יובל בסקוטלנד
New member
עייפתי
עייפתי
- פותח הנושא יובל בסקוטלנד
- פורסם בתאריך
יובל בסקוטלנד
New member
אך בגלל שהבטחתי, קבלו
הקוראן שאב מהתנך הרבה מאד, אך רק מלפני גלות אשור הקוראן מכיר בקדושת ספר התורה, ובכך שהתורה ניתנה למאמינים עוד לפני הקוראן (בשורת גבעת החולות, בשורת יונה, בשורת העכביש). סיפורים רבים מן התורה מופיעים גם בקוראן, בציון מפורט של שמות האישים המעורבים בהם. כמו כן, סיפורים רבים מן התנך הנסובים על התקופה המלוכנית בארץ, מופיעים גם הם בקוראן. יש, אפוא, רצף תנכי הקיים גם בקוראן. אולם רצף זה נקטע לחלוטין בגלות אשור. כל המלכים והנביאים המוזכרים בתנך לאחר גלות אשור לא מופיעים כלל בקוראן. להלן רשימת האישים מן התנך המופיעים בקוראן: אדם הראשון, הנחש (שטן), הגירוש מגן העדן קין והבל חנוך (אדריס) נח וסיפור המבול אברהם אבינו, תרח אבי אברהם (אזר) לוט, אשת לוט, בנות לוט, המלאכים שבאו אל לוט ישמעאל יצחק יעקב, ברכת יעקב לבניו, אזכורו בשם ישראל, איסור אכילת גיד הנשה ראובן יוסף, אשת פוטיפר, שר המשקים ושר האופים, חלום פרעה, כתונת הפסים, הגביע הגנוב אצל בנימין, ההתודעות אל אחיו שנים עשר השבטים פרעה משה, אחותו מרים, עמרם אביו, תיבת הגומא, בת פרעה, כל סיפור משה, פרעה ויציאת מצרים יתרו ארון האלוהים והשכינה אהרן קרח עגל הזהב יהושע (לא במפורש, מוזכר כנער משה ובסיפור המרגלים) כלב בן יפונה (לא במפורש, בסיפור המרגלים) עם יהושע שנים עשר נשיאי ישראל גדעון (מעורב בדמות שאול) שמואל שאול (מופיע בקוראן בשם טאלות הנגזר מ"טול" שפירושו גבוה, כמו בתנך - שם מסופר על שאול כי היה משכמו ומעלה גבה מכל העם) דוד גלית שלמה מלכת שבא האליל בעל אליהו אלישע יונה בן אמתי הנביא איוב השטן (בסיפור איוב) המן (מופיע בקוראן כיועצו הרשע של פרעה. על פי ד"ר אהרון בן שמש, שתרגם את הקוראן לעברית, היה השם המן כינוי כללי לכל צוררי ישראל. אין כל קשר בין דמות המן בקוראן לבין דמותו במגילת אסתר) עזרא (מוזכר בקוראן כדמות הנערצת על היהודים בתקופה בה נכתב הקוראן, כדוגמת סגידת הנוצרים לישעו, ללא כל תיאור של האיש כפי שהוא מופיע בתנך, ובלי לייחס לו כל חשיבות אסלאמית.). להוציא דמותו של איוב (שאין תמימות דעים לגבי זמן כתיבת הספר הקרוי על שמו), שמו של המן (שאין כל קשר בינו לבין מקבילו מן הקוראן) ושמו של עזרא (אשר אין בקוראן כל איזכור לדמותו המקראית), הופעתן הראשונה בתורה ובתנך של כל הדמויות ברשימה דלעיל קדמה לזמן גלות אשור (וברוב המקרים לא היתה להן הופעה לאחר זמנה). מאידך, אין אפילו דמות אחת שגם הופיעה לראשונה בתנך לאחר גלות אשור וגם נכנסה לקוראן, למרות שמבחינת האופי, הסגנון והחשיבות יש מקום לנביאים כגון ישעיהו, ירמיהו, יחזקאל ודניאל, ולמלכים צדיקים שחזרו בתשובה שלמה כגון חזקיהו ויאשיהו. יש הנחה, המקובלת על חוקרי קוראן בעלי אוריינטציה תנכית, האומרת כי כותבי הקוראן לקטו סיפורים ממקורות שונים וביניהם התנך. אולם התנך, בתקופה בה נכתב הקוראן, כבר היה סגור במתכונתו העכשווית, ולמלקטים מן התנך היתה גישה אל הסיפורים שאחרי גלות אשור באותה מידה כמו אל הסיפורים שלפניה, ולא ברור מדוע הם ביצעו דווקא את הסינון הזה. לעומת זאת, ההנחה כי סיפורי התנך שמצאו דרכם לקוראן הגיעו דרך מסורתם של השבטים העבריים שגלו בגלות אשור מאפשרת לסלק את התמיהה הזו בהסבירה את פשר הסינון בכך שסינון כזה כלל לא נערך. לא היה סינון, כי אם היתה העברה מדויקת של המסורת מפי בני עשרת השבטים. לבני עשרת השבטים לא היתה כל אפשרות לדעת על קיומם של הדמויות התנכיות שפעלו בארץ לאחר עזיבתם, וללא קיום קשר עם היהודים לא היתה כל דרך בה יכלו להכיר אותם. ואכן, על פי המסופר בתנך ובאגדות, הקשר בין היהודים לבני עשרת השבטים ניתק כאשר נחרבה ממלכת ישראל ומאותו רגע הם נעשו מבודדים אלה מאלה לחלוטין.
הקוראן שאב מהתנך הרבה מאד, אך רק מלפני גלות אשור הקוראן מכיר בקדושת ספר התורה, ובכך שהתורה ניתנה למאמינים עוד לפני הקוראן (בשורת גבעת החולות, בשורת יונה, בשורת העכביש). סיפורים רבים מן התורה מופיעים גם בקוראן, בציון מפורט של שמות האישים המעורבים בהם. כמו כן, סיפורים רבים מן התנך הנסובים על התקופה המלוכנית בארץ, מופיעים גם הם בקוראן. יש, אפוא, רצף תנכי הקיים גם בקוראן. אולם רצף זה נקטע לחלוטין בגלות אשור. כל המלכים והנביאים המוזכרים בתנך לאחר גלות אשור לא מופיעים כלל בקוראן. להלן רשימת האישים מן התנך המופיעים בקוראן: אדם הראשון, הנחש (שטן), הגירוש מגן העדן קין והבל חנוך (אדריס) נח וסיפור המבול אברהם אבינו, תרח אבי אברהם (אזר) לוט, אשת לוט, בנות לוט, המלאכים שבאו אל לוט ישמעאל יצחק יעקב, ברכת יעקב לבניו, אזכורו בשם ישראל, איסור אכילת גיד הנשה ראובן יוסף, אשת פוטיפר, שר המשקים ושר האופים, חלום פרעה, כתונת הפסים, הגביע הגנוב אצל בנימין, ההתודעות אל אחיו שנים עשר השבטים פרעה משה, אחותו מרים, עמרם אביו, תיבת הגומא, בת פרעה, כל סיפור משה, פרעה ויציאת מצרים יתרו ארון האלוהים והשכינה אהרן קרח עגל הזהב יהושע (לא במפורש, מוזכר כנער משה ובסיפור המרגלים) כלב בן יפונה (לא במפורש, בסיפור המרגלים) עם יהושע שנים עשר נשיאי ישראל גדעון (מעורב בדמות שאול) שמואל שאול (מופיע בקוראן בשם טאלות הנגזר מ"טול" שפירושו גבוה, כמו בתנך - שם מסופר על שאול כי היה משכמו ומעלה גבה מכל העם) דוד גלית שלמה מלכת שבא האליל בעל אליהו אלישע יונה בן אמתי הנביא איוב השטן (בסיפור איוב) המן (מופיע בקוראן כיועצו הרשע של פרעה. על פי ד"ר אהרון בן שמש, שתרגם את הקוראן לעברית, היה השם המן כינוי כללי לכל צוררי ישראל. אין כל קשר בין דמות המן בקוראן לבין דמותו במגילת אסתר) עזרא (מוזכר בקוראן כדמות הנערצת על היהודים בתקופה בה נכתב הקוראן, כדוגמת סגידת הנוצרים לישעו, ללא כל תיאור של האיש כפי שהוא מופיע בתנך, ובלי לייחס לו כל חשיבות אסלאמית.). להוציא דמותו של איוב (שאין תמימות דעים לגבי זמן כתיבת הספר הקרוי על שמו), שמו של המן (שאין כל קשר בינו לבין מקבילו מן הקוראן) ושמו של עזרא (אשר אין בקוראן כל איזכור לדמותו המקראית), הופעתן הראשונה בתורה ובתנך של כל הדמויות ברשימה דלעיל קדמה לזמן גלות אשור (וברוב המקרים לא היתה להן הופעה לאחר זמנה). מאידך, אין אפילו דמות אחת שגם הופיעה לראשונה בתנך לאחר גלות אשור וגם נכנסה לקוראן, למרות שמבחינת האופי, הסגנון והחשיבות יש מקום לנביאים כגון ישעיהו, ירמיהו, יחזקאל ודניאל, ולמלכים צדיקים שחזרו בתשובה שלמה כגון חזקיהו ויאשיהו. יש הנחה, המקובלת על חוקרי קוראן בעלי אוריינטציה תנכית, האומרת כי כותבי הקוראן לקטו סיפורים ממקורות שונים וביניהם התנך. אולם התנך, בתקופה בה נכתב הקוראן, כבר היה סגור במתכונתו העכשווית, ולמלקטים מן התנך היתה גישה אל הסיפורים שאחרי גלות אשור באותה מידה כמו אל הסיפורים שלפניה, ולא ברור מדוע הם ביצעו דווקא את הסינון הזה. לעומת זאת, ההנחה כי סיפורי התנך שמצאו דרכם לקוראן הגיעו דרך מסורתם של השבטים העבריים שגלו בגלות אשור מאפשרת לסלק את התמיהה הזו בהסבירה את פשר הסינון בכך שסינון כזה כלל לא נערך. לא היה סינון, כי אם היתה העברה מדויקת של המסורת מפי בני עשרת השבטים. לבני עשרת השבטים לא היתה כל אפשרות לדעת על קיומם של הדמויות התנכיות שפעלו בארץ לאחר עזיבתם, וללא קיום קשר עם היהודים לא היתה כל דרך בה יכלו להכיר אותם. ואכן, על פי המסופר בתנך ובאגדות, הקשר בין היהודים לבני עשרת השבטים ניתק כאשר נחרבה ממלכת ישראל ומאותו רגע הם נעשו מבודדים אלה מאלה לחלוטין.
יובל בסקוטלנד
New member
תודה. זה מחזק את טענתי שדת שלם
היתה קיימת הרבה לפני מוחמד.
היתה קיימת הרבה לפני מוחמד.
יובל בסקוטלנד
New member
"אל עליון", גם אם הוא האליל "אל"
שניתן לו התואר "עליון", וגם אם הוא תיאור של אל ששמו המפורש אינו נמסר, הרי הקטע בבראשית מפרט עליו בהמשך: אברהם נשבע באל שהוא מאמין בו ומכנה אותו בשם "יהוה" ולא ברור מן הקטע הזה שה"אל עליון" של מלכיצדק ו"יהוה" של אברהם אינם אותו אל. נראה לי סביר שמוחמד הסתמך על התורה ולא על חפירות ארכיאולוגיות.
שניתן לו התואר "עליון", וגם אם הוא תיאור של אל ששמו המפורש אינו נמסר, הרי הקטע בבראשית מפרט עליו בהמשך: אברהם נשבע באל שהוא מאמין בו ומכנה אותו בשם "יהוה" ולא ברור מן הקטע הזה שה"אל עליון" של מלכיצדק ו"יהוה" של אברהם אינם אותו אל. נראה לי סביר שמוחמד הסתמך על התורה ולא על חפירות ארכיאולוגיות.
כבר הסברתי לך בעבר...
שאברהם היה דיפלומט. במקום לומר למלכיצדק ש"אל עליון" הכנעני הוא בלוף, אברהם חזר על הכינוי אך למען הסר ספק הוא הוסיף את שם האל "שלו". כך כל צד ייחס את העליונות לאל שלו, ואף אחד לא נעלב. מוחמד לא הסתמך על התורה, אלא על סיפורים ששמע מפי סוחרים יהודים ונוצרים. ואם כל המידע הארכיאולוגי מצביע על כך שבירושלים הפרה-ישראלית עבדו את האלים הכנענים, אין סיבה לטעון אחרת.
שאברהם היה דיפלומט. במקום לומר למלכיצדק ש"אל עליון" הכנעני הוא בלוף, אברהם חזר על הכינוי אך למען הסר ספק הוא הוסיף את שם האל "שלו". כך כל צד ייחס את העליונות לאל שלו, ואף אחד לא נעלב. מוחמד לא הסתמך על התורה, אלא על סיפורים ששמע מפי סוחרים יהודים ונוצרים. ואם כל המידע הארכיאולוגי מצביע על כך שבירושלים הפרה-ישראלית עבדו את האלים הכנענים, אין סיבה לטעון אחרת.
יובל בסקוטלנד
New member
יפה. אכן יש לנו עדויות לכך שאברהם
היה דיפלומט, למשל כשהציג את אשתו כאחותו. יתכן שמוחמד רק שמע סיפורים שרווחו בסביבה, אולם בטענה שהוא הסתמך על סיפורים ששמע מן היהודים יש הרבה חורים. אם אתה זוכר, הראיתי כמה פעמים כי מעבר הדמויות מן התנך לקראן נחתך בדיוק ברגע חורבן ממלכת ישראל. אם ניזון מוחמד מסיפורים ששמע מן היהודים, מפני מה העדיף לסנן בדיוק לפי המפתח הזה
היה דיפלומט, למשל כשהציג את אשתו כאחותו. יתכן שמוחמד רק שמע סיפורים שרווחו בסביבה, אולם בטענה שהוא הסתמך על סיפורים ששמע מן היהודים יש הרבה חורים. אם אתה זוכר, הראיתי כמה פעמים כי מעבר הדמויות מן התנך לקראן נחתך בדיוק ברגע חורבן ממלכת ישראל. אם ניזון מוחמד מסיפורים ששמע מן היהודים, מפני מה העדיף לסנן בדיוק לפי המפתח הזה
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.