עיצה בבקשה

ס י E מ ה

New member
עיצה בבקשה

בני גרוש מזה 7 שנים עם ילדה בת 11 שגרה עם האמא, האב בני נפגש עם הנכדה שלי פעמים בשבוע ובנוסף כל שבועיים הבת נמצאת ששי שבת אצלו. מזה שנה בני הכיר בת זוג שמאוד מוצאת חן וברצונום לגור יחד. יש לציין שהנכדה אוהבת את הבת זוג. השאלה של בני איך הוא יספר לילדה על המגורים ביחד שלו ושל הבת זו? האם לעשות את זה בשלבים תודה לעונים
 

גרא.

New member
ס י E מ ה,יש מקום לספר לילדה שלו על בת הזוג

החדשה,בעיקר על הכוונות שלו לגביה,באם יש כאלה,רק אם הן רציניות.לילדי גירושין קשה מאד לקבל ולהסתגל לבן זוג שבא והולך,הם בהכללה גסה,מפחדים להתקשר,ומתקשים בכל מקרה להתמודד עם כל פרידה של בן זוג כזה.לפי המידע שמסרת הילדה מכירה היטב את בת הזוג הזו,ואוהבת אותה,אך טבעי הוא להסביר מגורים משותפים תוך שימת דגש על הקשר המתהדק בין האב לבין אותה אשה.כאן האמת היא הדרך הנכונה ביותר.כאשר ההסבר לקראת המעבר,כדאי שיעשה בשיחה משותפת של האב והחברה הזו,הם יוכלו לספר לה על כל המשמעויות של המגורים האלה,סבות ומועד.ובעיקר לאפשר לה להגיב,אם תגובת כעס/בכי ,שמחה או סקרנות.חשוב שהיא תוכל לשאול מה שחשוב לה לדעת בקשר לכך.ברור שהיא לא תאלץ לקרוא לה אמא,אלא בשמה הפרטי,גם ישאלו שאלות לגבי האם הביולוגית..וכאן חשוב לענות לה בכנות ובצורה עינינית.ילדה בת 11,יכולה להיות מאד בוגרת בנפשה.מבינה ורגישה.
 
חשוב בשלב ראשון,לפני השיחה בינם לבין הילדה

לצבור כמה שניתן יותר מפגשים מגוונים של בנך וביתו יחד עם בת זוגו .באמצעות מפגשים אלה תרגיש הבת כחלק מחוויות חדשות שהיא חווה יחד עם אביה ועם בת זוגו,בשונה מהחוויות עם אימה הביולוגית.כלומר,בילויים מסוגים שונים,כאשר טוב יהיה שבנך ידבר עם ביתו וישתף אותה קודם כל בתחושותיו לגבי אותה בת זוג,ולגבי הקשר החברי ביניהם.כך שלבת יהיה ברור שבנך נהנה מחברתה של בת הזוג והוא לוקח אותה ברצינות.הסבר זה יתן תחושת ביטחון והבנה של הבת לכוונותיו הרציניות לגבי בת הזוג בכך שהוא מזמין את ביתו להיצטרף אליו למפגשים איתה. לאחר שיחה זו ומספר יציאות משותפות של שלושתם תחוש הבת שנוצרה עבורה תחושת משפחתיות מסוג חדש במפגשים בין שלושתם,ובכך יהיה עבורה חידוש חיובי שהנה יכולה להיות מסגרת נוספת מסוג חדש של משפחתיות של אביה עם בת זוגו.בת בגיל 11 בהחלט מבינה היטב את המתרחש גם מעבר להסברים המילוליים,בכך שתספוג את רוח השיח של אביה עם בת זוגו בסיטואציות שונות בהם הם יהיו יחד.זה חיובי וטוב ביותר שהבת "תגלה" שיש חיים חדשים להוריה גם אחרי גירושיהם,והעובדה שהאב מתחבר עם אישה חדשה גם הם יתרמו לביתו ריגשית.אין מה לחשוש גם במיקרה שבנך לאחר תקופה מסוימת יפרד מחברתו מבחינת "מה יקרה לביתו" כי כפי שהוא שוחח עימה לפני המעבר למגורים משותפים עם חברתו,כך הוא גם יוכל (וחייב) לשתף את ביתו במידה ויעמוד להיפרד מחברתו.זה "ביה"ס" של החיים,ולא צריך להיות משבר נפשי כל שהוא לבת.חשובה מאוד רמת הקשר האישי בין האב לביתו לגבי כל השינויים המתחוללים בחייו,כי חוזקו של קשר זה ואהבתם ההדדית בין האב לביתו תמיד יאפשרו לבת להבין שלאביה קורים כל מיני דברים בקשריו עם נשים - התחברות / התנתקות וכד',והחיים ממשיכים ולא קורה שום אסון,ואז האב יכיר מישהי חדשה וחוזר חלילה... לאחר השלבים המקדימים שציינתי ,תהייה עליית המדרגה בשיתוף הבת בתוכנית האב וחברתו לגור במשותף.לדעתי,זה לא חייב להיות בשיחה יחד עם בת הזוג,כי שיחה של בנך עם ביתו ,שיתופה בתוכניות,שמיעת דעתה לגבי העניין,"יעשו" היטב את עבודת ההכנה.ניתן גם שבשלב ראשון בנך ידבר על כך עם ביתך בניפרד,ואח"כ במפגש אחר ונוסף,ידברו על כך יחד שלושתם,ולאוו דווקא כשיחה "רשמית",אלא אחרת,למשל : שבמהלך טיול ,תשאל החברה את הבת - "מה דעתך על כך שאנחנו מתכוונים לעבור ולגור יחד,ואת תהיי יחד איתנו מתי שתרצי... " ואז זו כאילו שיחה חופשית,שניתן בה לקבל גם סוג של פידבק כיצד הבת מתייחסת לרעיון החדש.אך כמובן ששלב זה הוא יבוא אך ורק אחרי השלבים הקודמים - בילויים משותפים של שלושתם מסוגים שונים,שיחה בין האב לביתו ושיתופה בעניין המגורים ושמיעת תחושותיה ודעתה,ורק בסוף אפשרות השיחה החופשית יחד עם החברה או שיחה משולשת,שאני רואה בה פחות צורך לגבי הבת.בהצלחה.
 
למעלה