עוברים דירה
האמת היא שעדיין לא עוברים. אני עובדת קשה על הכנת הבית למכירה ויש כל כך הרבה מה לשפץ, לתקן, לנקות לסדר וכו'. אני בלחץ נוראי וגם מגלה שזה יעלה לי הון תועפות להכין את הבית כמו שתכננתי.
אבל אני מסתובבת עם הרגשה בלב של אכזבה. העניין הוא שאני טיפוס כזה שתמיד מתנדב. אם חברה מספרת לי שהיא צובעת את הבית אני מציעה לבוא לעזור. בטח שאם מישהו בצרה אני רצה לעזור. אולי לא הרבה שעה פה שעה שם. אבל אני תמיד מתנדבת מכל הלב לעזור לחברים והיות שם בשבילם.
והנה עכשיו אני זאת שלחוצה ובאמת באמת שהייתי נורא רוצה שמישהי מהחברות תציע לעזור. אפילו רק בשביל במורל. למשל אני יורדת למטה ופותחת את המחסן ויש שם כל כך הרבה דברים ובלגן שאני פשוט לא יודעת מאיפה להתחיל. אני מרגישה שאם מישהי היתה מגיעה לעזור אז היינו צ'יק צ'אק מתקדמות עם הפרויקט. אבל אף אחת לא מציעה ולא נעים לי לבקש.
יש לי חברה טובה שלא עובדת והצעתי לה לבוא לעזור לי בתשלום. רציתי נורא שהיא תגיד שלא צריך לשלם לה כי אנחנו חברות. לא רק בגלל הכסף אלא רציתי להרגיש שהיא רוצה להיות שם בשבילי. החברות יודעות שאין לי משפחה בגרים בסביבה. אני מאמינה שאם היא תגיד לי שלא צריך לשלם לה אני אתעקש על תשלום. אבל היא אחרי שהצעתי לה כסף אז היא מאוד שמחה להגיע ולעזור. יש לי עוד חברה טובה מאוד, שאלתי אותה אם היא מכירה אינסטלטור טוב כדי לתקן פה משהו והיא אמרה לי: אם את רוצה בעלי יתקן לך, ואז היא שאלה אותי אם מתאים לי לשלם לו מחיר מסויים.
לא יודעת.. כשאני מתנדבת לעזור לחברים אני עושה את זה בשמחה לא בשביל שיחזירו לי יום אחד. אבל בכל זאת תחושת האכזבה מכרסמת לי בלב.
האמת היא שעדיין לא עוברים. אני עובדת קשה על הכנת הבית למכירה ויש כל כך הרבה מה לשפץ, לתקן, לנקות לסדר וכו'. אני בלחץ נוראי וגם מגלה שזה יעלה לי הון תועפות להכין את הבית כמו שתכננתי.
אבל אני מסתובבת עם הרגשה בלב של אכזבה. העניין הוא שאני טיפוס כזה שתמיד מתנדב. אם חברה מספרת לי שהיא צובעת את הבית אני מציעה לבוא לעזור. בטח שאם מישהו בצרה אני רצה לעזור. אולי לא הרבה שעה פה שעה שם. אבל אני תמיד מתנדבת מכל הלב לעזור לחברים והיות שם בשבילם.
והנה עכשיו אני זאת שלחוצה ובאמת באמת שהייתי נורא רוצה שמישהי מהחברות תציע לעזור. אפילו רק בשביל במורל. למשל אני יורדת למטה ופותחת את המחסן ויש שם כל כך הרבה דברים ובלגן שאני פשוט לא יודעת מאיפה להתחיל. אני מרגישה שאם מישהי היתה מגיעה לעזור אז היינו צ'יק צ'אק מתקדמות עם הפרויקט. אבל אף אחת לא מציעה ולא נעים לי לבקש.
יש לי חברה טובה שלא עובדת והצעתי לה לבוא לעזור לי בתשלום. רציתי נורא שהיא תגיד שלא צריך לשלם לה כי אנחנו חברות. לא רק בגלל הכסף אלא רציתי להרגיש שהיא רוצה להיות שם בשבילי. החברות יודעות שאין לי משפחה בגרים בסביבה. אני מאמינה שאם היא תגיד לי שלא צריך לשלם לה אני אתעקש על תשלום. אבל היא אחרי שהצעתי לה כסף אז היא מאוד שמחה להגיע ולעזור. יש לי עוד חברה טובה מאוד, שאלתי אותה אם היא מכירה אינסטלטור טוב כדי לתקן פה משהו והיא אמרה לי: אם את רוצה בעלי יתקן לך, ואז היא שאלה אותי אם מתאים לי לשלם לו מחיר מסויים.
לא יודעת.. כשאני מתנדבת לעזור לחברים אני עושה את זה בשמחה לא בשביל שיחזירו לי יום אחד. אבל בכל זאת תחושת האכזבה מכרסמת לי בלב.
