עין יוד נון תף

[מתח]

עין יוד נון תף



ראיתי אותה, קעקוע, שיער, עיניים שחור משחור. כי כאשר היא, כך גם אני. חשבתי עליה, החלום העתיק לעוף והאכזבה, הכאב האפל. כי כאשר היא, כך גם אני. רציתי אותה, עיניה, בשרה, מילותיה, שיריה, היד המלטפת וגם הסוטרת. כי כאשר היא, כך גם אני. חלמתי עליה, שיחות בלתי אפשריות, הבנה שלא תהייה בחיים. כי כאשר היא, כך גם אני. אבוא אליה, אצטרף לריק האינסופי, ורק אז אולי אבין את האמת... כי כאשר היא, כך גם אני. מוקדש לעינת גבע, אשר לעולם לא אנהל עימה שיחה. Don`t like it? Go fuck yourself.

 

[Levinzone]

רגע....



אני לא ראיתי אתמול עובדה אבל לפי ההודעות הקודמות הבנתי שזאת ההיא מעובדה.... תסלח לי אבל אתה מפחיד אותי...

 

[מתח]

אני מפחיד אותך...?



אם אני מפחיד אותך, אל תכנס לקישורים שנתתי למטה.

 

[קורט קוביין]

עכשיו יותר טוב לה



אז תעזוב אותה בשקט.

 

[מתח]

כמו ששמתי שלב שכולם אומרים...



האש קורט, האש.

 

[קורט קוביין]

כולם? מי זה כולם?



חוץ ממיכל שכועסת עלי כי העפתי אותה מהפורום שלי אף אחד לא אומר את זה. ופעם הבאה תענה לעניין.

 

[מותה של האפוקליפסה]

למען האמת אתה היית זה שלא ענית לעניין...בתור מצוטטת מקצועית אני יכולה להגיד שזה היה רלוונטי ביותר. אבל לא חשוב.

 

[מותה של האפוקליפסה]

התנצלות



אני לא חושבת שהבנתי כל כך למה הכוונה ב- האש קורט, האש. אני סבורה כעת שמיכל התכוונה ל- hush אני חשבתי על משהו אחר...סליחה בכל אופן

 

[Eclipsed By The Moon]

ג`יזז קרייסט



אתה חושב שהפורום שלך זה מה שמעניין אותי? אני פשוט אמרתי לך להיות בשקט כי אני יודעת מה אתה בדיוק חושב על ההודעות שאני שולחת, אז חסכתי ממך את הדפסת האותיות.

 

[rastotman]

וולקם טו דה קלאב- ואימרו אני.



אוי יו יוי.. אז אתה אהבת את השירים שלה, ואתה באמת מרגיש שזה מעוות ודיכאוני לחשוב שלא כל כך טוב כאן ובעצם אפילו אם היה טוב זה מיותר.. אני פשוט קוראת את הפורום הפוך - אז אתה יכול למצוא ממני הודעה למטה. פשוט תתעלם ממה שלא מתאים, ותישכח מהחלק של השירים, זה לא עושה טוב לאנשים לשמוע מאנשים שהם לא מכירים דברים רעים על שירים שהם כן אהבו. אני מזמינה את כל מי שכבר הספיק להריץ במוחו את כל מה שכתבת בהודעה בפורום הזר, להגיד אני, ותן לי להתחיל ולהגיד אני! ומיד להיסתייג ולהגיד שזה היה מזמן, וכבר דיברתי על זה יותר מדי, ואני לא רוצה להפוך את זה לקטע או חס וחלילה לשפוך בפניך את כל הדברים הרעים שיש לי להגיד על מי שהייתי אז- דברים כאלה כותבים בהודעה ראשית וככה לא גורמים לאף אחד להרגיש מותקף. רק מנסה לשמור על שלום בית..

 

[מתח]

בין השורות



ואת חושבת שגם השיר הזה - הוא מיותר? שגם אני עוד גלילה רון-פדר או איך the fuck שקוראים לה (גם אני הייתי מכור לג`ינג`י, גיבור התרבות.)? תראי, את יכולה להסכים, ואת יכולה שלא, אבל אני רוצה שתעני לי, ולא תגידי כן או לא. ותפסיקי להיות כזאת דו-משמעית - תהיי יותר ברורה, אלא אם את מנסה לשגע אותי... ומצליחה.

 

[rastotman]

כן- וניסיתי לא להתקיף בסך הכל, לא לשגע אף אחד.



אני מישתגעת! כל האינטרנט מודגש לי בצורה מעצבנת, ויש לי מיבחן במתמטיקה על חומר שאני ממש ממש לא מבינה ביום שישי. ואני צריכה להחליט אם ללכת לוויצו ואני צריכה לקחת מסבתא כסף ולאבא שלי יש שביתה אז הוא שורץ בבית. ובנוסף לכל כתבתי הודעה ענקית שנימחקה לי [AAAAAAAAA!]. שיחרור לחץ זה הובא לכם בחסותי. את כל ג`ינג`י שיצא עד אז, קראתי בכיתה ב`. גלילה יקרתינו כתבה גם סיפורים מזעזעים לילדים בכיתות ה` בערך, ואנשים בגילינו עדיין קוראים אותם ואת דומיה. לזה התכוונתי ולא לשירים. אני יכולה להגיד שאתה נעמה. שאתה סתם מישתמש במילים. אני יכולה להגיד שגם השיר שלך מיותר ואני אל רואה בו הרבה. ככה זה אצלנו, אלה שמעריצות את בריטני ספירס [אני כועסת]. ולפני דקה אני עברתי על כל השיר שלך בית בית, מילה מילה- כמובן שזה נימחק [נק על הנק!] בכל מיקרה אני אתמצת. חלום לעוף ואכזבה כמו לקפוץ וליפול/או לקחת סמים [וכמו שהיא אמרה, ודברים דברים, אין לי כוח לפרט שוב פעם]. אתה רוצה אותה, אתה רוצה לדבר איתה- דיברנו כבר על אנשים מתים זה משונה לשמוע אותם או לקרוא דברים שלהם בלי הקטע של לחשוב מה היית אומר להם אם הייתם ניפגשים- קורט קוביין ופרלמוטר. ולא טוב לך לחשוב עליה, ודברים דברים- טוב, אני מוציאה הכל מהקשר- אין לי כח. ואולי תיתאבד ואולי לא. מה עוד כתבתי? דיכאון זה חוסר איזון כימי במוח. ופשוט צריך לנסות להרגיש עם זה נוח כשזה קורה. ולמרות שהקטע הכימי מאוד חזק, וזה משנה את הכל כשזה קורה לך- יש גם את הקטע של המילים. ופה ניכנס אלמנט ההיתלהבות. כל דבר שאומרים אותו במילים מקבל נפח נוסף, בגלל זה צריך תמיד לשנן שגם מילים שאתה חושב בהם הן סתם מילים. ומה שאתה מרגיש זה לא יותר מחוסר איזון. הקטע של לחפש את מה שהיא כתבה מזכיר לי איך אני יכולה לקרוא עשרות סיפורים קצרים ממש רעים רק בשביל כמה מילים עם פוטנציאל. ואני מבטיחה שאני אתן לכם קישורים, אבל קשה לי כי אני מרגישה שאני צריכה להיות שלמה עם מה שאני אשלח אתכם אליו. אנשים שופטים אנשים אחרים יותר לפי איך שהם שופטים דברים מאשר לפי כל דבר שהם אומרים. וגם לפי מילים שהם מישתמשים בהם ושמות של מקומות. [לג`נדרי= די כבר!]. זה אולי עיוות שלי, אבל אני מרגישה לגבי כל שיר שאני אשלח אליכם כאילו אני כתבתי אותו.

 

[מתח]

בריטני ספירס



את יכולה להגיד שאני נעמה (מי זאת נעמה?). ועדיין לא יהיה אכפת לי, כי אני לא תלוי בדעות של כולכם, שמות אינטרנט יקרים. ואם באמת לא מצאת בשיר כלום, וראית אותו כסתם מילים, אז אין לך סיבה לענות לי להודעה הזאת. שטחי שכמותי. אגב, השיר הזה לא נועד להדהים, הוא נכתב מתוך שיכורות, עייפות, עיניים דומעות, ועבר שפרץ פתאום לתוך הלב. הוא נכתב מתוך החוסר איזון שבכימיקלים שבמוח שלי. לא מתוך איזון וחישוב. אין בו מטאפורות מדהימות. אין אקספוזיציה לירית. אין מילות מפתח. אין מבנה מיוחד. יש אותי. וזה הכל. כל החוסר ייחוד שבי - זה חוסר הייחוד שבשיר. יפה לא? בצורה חסרת ייחוד, זאת אומרת! כל הכבוד לך שהבנת את המילים בשיר! השיר מאוד מסובך! (חלום לעוף יכול להתפרש בכל כך הרבה דברים אחרות וברורות!) יש בזה רובד סמוי, שלא הגעת אליו, לעומת זאת, אבל עם האינטלקט הנעלה שלך, תוך שניות זה כבר יהיה בכיסך. אני, אגב, יודע מה הייתי רוצה להגיד לה. כל הנקודה היא לא להחיות אותה למשפט, אלא להכיר אותה בחיים, בלי הפרשה המצערת. כן, כן, כמו שאני מדבר עם כל אדם אחר, כך ארצה לדבר איתה. אך יותר לעומק. בדראסטיות מסויימת. ואגב, אם אני אתאבד, אני אדאג להודיע בפורום מיד לפני, כדי שלא תהיי במתח, אל דאגה (אחלה שימוש בכינוי המעפן שלי). דיכאון זה חוסר איזון במוח, מה? דיכאון של אחרי מוות של אהובה.. זה חוסר איזון כימיקלים במוח? או שאולי זה מושפע מגורמים חיצוניים לא כימיים, שמעובדים לכימיקלים? בסדר, אנחנו בשר ודם, והמוח הוא הנפש והנשמה - אבל העובדה שדברים לא כימיים מובעים לתהליכים כימיים מראה לך שכנראה שיש בזה קצת יותר מזה. חוץ מזה, אולי אני דפוק תמידי, חולה נפש, ואולי אני בסה``כ עוד אחד שפשוט חושב לרמה קצת שונה וברמה קצת שונה, שפשוט נפל על משהו, קרינה מהמסך, שפשוט הרס לי את האיזון שוב. שיט! אני חייב לשתות יותר נוזלים בסיסיים. אולי זו הבעייה? מילים הם כל מה שיש לנו. אני לא אגיב בכלל למה שאמרת, כי מה שאמרת זה פשוט פגיעה בכל מכל. אם אין מילים, אז מה זה ציורים? מה זה מוזיקה? מה זה סמלים? מה זה אנשים? רק מה שבתוך המוח, ללא החושים - זה אנחנו? רק תינוקות, בשנייה הראשונה של קיום מוחם, לפני הלידה, לפני התחושה הראשונה - רק הם בעצם חיים? אולי. ואולי אנחנו לא פה. אולי אנחנו במאטריקס. ולעומת זאת, אני מרגיש משהו מעבר לכך. וכנראה שזה חוסר איזון כימי, ודפיקות טבעית במוח שלי, וכנראה שהקרינה מוסיפה, וחוסר בוויטמינים, והנה אני פה - דפוק כתמיד, דכאוני כתמיד, פריק של הטבע, עם מוח חומצי! מהר, מהר, בסיס, בסיס! לבסוף, אני לא אתן לך קרדיט על שירים שמישהו אחר שכתב - אלא רק שירים שאת כתבת. וזהו. אה, ואיזה שיר שלה את הכי אוהבת, לא שאלתי עדיין? Hit me baby one more time!

 

[rastotman]

כימית מוח

כימית מוח

וואו, אני כבר חשבתי שאני אצתרך לבלות פה שעות רק לקרוא הכל כשקפצתי בצהוריים לבקר.. בכל מיקרה, נעל עשה לי את את העבודה ועכשיו יש לי גם זמן להיתכונן למיבחן מחר. בכל מיקרה, לא נוח לי עם זה שאתה בא עם הגישה של אתם שמות באינטרנט [או פיקציות כמו שמיכל קוראת לנו- למרות שהיא מכירה אישית חצי מהפורום]. אני לא פיקציה, ואני דורשת את הכבוד המגיע לי. ומה זה הגוון הציני שמקיף את כל ההודעה? אתה פשוט החלטת לא לאהוב אותי מההודעה הראשונה שלי שקראת או מה? אני לא חושבת שאתה שיטחי [ובעצם, אין לי עדיין שום מושג, יש לך את כל החופש לעצבן אותי/לכתוב דברים מאוד חמודים בכל הודעה בניפרד- כמו שאמרתי בהודעה, מספיק להישתמש במילים מסוימות או בצורת דיבור מסוימת או לקחת על עצמך תפקיד בפורום כדי שאנשים יאהבו אותך- ואותי אפשר לקנות ממש בזול, רק כמה מילים לעניין וכמה שפחות מילים לא לעניין.]. אתה צודק בקטע של הכימיה ושבעצם כימיה זה ממש מעט, ואין שום דבר טוב ביצור הקטן המפרפר שיוצא מתוך אמא שלו רק בגלל שהמח שלי לא מפיק שום דבר חוץ מלקחת אויר להוציא אויר. אני אמרתי בדיוק אותו דבר לפני אלפי שנים כשדיברנו פה על אהבה אמיתית. אז אמרתי שאהבה אמיתית [טהורה זה היה אז, לא?] שאוהבים לא בשביל עצמך או משהו כזה- זה מיתערפל לי. בכל מיקרה, כתבתי שאהבה כאילו טהורה יכולה להיות רק תוצאה של כימית מוח/אינסטינקטים אבל בעיקר . ואין בזה שום דבר יפה ורומנטי, זה סתם מטומטם. וזאת בדיוק הייתה הפואנטה [האולי מעורפלת] במה שכתבתי קודם- העניין הכימי לא רומנטי ולא מעניין, מה שבונים מעליו זה מילים. וכשחושבים במילים מסוימות [אני אוהבת אותו], יש נטייה לקדש את המילים האלה, ולנפח אותם ולהשמיע אותם בלופ כל פעם שחושבים על משהו. מה שמביא למחשבות סתומות [אוי לא יש מחר מיבחן בתנ``ך- למה אני לומדת?- אני ממליא לא צריכה את הציון הזה- אין לי שום טעם ללמוד- למה אני הולכת לבי``ס?- {עכשיו בד``כ יש קפיצה, כמו כשעוברים על חומר שאתה מכיר טוב רק כדי להגיע לשאלה שלך}- אני רוצה למות/לא טוב לי/בלה בלה בלה]. והמילים האלה לא הרבה יותר טובות מהקטע הכימי- אין להן בעצם שום משמעות אם מיסתכלים עליהם בצורה רציונלית [ולא הקטע של להגיד מילים כמה פעמים ברצף- עשינו את זה בכיתה ג`]- אין להן משמעות אם לא חושבים בהן, אם לא הופכים אותן לסמלים, אם מיתנתקים לרגע מהמצב הכימי שבו מיתבשל המוח שלך. אז בוא נעבור על כל מה שאמרתי- מילים זה לא משהו שצריך לקדש, אבל כשעושים תרגיל חיסור ונישארים רק עם כימיית מח זה לא שווה הרבה. ממילים אפשר לעשות דברים מאוד יפים, אבל צריך להיזהר מלהאמין למילים שאתה חושב בהן. כן, לי זה ניראה הגיוני. [עד כמה שניראה לי מאוד הגיוני לפתור תרגילים בלי להיתחשב בסדר הפעולות- ומיסתבר שככה אפשר להיכשל במיבחנים..].

 

[מתח]

כן, נעל מוחק הודעות..



כמה מתוק מצידו/ה... פאשיזם בכל מקום. אתם בסופו של דבר כולכם שמות באינטרנט - חלקכם תהפכו לקול (טלפון), חלקכם תהפכו לבן-אדם (פגישה) וחלקכן תהפכו לאקסית שאני לא אדבר איתה שוב בחיים.. בינתיים אני די נהנה לריב איתך, כי קצת קשה למצוא בנות שעומדות על דעתן (כאשר היא בכלל נמצאת). לא, לא שוביניסטי - גם בנים כאלה אין הרבה. אני לא מנסה להרשים פה אף אחד, ולא מדבר בצורה מיוחדת - אני מתנהג כרגיל לחלוטין. אם הייתי רוצה להרשים את כולם הייתי הופך לפרחוני ומאושר ומחמיא לכולם.. זה לא הקטע שלי, וזה לא אני. אני לא מזוייף. לגבי ההתאבדות - את חושבת שזה כזה פשוט? את חושבת שככה הכל? זה כל כך מגוחך... כאילו שמבחן או אהבה אבודה יביאו מישהו להתאבדות. זה המכלול, חוסר העניין הגדול שבחיים. אבל כנראה שאת לא מסוגלת להבין את זה, ואת משייכת את זה לסיבות ארציות פשוטות. תהני לך עם זה, מה אגיד ומה אומר...