עיצה

[המונשרי]

עיצה../images/Emo92.gif

מה אתן עושות במקרה ובלימודים / במקום העבודה חוברת אליכן מישהי שאין לכן כ'כ כימיה איתה. האם אתן מנסות להתנהל כאילו הכל בסדר העיקר לא לפגוע בה? או שאתן נמנעות בנימוס ?

 

[קטיפ]

מונשרי שבוע נפלא../images/Emo24.gif

אכן לא נעים.......... אם היא ממש דבקיהו אז תדללי את הטינר.... ואולי בעצם תלמדי ממנה משו חדש על העולם ואולי בעצם אנחנו פועלים לפי תיוג....? אם היא ממש דבקיהו תדללי עם טינר.... סומכת עלייך בקיצור חיבוק קטיפונת ~~~~

 

[מלאכי עליון]

story of my life ../images/Emo4.gif

יש לי מישהי בלימודים שמתוך נחמדות וקצת רחמים עשיתי איתה את מרבית העבודות כי היא לא ממש חביבת שאר הסטודנטיות, כי מאוד קשה לעבוד איתה- המון קיטורים, ההתנהלות שלה מאוד איטית בשל בעיית משקל מה שאומר שאת כל העבודה הפיזית הפרטנר/ית לעבודה צריכים לעשות וזה ביננו בין 30 עבודות שמפילים עלייך די עול. והיא במהלך השנה האחרונה די הטרידה אותי- טלפונים בשישי בערב, שבת בבוקר מוקדם, והנה התעוררה לתחייה פתאום- רוצה השבוע שניפגש ליום כיף- איזה מזל שלא צריכה לשקר לה- יש לי שבוע קדחני בהחלט עם כמה וכמה משמרות כפולות כך שאין סיכוי שנוכל להיפגש אבל לא יודעת, היא פשוט לא מבינה רמזים. כל כך פחדתי שהיא תצא איתי בהגרלה של ההתנסות המעשית, ואולי זה נשמע מגעיל, אבל שתבינו שכמעט כל עבודה בזוגות עשיתי איתה והיא בנאדם שממש קשה לעבוד איתו. אני חושבת שדי הראיתי התרחקות ממנה- לא יזמתי שום טלפון, לא שקודם יזמתי יותר מידי, הראיתי לה למשל בהתנסות המעשית באוטובוס שאני עם אחרים ודיברתי עם אחרים ופחות איתה.. אולי היא תבין את הרמז... בתור מישהי שעברה את זה כל שנה שעברה, מניסיון מר כי אני עשיתי לצערי את הההיפך והתנהגתי כאילו הכל בסדר בגלל הלא נעים, וכעסתי והתעצבנתי כל הזמן, והיא גם הרסה לי פרוייקט שממש השקעתי בו המון ו-4 פגישות אצל הפסיכולוגית היו רק עליה... שתבינו!

 

[hayapollak]

מהנסיון שלי???

האמת? היום ממרומי שנותי זה לא מפחיד אותי ולא מאיים עלי משום ש - ראשית לא ממש איכפת לי ואין לי בעייה להתחבר גם עם כאלו, שנית שמתי לב שברוב המקרים אותן אילו שאין לי אתן כ"כ כימיה, מתקרבות אלי,מחפשות את קרבתי ואני טובה אליהן, וברגע שהן מקבלות קצת ביטחון ומשתחררות (אולי בזכותי?) הן כבר באופן טבעי מוצאות לעצמן חברות אחרות, כאלו שהכימיה ביניהן נהדרת ואני נשארת ומתחברת אם אלו שמתאימות לי. אגב, אלו שמתאימות לי, מגלות אותי בשלב מאוחר יותר.....זה לוקח זמן. והמון פעמים קורה שאלו שהכי מרוחקות ממני בהתחלה הופכות להיות הכי מעונינות בקרבתי בהמשך חחחחחחחה . להיפך - אני מעדיפה להיות בקורס,סדנא וכו' בגלל העניין והתוכן ולהשאר די אנונימית. אין לי היום (זה אחרת בגיל צעיר יותר) עניין מיוחד בליצור לעצמי חברויות בגלל קורס זה או אחר. בינינו? קשה לי לראות מישהיא או מישהוא שמרגיש וחושב על עצמו "דחוי". זה לא עניין של רחמים, אני מאמינה שלכל אדם יש תכונות וצדדים חיוביים ורק צריך לשדר לו שמקבלים אותו כמו שהוא כדי שהוא ירגיש יותר טוב.

 

[הילה בסגול]

וואלה לא יודעת...

לא חושבת שאי פעם נתקלתי במצב כזה, שבו הייתי אמורה לחבור למישהי בכלל. בד"כ אני עובדת/לומדת, זאב בודד. גם כשהייתי שכירה הייתי לבד. עם עצמי. להתמודד עם עצמי זה סיפור בפני עצמו האם את שואלת זאת בעקבות פעם אחת משותפת, האם חווית עוד פעם אחת איתה ? ייתכן והרושם הראשוני היה מוטעה...

 

[המונשרי]

../images/Emo26.gif אז ככה

מטילים עלינו משימות תירגול בזוגות. התחברתי למישהי שיש לנו הרבה מהמשותף, כיף לנו ביחד ( אך היא לא גרה בסביבתי) והייתי מעוניינת לתרגל איתה. וישנה מישהי אחרת שגרה קרוב אלי ואין בינינו כלום. השאלות שלה נושאות גוון רכילותי ולא ענייני, היא מגיעה בלתי מוכנה לשיעורים ,בונה על אחרים ולא על עצמה ( טרמפיסטית) מעט אינפנטילית. אני יודעת שזה לא פוליטיקלי קורקט מה שאני הולכת לומר - הייתי מעוניינת להמנע עד כמה שניתן מנוכחותה. אך המנחה מצמידה אותנו בגלל הקירבה הגאוגרפית.

 

[הילה בסגול]

ליהנות מהלימודים זה חשוב עד מאוד

לדעתי, חלק בלתי נפרד מההצלחה בלימודים כשלעצמם. האם אין מקום לדבר עם המנחה ולאמר לה שאת מעדיפה את X על פני Y ולא אכפת לכן מהקירבה הגיאוגרפית ?