עיפות..

עיפות..

זה מה שמרגיש לי.. עיפות שמכילה יום שלם..שעבר דוקא דיי מהר.. בכלל מקום העבודה החדש..נראה כאילו היה שווה למצוא אותו..לפחות לעכשיו עיפות שמכילה בית שלם..ובו סל כביסה מלא..מקרר שהתמלא.. אוכל שמוכן למחר..חביתה שהנער מטגן לעכשיו.. עיפות של.. יום שמכיל..הקפצה לחוגים..ועזרה בהכנת שעורים לילדה.. עיפות.. שפתאום נראה כאילו נעלמה לה..הלכה לה למקום אחר.. במקומה הגיע..הערב..ואחריו הלילה..
 

Rinattt

New member
עייפות?

עצבים ועייפות זה הכי קריטי, 9 שנים לחכות למכרזים, עד שסוף סוף יוצא מכרז אחרי מכרז, אני מפספסת אותם בזה אחר זה
ומה נותנים לי אחרי 9 שנים? חודשיים חוזה שרק נותן לי זכויות למכרז חדש שיתקיים עוד חודשיים. ובסוף את חוזרת הבייתה אחרי שנסעת צפונה, מגלה שהילדה חולה, אבא שלי שטוען שאני מזניחה כי לא ידעתי שהיא חולה [כי מן הסתם בבוקר היא הרגישה טוב, אבל אחלה סיבה להכנס בי]. רצה לקופ"ח נותנים לנו רק אקמול, מאכילה\מקלחת\מרדימה. וזהו, שקט, דממת אלחוט כולן במיטה ואני עם חוזה ביד רק לחודשיים, וממחר אני צריכה לחפש לי ערבים לחוזה וכאלו שיש להם תלוש משכורת גבוה ביותר ומאיפה אני אמצא רבאק?
ורשמו לי בכוכבים שהשבוע מתחיל ברגל ימין [אלק].
 
רינתי

לא יפה לך הפסימיות
השד לא נורא כל כך - אז המכרז נדחה בחודשיים ובינתיים יהיה לך זמן להוכיח את עצמך ולהראות להם מדוע כדאי להם לבחור דווקא בך. ןהילדים.. הילדים של כולם חולים עכשיו (שלי עם אבעבועות רוח - יותר גרוע) אז מתוקה - הכל יסתדר. סבלנות. אופטימיות. רוח חיובית. והכי חשוב - עם החיוך הבלתי נמחק שלך. אז קדימה, צאי מזה - קחי את השקט שלך להרגע ולתכנן הכל בקפידה. ככה.. כמו שאת יודעת הכי טוב אוהבת
 

Rinattt

New member
זה לא רק זה...

זו האופציה האחרונה שנשארה לי, כי המכרזים ההם נסגרו עוד לפני שנפתחו [הסוכנים התחננו על נפשם והסכימו לחוזה החדש שעליו נאבקו חודשים]. האופציה הזו היא במרחק כשעה נסיעה מהבית שלי, וחשבתי על הכל [היה לי רק חצי שעה להחליט להגיד כן ולנסוע לחיפה לחתום], אז הסכמתי, נסעתי, חתמתי. ומה אבא שלי אומר? לא שווה לך, לא נראה לי, תהיי הרבה שעות מחוץ לבית, הרבה נסיעות, מה עם הבנות... סעמק הוציא לי את כל הרוח מהמפרשים, ואפילו קינח במחמאה שאני רואה את טובתי ולא ראיתי שהילדה חולה [כאילו דאאאא? הייתי בחיפה?] ואז אני חושבת שוב, ואני שונאת לחשוב כשאני כועסת, ואני אומרת לעצמי שזה לא היה אמור להיות ככה, הייתי אמורה ללמוד, לבנות בית עם בעל נורמלי, בית חם ונעים, ילדים מוצלחים, עבודה טובה יעני מה? גן עדן ממש... ופתאום את קולטת שדברים לא ממש מסתדרים לך כמו שאת רוצה וזה מרגיז, ואנחנו בעצם אלו שיוצרים לעצמנו את המציאות שלנו אז למה רבאק דברים לא מסתדרים אפילו כשאני ממש מתאמצת? ולמה גם אם הצלחתי להשיג ולו מעט תמיד יש מי שידכא? לא רוצה טפיחות על השכם, אבל שיניחו לי כבר!
 

henush7

New member
רינתי לפעמים צריך

להניח להכל לספור עד 10 ללכת לנוח לקום מחר ליום חדש,
זורחת ו
ים שרות לך שיר שמח. וחיוך אחד שלך שווה המון
 
למעלה