"עיניים פקחות" שוב

"עיניים פקחות" שוב

אתמול הלכתי עם בן זוגי לראות את הסרט בקולנוע לב דיזנגוף. הסרט נגע לי ללב כל כך שלא יכולתי לישון. זכרתי את האהבה שלי אל אחד הר"מים שלי בישיבה וגם ריחמתי על השניים בסרט שעולמם נקרע בין אהבה אמיתית ובין מצוות הדת. ריחמתי גם על האשה התמימה שמנסה כל כך לרָצות את בעלה, ועל הילדים התמימים שיודעים שהם נפגעו אבל יודעים ממה. גם בן זוגי שמבין ביהדות רק על ידי אוסמוזה, הצליח להזדהות עם הכאב והפחד של הגיבורים. הוא אומר שאהרון לא ממש טבע בבריכה . זאת מטאפורה של טביעה של רגשות ורצונות בסביבה שאינה מקבלת אותו. מי שלא ראה עדיין - שיילך לראות שנה טובה לכולכם, לכולנו!
 

be271

New member
"עיניים פקוחות" פיספוס אחד גדול

גם אני ראיתי את הסרט עם בן זוגי אנחנו חושבים כי הסרט בוצע בצורה די חובבנית עם פספוס מאוד גדול בנושא הנ"ל. הסרט לא מתרומם יותר מידי והלכו איתו על בטוח ,בתור אחד שמגיע מהעולם הזה ושרוב המשפחה עדין שם אני אישית לא האמנתי לסרט הנ"ל. הדבר היחיד שהיה טוב בסרט הנ"ל זה שרואים לרן את הטוסיק{תחת} וזהו !
 

טוהרtoar

New member
דעתי (המאוד) אישית

לפני הכל אני רוצה לכתוב שלדעתי זה סרט חשוב וזה דבר שחשוב להבין לפני הכל. לגוף הסרט- אני הרגשתי שזה סרט שנוצר על ידי לקיחת אג'נדה מסוימת ואז נסיון ליצור סביבה תסריט ועלילה אני מצטרף לביקורת שראיתי פה בעבר שזה מעין ה"הר ברוקבק" החרדי במובן של בואו תראו כמה החיים של חרדים הומואים קשים. ולגבי השאלה אם לראות אותו או לא, שוב, רק מעצם זה שזה סרט עם השלכה חשובה כדאי כנראה לצפות בו.
 
tהייתי רוצה לדעת...

מכיוון שאתה בא מהעולם הזה, האם תוכל לתאר לנו כאן איך אכן נראים החיים של הומוסקסואלים חרדים. כיצד הם מוציאים לפועל את הצורך באינטימיות ובמין עם גבר? איך הם מתמודדים עם האיסור? ואיך מתיחסת אליהם החברה שלהם כשהם מתגלים? אני בא מרקע דתי של מזרחי-מפד"ל, שם אני עצמי חייתי את הסיפור, ובכל זאת הייתי רוצה לראות סרט על דתי-מפד"לי כדי להשוות נקודת מבט אחרת עם סיפור החיים שלי. למרות שאני שבא מרקע שונה מזה של החרדים, יכולתי להזדהות עם הדמויות בסרט, גם אם הן, לפי דבריך, מוצגות בחוסר נאמנות למציאות. לדעתי מטרת הסרט לא הייתה תיעוד של חיי החרדים במאה שערים אלה הפניית זרקור אל קונפליקט טראגי. ואגב, האיכות הסינמטוגרפית של הסרט אולי אינה מצויינת, אבל היא עדיין בתוך התחום שאינו מבייש מקצוענֵי קולנוע רבים. בכלל, טרגדיה היא יצירה אוניברסלית, שגורמת לצופים במחזה לחוש עצב והזדהות גם אם התרבות המוצגת זרה להם, כמו צפיה בטרגדיה יוונית או בסרט טראגי איכותי שמתרחש בקוריאה, למשל. בסרט הזה הייתי עד לאוניברסליות הזאת במו עיני, כשבן זוגי שאינו יהודי היה מסוגל לחוש את הכאב ואת הרגשת האין-אונים של הדמויות בסרט.
 

be271

New member
תגובה

דבר ראשון אין אני רוצה לפגוע באף אחד אני אמרתי את דעתי , כי אני חושב שזאת נקודה חשובה מאוד. הסרט כסרט היה נחמד אבל אני חושב שעם היו עושים אותו בצורה אחרת שתעביר את הנושא בצורה יותר אמיתית כי בסרט זה נראה קל ופשוט מידי בחיים האמיתיים זה לא היה קורה בחנות או בשכונה זה היה קורה אולי במקום המבודד שהם היו או נושאים לעיר אחרת והבחור {בעל החנות} לא היה מכניס אותו הביתה למשפחה ולא מודה בקשר הנ"ל בשום צורה. ושוב הסרט כסרט נחמד לראות אבל עם רוצים ללמוד ממנו משהו על הנושא אז לצערי לא ניתן, אבל לפתוח את הנושא זה סבבה. שהיה לכולם חג שמח ושנה מעולה וגאה.
 
בזמנו הייתי הולך לחמאם שהיה שם קרוב לשכונת

מאה שערים או אולי אפילו בתוכה. זה היה כשהייתי חייל. היו שם חרדים רבים שבאו לטבול במקווה כדי להיטהר. הם היו נכנסים לחמש דקות למים, מתקלחים מתלבשים והולכים. לעומת זאות היו שם חרדים אחרים רבים, שהיו מבלים שם שעות והיו מוצאים שם בני זוג למטרת תענוג. היה שם אחד נאה חסון מזוקן ובעל פיאות ארוכות שהיה נוהג ללצלול מולי בבריכה הפושרת והיה נעלם בתוך המיים לשניות ארוכות ומעניק לי עונג רב --. שניות ארוכות כל כך, שחשבתי שהוא גידל זימים
 
תודה טוהר../images/Emo13.gif, אכן נהנים כמו בכל הביקורים

תמיד טוב לבוא לכאן לשאוף קצת מאויר ואווירת המולדת. אם יהיה אירוע של הו"ד או של חברותא, ננסה להגיע גם אליו , כפי שעשינו בביקורים קודמים שנה טובה!
 
למעלה