עירום ואני
באופן כללי ודי גורף, אני אוהבת להיות ערומה. אני אוהבת להיות ערומה לבד, אוהבת להיות ערומה עם מישהו, אוהבת להיות ערומה. הגעתי למצב שאני כמעט ולא מרגישה את ההפרדה בין המצב שלי כאשר אני לבושה לבין המצב שלי כאשר אני ערומה. זה נוח לי, זה חופשי לי, זה נעים לי. מה שכן, אני משוכנעת שהמצב הזה נובע בעיקר מכך שלפי דעתי יש לי גוף מאוד יפה ואני כמעט ולא מוצאת בו פגמים. (לפחות לא פגמים בסדר גודל שלא מאפשרים לי לשרות במצב ערום) בכלל, לפי דעתי, ואני לא אומר כאן משהו כל-כך חדשני, המפתח בלאהוב להיות ערומה נמצא בקבלה גבוהה את הגוף שלך. ונעבור אל השאלות הספציפיות: איך אתן מרגישות להיות בעירום ליד אנשים אחרים? נפלאה, חופשית, סקסית, יפה. ליד גברים? ליד נשים? זה כמעט ולא משנה לי. יוצא לי, מן הסתם, להיות ערומה הרבה הרבה יותר ליד גברים ולא ליד נשים. עם עצמכן? מתה על זה. ישנה בעירום מלא. תמיד. האם כשאתן בסיטואציה מינית זה הופך להיות קל ונוח יותר או שדווקא ההפך? קל ונוח יותר זה בטוח
. לפעמים בגדים, או חלק מהם, יכולים מאוד להגביר את המיניות שבסיטואציה. למשל, יצא לי להזדיין בלבוש מלא כאשר לבשתי חצאית ארוכה ללא תחתונים (אני בכלל לא לובשת תחתונים, מן הסתם זה גם קשור לנושא איכשהו), וזה היה מאוד מגניב ומגרה. איך התייחסו לעירום בבית שגדלתם בו? בבית שלי לא ממש התייחסו לזה. יצא לי לראות בטעות את אמא שלי בעירום חלקי, אבל זה ממש לא היה סיפור גדול מצד אף אחת מאיתנו. פשוט יצאתי מהחדר, בלי בושה, צווחות (שלי או שלה). פשוט אמרתי "סליחה" והיא חייכה מעט במבוכה ונגמר הסיפור. האם אתן נהנות להתבונן על עצמכן במראה? מאוד מאוד מאוד