הפשרת אדים זה לא משהו שמפעילים בתדירות גבוהה או דחופה במיוחד, ולכן זה יכול לחכות שניה או שתיים עד שאפשר להוריד עיניים מהכביש לרגע. מכיוון שהשטח שמוקצה לכפתורים מוגבל, המתכננים היו חייבים לקבוע סדרי עדיפויות - וסביר שמפשיר האדים נדחק מטה.
לגבי המכוניות עם ה-160 כ"ס - לא ברור מה רצית להגיד. וולוו ייצרה מכוניות עם יותר מ-160 כ"ס עוד בשנות התשעים, ואולי גם לפני (ל-240 היתה גרסת טורבו חזקה לזמנה - אבל לא זוכר מה היה ההספק שלה).
לא כל כך מסכים אתך , כפי שאתה יכול לשער לא כתבתי את זה כמומחה לעיצוב רכב, אלא בבעיות שנתקלתי. נסעתי בעומס תנועה בכביש 6 ובכביש 4, במהירות
60- 80 קמ"ש, הרבה שניות אתה לא יכול להוריד עיניים מהכביש. בינתיים הזכוכית הקדמית מזיעה כהוגן. ואתה צריך לחזור על פעולה זו כמה פעמים במהלך הנסיעה.
בסוף יודעים בערך .... לוחצים עד שמצליחים.
יכול לתת טיפ חינם לוולוו, במקום כפתור הרדיו, שבין כה נשלט מההגה, לשים את מפשיר האדים.
באשר למראה מרכזית, לדעתי פשוט לא חשבו עד הסוף. אחרת אין הסבר. פיצוי על כך, מראות צד מצויינות, עם 3 זכרונות לנהגים שונים.
באשר למכוניות באותו דגם עם מנועים בעלי עוצמה שונה, נגע בזה בעקיפין EM. מנסיוני של פעמיים: פעם מישהו הסב את תשומת לבי על מחיר נמוך של סונטה.
הוא קנה עם מנוע 2000, עשיתי סיבוב, הרגשתי שאין מספיק עוצמה למנוע. מצאתי דגם עם מנוע V ששה צילינדרים, נפח מעל 2600. אחלה אוטו. עשיתי עליו כ250 אלף ק"מ והבן שלי עשה עוד מעל ל50 אלף. המעניין הוא ששוק המשומשות תמחר את שתי המכוניות אותו הדבר, בגלל שהראשון היה חסכוני יותר בדלק.
נסיון אחר, זה וולוו. כאשר קניתי את שלי , עשיתי סיבוב על וולוו T4, S60. לזה מנוע עם 160 כ"ס. הרגשתי שאני נוסע בטנק, צריך זמן עד שמקבל תאוצה. מאוד
דומה לדגמי וולוו של שנות ה80. ה T5 , יש לה מנוע עם כ240 כ"ס. זה משהו אחר לגמרי. זריז מאוד, יציב מאוד. בפיתולים בירידה מירושלים, אני למעשה לא צריך
להאט, אלא אם התנועה מפריעה.
אכן זכותם של יצרנים להציע דגמים שונים, אבל....
בעוד זמן לא רב, נצטרך להתרגל לנהוג עם לפטופים. זה מה יש. אולי עם כל מערכות בטיחות, כגון קרוז קונטרול אדפטיבי, מערכת שמירת מסלול, לא יהיה נורא להוריד
את העיניים מהכביש לחלקיק שניה.