנשים אחרים שנמצאים הרבה יחסית עם הילד, אבל אני חייבת לומר שהכי סביר זה הבית, בין היתר כי אין כל כך הזדמנות להתקל בעירום במקומות אחרים). אמרת שהשאלה שלו "למה את ערומה?" העלתה בך תחושה "לא בסדרית", שאת לא אוהבת, וכשקראתי את זה חשבתי, שאולי בתיאוריה את חושבת שעירום זה טוב ונכון וטבעי, אבל איפשהו בפנים זה בכל זאת מפריע לך, ואולי הבן שלך, בחושים החדים שלו, קלט את זה, ומכאן הבעיה שיש לו עם הערום שלך (ולא עם העירום של אבא שלו, אם הבנתי נכון). וסליחה עם נכנסתי למקום פרטי מדי.
 

א מ א מ א

New member
אין צורך בהתנצלות

תודה לאה על נקודה למחשבה.קשה לי למצוא את עצמי בתוך הפרשנות הזו אך נראה לי שזה מצריך זמן חפירה ומחשבה.
 

irisgh

New member
אולי כי 'צריך ללבוש בגדים'?

גם יניבי מעיר כשאני ערומה - 'אין לך בגדים, אמא'. לי זה נראה כמו אמירה על הסדר הטוב. והסדר הטוב הוא כשמסתובבים עם בגדים. שמתי לב לדבר מוזר - אני מסתובבת המון ערומה בבית. עם התינוק, ההנקות, לוקח הרבה זמן משיוצאים מהאמבטיה עד שטורחים להתלבש. לעומת זאת, כשאמיר מסתובב חצי ערום (תכופות הוא מוריד את המכנסיים והתחתונים כשהוא הולך לשרותים, ומשאירם שם) אני ששה להלבישו בתחתונים בחזרה. לא נוח לי כשהוא מסתובב כך. אז לא פלא שגם הוא קורא אותי לסדר בסיטואציות מקבילות.
 
לא ברור לי מדברייך

אם הציק לו רק כי את ערומה או גם כי בן זוגך ערום. אם זו רק את, הרי שייתכן שלא העירום מטריד אותו אלא הבעלות על אמא - מתאים לבנים בגיל 3. לא הייתי חורגת מדרכי לכן, אלא מציינת שהגוף שלנו הוא דבר טבעי ובבית איפה שהחיים הפרטיים שלך - את מרגישה נח לחשוף אותו, אבל בכל פעם שזה מפריע לו, או שיאמר לך או שפשוט לא יביט לאותו רגע. והקטע של אבא שלו ש"מתנצל" עבורך ועבור עצמו נראה לי כמו משהו שאתם צריכים לחשוב עליו פעמיים. אני לא בטוחה, בתחושת בטן, זה מסר טוב למרות שיכולה להבין את המחשבה האינסטנקטיבית בשעת לחץ כזו.
 
למעלה