עיכוב שפתי

yulilior

New member
עיכוב שפתי

היינו היום באיבחון שני אצל קלינאית תקשורת עם הבן הקטן בנ שנתיים ו 4. יש לו המון מילים אבל כמעט ואין צירופים אבל תקשורתי מאוד. אחרי איבחון הקלינאית אמרה לנו שיש עיכוב של כ 3 חודשים בהבעה וגם בהבנה (הוא לא מבין גדול\קטן מעל\מתחת\ליד וגם התקשה בהוראות מורכבות בכמה חלקים) המליצה על טיפול שכמובן נלך אליו. האם איחור של כ 3 חודשים נחשב לעיכוב משמעותי? האם עיכוב בדרך כלל מצטמצם או שיכול גם חס וחלילה לגדול?
 
קודם כל ../images/Emo24.gif

תראי הילדון שלי עם עיכוב של שנה וחצי מינימום. ומניסיון יכולה להגיד לך שהעיכוב רק מצטמצם (בקצב שלו) אם מטפלים בזה כיאות (גם בבית וגם קלינאית תקשורת) זה לא שד נורא כ"כ. כמובן תלוי ממה נובע האיחור
 
../images/Emo2.gifכנראה שאני צריכה להיות מאוד מודאגת ...

(בינתיים אני לא). הילד שלי ביום ראשון יהיה בן שנתיים
יש לו אוצר מילים מדהים של שלוש מילים בערך
לא נראה לי שבתוך שלושה חודשים הוא ידבר שוטף, יידע צירופים וכו' ובינתיים אני לא כ"כ מודאגת. יש נסיבות מקלות
הוא לא בגן וחשוף לשתי שפות מה שאולי מאט אותו. חוץ מזה אחותו הגדולה התחילה לדבר לקראת גיל שנתיים וחצי וברוך השם
מדברת מדהים וברמה גבוהה. אפשר לשאול מי הפנה אתכם לקלינאית ?? רק לי זה נשמע גיל ממש צעיר ?
 
זהו, שלשמחתי אצלנו מאוד רגועים

הרופא ביקש שנהיה עירניים לא להגיע ככה לגיל 3
לא היתה שום הפנייה לשומדבר.
 
את בטוחה שיש לו באמת רק 3 מילים?

כי מילה בגיל הזה נחשב כל צירוף קבוע למשהו קבוע. ובלי להלחיץ, אבל, אם באמת יש לו רק 3 מילים, הייתי מתייעצת עם קלינאית תקשורת (כולל כל הנסיבות המקלות, למרות שאני לא בטוחה שזה שהוא לא בגן זו נסיבה מקלה, אם הוא איתך או עם מטפלת טובה בבית זה לא אמור לגרום לעיכוב בדיבור)...
 
סליחה מראש, באמת, אבל-

לדעתי לא נכון להיות לא מודאגים. או לפחות, אני לא טוענת שהעניין צריך להדיר שינה מעיניכם, אבל הייתי ניגשת להתייעץ עם איש מקצוע. אני האחרונה שתדבר על "תקין" וב"נורמה", אבל את מתארת ילד בן שנתיים שבעצם לא מדבר בכלל! אותי זה היה מטריד...
 

Tully Is Here

New member
גם אצלנו ממש ככה

הילדים בבית עם שתי שפות, הגדולה התחילה לדבר שוטף לקראת גיל 3, היום לא סותמת את הפה, הקטן היה בן 2 לפני שבוע ויש לו בקושי 5 מילים, וגם הרופא שלי אמר שזה נורמלי שבנים בגיל 2 לא מדברים והוא יכול להפנות לייעוץ אם אני רוצה רבל לא נראה לו שיש ממה להלחץ בינתיים. במדינות שונות יש סטנדרטים שונים, בעיני כל וד הוא מבין הכל ומגיב, בינתיים אני מסרבת להלחץ
 
אתם גרים בארץ ?

מסקרן אותי אחוז החשיפה לעברית לעומת אנגלית. אצלנו אנחנו (ההורים) מדברים אליו אך ורק באנגלית וכנ"ל DVD אבל שאר החיים ברקע בעברית כמובן.
 

Tully Is Here

New member
לא, אנחנו חיים בארה"ב ובעלי אמריקאי

החשיפה שלהם לעברית לא גבוהה, אמה בקושי מדברת ואני מקווה שזה ישתנה עכשיו שיש אח קטן לדבר איתו. העברית שלה מגיע ממני, מספרים ומסרטים אבל כיון שאני הדוברת היחידה מאוד קשה לי לשמר על העברית לבד.
 
איך אני אוהבת שמכניסים ללחץ

אחי אמר אולי 4 מילים עד גיל 3 והוא מדבר מעולה היום...אני לא אומרת שלא צריך לשאול רופא אבל לא להכנס להיסטריה, התפתחות זה משהו ששונה מילד לילד
 

UmaGuza

New member
ומצד שני

להיות שאננים ו/או לטמון את הראש בחול עלול להיות מאוד מסוכן במקרה ואכן משהו לא בסדר, כיבינתיים אובד זמן יקר, שיכול להיות משמעותי מאוד בחלק מהמקרים, לכן במקרה ומסתמן עיכוב התפתחותי כלשהו עדיף לעשות בירורים מעמיקים ובמקרה הטוב לשמוח שהכל בסדר, מאשר להיות שאננים כי הבן דוד של האח של גיסתי לא הוציא מילה עד גיל 4 והיום הוא דוקטור, ואחר כך לאכול את הלב כל החיים למה לא התחלנו בטיפול מוקדם יותר.
 
שאלה אולי ממקום נאיבי

מה יכול להיות "מסוכן" ואולי רק "לא בסדר" בילד שכולו לא מדבר. מתקשר נפלא, פעיל, נבון ומשתף פעולה, מבין כל מה שאומרים לו, בא מרקע משפחתי שכנראה מדברים בו מאוחר (אמא שלו ואחותו הגדולה). אני לא שאננה ואנחנו כן מטפלים בדברים בזמן שנראה לנו סביר. גיל שנתיים להתחיל לדאוג בו נשמע לי ממש מוקדם.
 
גיל שנתיים הוא לא זמן מוקדם להתחיל לדאוג

גיל שנתיים הוא זמן נהדר לאבחן. לאו דווקא לטפל. אבל בהחלט אם יש בעיה שדורשת מעקב ואף טיפול, כדאי להתחיל מוקדם ככל האפשר, אז האפשרות שלנו לשנות ולהשפיע גדולה יותר.
 

UmaGuza

New member
אני לא יודעת

אני לא מבינה גדולה בעיכובי תקשורת וגם המומחה הגדול ביותר לא יכול לאבחן דרך האינטרנט, אבל אספר לך מהצד האישי שלי, הבת שלי במדידת טיפ"ח שגרתית לפני חודשיים יצאה מטבלת האחוזונים, גיל שנתיים וחצי והילדה לא הגיעה ל-10 קילו, במשך שנה הגדילה שלה היתה במגמת ירידה מתמדת, גובה ומשקל. אז מצד אחד היא מתפתחת נפלא בכל שאר התחומים, חיונית ועירנית, ועם גנים של אבא שהיה ילד צפלון ונמוך בצורה קיצונית כל חייו, בגיל 18 דווקא תפס גובה יפה, אבל רזה מאוד נשאר גם אחר כך. אבל מצד שני... אולי כן יש איזשהי בעיה שגורמת לעיכוב בגדילה, ואם כן אולי כן אפשר וכדאי לטפל כמה שיותר מוקדם? אז בלי להיכנס להיסטריה הרופאה שלחה אותנו לבדיקות (ספירת דם, שקיעת דם, צואה ושתן, תפקודי כבד, כליות, בלוטת תריס, צליאק, הורמון גדילה), וגם לאבחון של רופאת אא"ג לשלול קיום אנדואיד, וגם לדיאטנית שתחווה דעה לגבי התזונה שלה ובעוד חודש הולכים גם לאנדקרינולוג שיתן חוות דעתו על התמונה הכללית ובחודשים הקרובים כנראה שנמשיך במעקב גדילה אחת לחודש/חודשיים, וככל שמתעמקים התמונה הולכת ומתבהרת, רוב הבדיקות יצאו בסדר וכנראה שמדובר פשוט בילדה שהיא לא אכלנית גדולה (כמו אבא שלה) ושצריך להעשיר את האוכל שהיא אוכלת בקלוריות נוספות. השבוע היתה לנו מדידה נוספת, בחודשיים האחרונים היא עלתה חצי קילו, מה שהביא אותה לאחוזון 2 המכובד וגבהה בשני ס"מ! אם לא היינו הולכים למעקב או לא מתייחסים לתוצאותיו והולכים לרופאה ובעקבותיה לדיאטנית כנראה זה לא היה קורה. אז מה הנקודה שלי? אולי אין מקום לדאגה, במיוחד כשמכירים את כל הגורמים הפועלים מסביב, אבל גם לא מאוד מסובך לאבחן כדי לדעת האם יש איזשהי בעיה או נקודת חולשה ואם יש צורך איך אפשר לעזור ולשפר. אני בכל אופן מעדיפה את הגישה הזאת.
 

yulilior

New member
אף אחד לא הפנה- הלכנו מיוזמתינו

3 מילים בגיל שנתיים זה באמת מעט מדי. ליהלי היו בגיל שנתיים 50 מילים אבל בלי צירופים וגם זה היה עיכוב קל. גם אצלינו יש 2 שפות והוא גם נולד פג .
 
למה העובדה, שהוא לא נמצא בגן, היא "לרעתו"

מבחינה שפתית? (כתבת "נסיבות מקלות"..) להיפך, דווקא השהייה של אחד על אחד בבית, יכולה לקדם אותו הרבה מבחינה שפתית דרך הקראת סיפורים, דרך שיחות ודרך הכרות עם אוצר המילים היחודי לו. בגן אין זמן להתעסק עם כל ילד באופן אינדבדואלי, כפי שניתן לעשות בבית.
 

רונית י

New member
זו טעות נפוצה

יש אנשים שחושבים שילדים בגן מתפתחים יותר מהר מבחינת השפה מאשר אם היו בבית כאשר הסיבות לעיכובים או להתפתחות תקינה של השפה הן מולדות ותורשתיות בד"כ.
 
../images/Emo13.gifאני אסביר

אדגים דרך אחותו הגדולה שהיתה איתי בבית עד גיל שנתיים וחצי והקראתי לה סיפורים מגיל ממש צעיר והלכנו לשעות סיפור וכו וכו, ילדה בכורה מושקעת מכל הכיוונים
והיא לא דיברה בכלל. כל המילים שלה היו "אי" ו"אה" ו"בה" וזהו. ותמיד הבנתי אותה. וכשהיא נכנסה לגן מאוד פחדתי שבגלל שהיא לא מדברת לא יבינו מה היא רוצה, הייתי מאוד לחוצה מזה. והנה הפלא ופלא, אחרי שבועיים או משהו כזה בגן, הילדה התחילה לדבר בשפה ברורה ונכונה משפטים שלמים. זה היה הלם מוחלט בשבילנו. ואז הבנתי שעד אז היא לא היתה צריכה לדבר. הבנתי אותה גם בלי מילים. ואולי זה כנ"ל איתו. אלא שהוא לא יילך לגן בעתיד הראה לעין ...
 
למעלה