עיקור כלבות

[elinorit82]

עיקור כלבות

שלום, לאחרונה אימצתי גורה מתוקה בת חודשיים. בימים אלו אני מהרהרת ומתלבטת בכל הנוגע לעיקורה בעוד כארבעה חודשים. קראתי את כל החומר הרלוונטי, הפנמתי ויישמתי, אך לא מצאתי באף מקום את התשובות להתלבטויותיי המוסריות. הייתי שמחה אילו הייתם משתפים אותי בדעתכם. חשוב לציין כי לא שכנועים לכאן ולכאן אני מבקשת (כאמור, את כ-ל הפרטים האפשריים, בעד ונגד, אני יודעת) אלא בעיקר את דעתכם בנוגע לעיקור/ סירוס בתור אוהבי בעלי חיים. תודה, אלינור

 

[נועה לביא]

תראי,

אם קראת הכל אז את יודעת כמה לא מוסרי יהיה להניח לה להכנס להריון ולהמליט. לכן, לא לעקר פירושו לעבור תקופות יחום. תקופות בהן לכלבה יש צורך אותו היא איננה יכולה לממש ונאלצת להיות סגורה בבית. לא רואה מה מוסרי בבחירה הזו...

 

[elinorit82]

נועה, אני מודה לך על תגובתך, אלא

שלפני שלא מוסרי לסגור אותה בבית בתקופת הייחום שלה (אגב, זו אופציה שגם לא באה בחשבון מבחינתי) יותר לא מוסרי להוציא לה איברים מהגוף. אם ארוול בספרו 1984 היה הולך עד הסוף הוא בטח היה מגיע לרעיון עיקור/סירוס אנשים מתוך אינטרסים שונים. אני לוקחת בחשבון שדבריי עלולים להישמע קיצוניים מדי, אלא שאלו התחושות שאני חשה. כשם שלא יעלה על הדעת לערוך ניתוחים כאלו לבני אדם, בוודאי שלא ניתן לחשוב עליהם בנוגע לבעלי החיים. מובן שתאמרי שגורלם של צאצאי האדם שונה מגורלם של צאצאי הכלבים, ושזו סיבה מספקת לעקר את בעלי החיים, אלא שעדיין קשה לי לעשות מעשה לא אנושי כזה. נאמר, אם רק היתה לי אפשרות לשאול את רודי (הכלבה שאיתי) לדעתה ולשמוע מפיה מה היא חושבת ומרגישה הכל היה נראה אחרת ! ומאחר ואין לי, אני רק מנסה לנקות איכשהו את מצפוני ולשמוע עוד ועוד תגובות מאחרים.

 

[נועה לביא]

אני מקווה מאוד

שהשאלה היא פשוט האם לעקר או לא, ושאין שאלה לגבי לתת לה להכנס להריון. מקווה מאוד מאוד מאוד שזה המצב. יש תחליפים לעיקור, אבל גם הם, על מנת שלא תחווה ייחום, פולשניים. לתת לה לחוות יחום זו פשוט התעללות - בך ובה. מה כ"כ לא מוסרי בלהוציא איברים מהגוף שממילא לא רצוי שיהיה בהם שימוש והם רק מגבירים את סיכוייה ללקות בסרטן?

 

[elinorit82]

הנקודה הלא מוסרית בהצעה שלך היא בפירוש ההחלטה

שאת מקבלת כבעליה של כלבתך. פה נכנסת הדילמה, שהרי (ואני מקווה שפה תסכימה איתי) אם היית שואלת את כלבתך היא כמובן היתה פוערת זוג עיניים מאוכזב מהאדם הקרוב לה ביותר שמבקש לפגוע בה ("מגבירים את סיכויה לחלות בסרטן" מול לחיות בצורה הטבעית ביותר, כאילו לא היו בני אדם בעולם....הפערים המוסריים לשיפוטך). המשפט האחרון שלך מפחיד ומעלה קונוטציות שכולנו מנסים להדחיק. רבות סופר על מנגלה ושות' ועל איברים שלדעתם לא היו נחוצים. מתנצלת מראש על הכתיבה הקיצונית. שוב, אלו הן תחושותיי ואני מנסה להעבירן. בכל אופן, תודה כנה על תגובותייך ונכונותך לייעץ, אלינור

 

[kohi2]

מבט קצת שונה

ברור שאוהבי כלבים נוטים ל"האניש" אותם לעיתים קרובות (מודה שגם אני לפעמים). לדעתי אם היית שואלת את כלבתך אם היא: רוצה לעבור ייחום (רצון בלתי נשלט לברוח, התנפלות של כלבים זכרים שיכולה להיות מפחידה ובמקרים קיצוניים לגרום לפציעות ומחלות, אי סיפוק יצר שהטבע מכתיב לה ללא שהיא "תבין" מאיפה שזה בא), רוצה להיות בהריון (שגורמת לה להרגשה רעה בשלב מסויים, בדומה לנשים הרות ולהרגשת אי נוחות, כבדות ועייפות - במקרה הטוב - לקראת ההמלטה), ורוצה לעבור המלטה (שבמקרה הטוב כואבת ומתישה ובמקרה הרע יכולה להסתבך ולדרוש התערבות של וט וניתוח ובמקרה הממש גרוע יכולה לגרום למות הכלבה והגורים) - וכ-ל ז-ה בשביל ה"זכות" לגדל את גוריה למשך 6 שבועות עד שהם נמסרים והיא נאלצת להתנתק מהם - היא היתה אומרת לך "עזבי אותך מכל הבלגן הזה!! תני לי לחיות את חיי לצידך בשקט ובנחת! לא נכנסת להיבט המוסרי הרחב יותר של המתת עשרות אלפי גורים וכלבים מחוסרי בתים בשנה..כשכל אחד מאלפי בעלי כלבות שנותנים לכלבתם להמליט משוכנע במאת האחוזים שלגוריה של כלבתו מובטחים בתים חמים לכל אורך חייהם. גם לא נכנסת לסבירות הגבוהה למחלות באברי הרבייה (שבחלקן הגדול מסכנות חיים) בכלבות לא מעוקרות. המושג הרומנטי והחוקים של "חיים כפי שייעד אותם הטבע" לא קיים ברגע שאת מאמצת כלבה לביתך. החיים בטבע דואגים לאיזון טבעי, ברגע שהאדם שם את ידו ומפר את האיזון, זה כבר לא תופס, ועליך לדאוג לטובת הכלבה, נטו, בלי הקטע של "כמיהה להורות" שקיימת רק אצל בני אדם.

 

[דונינה]

../images/Emo45.gif ,תודה כוכי ../images/Emo25.gif

 

[kohi2]

ומוסיפה (מה ששכחתי מקודם)

יוצאים מההנחה שמי שמאמץ כלבה לביתו אוהב אותה ומייחל לחיים בריאים וארוכים איתה יחד. נעזוב רגע בצד את ההיבטים המוסריים הגבוהים ונתרכז בצורך לקבל החלטה לכאן או לכאן בבוא הזמן. יש שנתקלים במצבים ש"עוזרים" לנו לעשות את ההחלטות. אישית הבנתי את חשיבות הסירוס כאשר הכלב של הבן שלי ברח מהחצר בעקבות כלבה מיוחמת ונקרע לגזרים ע"י כלב זכר אחר עם אותו רעיון (ניצל אמנם, והיום חי את חייו מאד יפה גם ללא ביציו). לדברי אנשים מביני עניין "קרב" כזה עד המוות (כמעט) לא היה מתרחש בין אבות-אבותיהם בטבע. חוקי הטבע הופרו מזמן. התחלתי להיות מאמינה אדוקה בנושא העיקור כשציפיתי בשברון לב של חבר טוב שלנו שכלבתו בת ה-5 גססה מסרטן רחם למרות שלא זווגה לעולם, וקיבלה זריקות למניעת ייחום על בסיס קבוע. לא הטרדתי את עצמי יותר מדי בוויכוחים מוסריים שנראו לי קצת תלושים מהמציאות. שתי הכלבות שלי עוקרו בגיל צעיר. כמובן שזכותו של כל אחד להתלבט ככל העולה על רוחו.

 

[נועה לביא]

זוג עיניים מאוכזב?

אני חושבת שאם הכלבה שלי רואה ומבינה מה עובר על הכלבה של דוד שלי בתקופות היחום (אשר בהחלט שומרים עליה ולא נכנסה להריון אף פעם) היא הייתה, לו יכלה לדבר, אומרת לאמא שלי המון המון תודה על שלא הסכימה לוותר על הניתוח (שהרתיע גם אותי וגם את אבא שלי). "בצורה הטבעית ביותר" כלבות ממליטות כל תקופת יחום ומתות אחרי 5 שנים. אני לא רוצה צורה טבעית ביותר עבור הכלבה שלי, אני רוצה שהיא תאריך ימים מאושרים. הקונוטציות הם בראש שלך והבעיה שלך ושל הכלבה שלך, אם במקום לחשוב על איך היא תרגיש טוב יותר ותהיה בריאה יותר את מעדיפה לחשוב על מנגלה.

 

[zooom360]

מתות אחרי 5 שנים?!

 

[נועה לביא]

בממוצע, אם זכרוני לא מטעה

(אם לא היה ברור - הכוונה לא הייתה לסתם כלבה לא מעוקרת שחיה בבית ואפילו קורה שנכנסת להריון, אלא ב"טבע").

 

[zooom360]

אין כלבים שחיים ב"טבע". יש זאבים.

 

[נועה לביא]

באמת?

את מוזמנת ל"טבע" שליד הביג בב"ש...

 

[zooom360]

באר שבע? ואגב זה לא נקרא טבע..

 

[נועה לביא]

אכן, באר שבע

ושמתי במרכאות, אבל שם הם באמת חיים "כמו בטבע" עד כמה שאפשר. לא הייתי מכנה זאת באמת "טבע" בגלל הקונוטציות החיוביות שיש לכך.

 

[zooom360]

בסדר אבל ממש לא הבנתי

איך זה קשור, כי הם לא כלבים טיבעיים הן חיות מבויתות שנזרקו ל"טבע" וה"טבע" הזה הוא ממש לא דרך החיים שלו הן מותאמות, לא אתפלא אם אורך חייהם יהיה קצר בהרבה מכלב שחי בבית.

 

[נועה לביא]

רוב הכלבים שחיים בשטח הריק שליד הביג

(שמגיעים גם לביג עצמו משום שנותנים להם שם אוכל) הם כבר דור מי יודע כמה שם. בב"ש יש, לצערי הרב, להקות בנות שנים. זה, כמובן, לא אומר שום דבר טוב על צורת החיים שלהם.

 

[דונינה]

יש כלבים שחיים בטבע !!! והרבה ../images/Emo10.gif

.............................................

 

[SCRATCHER]

יהיה מעניין לבדוק אצל להקות כאלו איך הולך כל

עניין ההתייחמות וההמלטה...אולי באמת הם חוזרים להיות כמו אבותיהם הזאבים.

 

[רעות של הכלבים]

לו לא היו בני אדם בעולם

היו הרבה פחות כלבים. כלב שחי בעולם של אנשים חשוף להרבה יותר פגעים ופגיעות. אם היית מספרת לכלבתך על מצב הכלבים בעולם, בתור היצור התמים שהיא, היא הייתה שואלת- למה להביא גורים לעתיד שחור? לגבי מנגלה והאיברים הלא נחוצים- הייתי משייכת את המשפט הזה לקציצות אזניים וזנב, שלשמחתי יצאו מחוץ לחוק, ולצערי אנשים ווטרינרים מרשים לעצמם להמשיך לעשות זאת. כריתת רחם וקציצת אוזניים וזנב רחוקים אחד מהשני כמו שמיים וארץ: מצד אחד התעללות חסרת בסיס הגיוני, מצד שני שמירה והגנה על כלבתך האישית, ועל גורים שנולדו וגם על אלה שעוד לא.