עייפתי ממנו

[מאושרת מיוסרת]

אז זהו, שאנחנו גרים בבית קטן

ואין לנו אפשרות כלכלית לעבור לבית גדול יותר עם חדר נוסף.

 

[מור תמיר קדר]

כמה דברים

ראשית אני שמחה שפתחת במחמאות לזוגיות שלכם ולא ישר בתלונות . שנית, אני שמחה שאת מודעת למקום שבו את הבעייתית. שלישית, אני מבינה מהתלנות שאת מעלה כלפי בעלך שיש הרבה דברים שלא ציינת שמסתתרים מאחורי תלונות אלו. כעת צריך לבדוק מספר דברים: חלק א': על בעלך 1. מה מהווה הבלאגן בבית בשבילך? 2. מה מהווה סדר בבית בשבילך? 3. אם בעלך היה ממשיך הרגליו אך הכל היה מסודר האם עדיין אורח חייו היה מפריע לך? אם כן מה היה מפריע לך שם? 4. תארי בבקשה כיצד היית רוצה שחייכם יראו? 5. מדוע את חושבת שבעלך ממשיך לחיות בצורה כזו למרות שזה מפריע לך? חלק ב': עליך 6. כיצד התנהגותך ותגובותיך משפיעים על מערכת היחסים שלכם? 7. האם היית רוצה לשנות את הנהגותך? 8. האם ניסית בעבר להגיב אחרת? אם כן כיצד זה השפיע על בעלך? 9. האם חשבת ללכת לסדנאות לטיפול בכעסים- שחרור וניהול כעסים? ברור שאת זקוקה לגורם חיצוני מקצועי שיעזו רלך לבטא את רגשותיך ותלונותיך... 10. מדוע את כל כך כועסת? 11. מה עומד מאחורי הכעס שלך? 12. מה מבטאת עבורך ההתנהגות שלו? 13. האם את חושבת שיש לו מטרה לפגוע או להרגיז אותך? אם כן את באמת מאמינה שזה נכון?! חלק ג': שניכם 1. האם ישבתם בעבר יחדיו לעשות שיחה משותפת לתיאום ציפיות ביניכם לגביי המגורים שלך? לגביי סדר וניקיון? 2. האם ניסיתם בעבר בצורה מפרגנת ומתורבתת למצוא פתרון שישמח את שניכם? 3. האם יש לך רעיונות כיום שיכולים לעזור למצב בבית? 4. האם שוחחתםפ מה אתם מרגישים ומה זה גורם לכם לחוש כשאת מתעצבנת וכשהוא לא עומד בהבטחות שלו.... אני חייבת לומר לך שאת חייבת לעבור איזושהי השתלמות שתעזו רלכם לפתח תקשורת טובה. לא יכול להיות שבמשפט הראשו שלך כתבת שישי לכם שיח ותקשורת טובים אם את מגיעה לסף עצבים נוראי שכזה שמתבטא גם באלימות. האם זו בעינייך תקשורת טובה? אני בטוחה שלא... לצערי אני מבינה מדבריך,שהבעיה העקרית בינכם היא חוסר תקשורת....אתם לא פתוחים מספיק לא כנים מספיק, לא מוציאים באמת את הצרכים שלכם .... הוא כנראה זקוק לדברים מסויימים שאת מצליחה לסרס אצלו או לשתק בחייו וזה פוגע בו ואת לעומת זאת צריכה ממנו יותר סדר, רגישות, אכפתיות שהוא לא מבין את משמעותה או כיצד את רוצה שהוא יבטא אותם. הגיע הזמן שתצאו לאיזו ארוחה טובה, תשבו במסעדה ...תעלי ברוגע את כל הרגשות והצרכים שלך , תגידו לו באמת שחשוב לך לדעת מההוא מרגיש,מה והוא צריך, כיצד אתם יכולים יחדיו לגרום לחיים שלכם להיות טובים יותר. למה במסעדה? כיצד לשמור על אוירה טובה וחיובית. מקווה שעזרתי מור 7

 

[מאושרת מיוסרת]

וואלה, סחטיין על האבחנה המהירה!

ואל תדאגי, כבר דיברנו ואמרנו והסברנו ותיקשרנו וטחנו עד דק את הצרכים שלי והרצונות שלו והבנו והסכמנו... והוא קיבל מחסן ותקציב ויחס ופירגון... הבעיה שהאיש ממש, אבל ממש לא ממוקד, נורא רוצה (להצליח בפרוייקטים) אבל זה לא תמיד יוצא... ובעצם "לא עומד" בחלקו בהסכם וממשיך להשאיר אחריו שובל של פרוייקטים מותחלים... ואני ממשיכה לחטוף על זה את החלסטרא - הבנת. נ.ב. סתם בתור ביקורת בונה, השאלות שלך נורא מנג'סות ואין סיכוי שאני אצליח לשבת ולענות עליהן באופן פרודוקטיבי. ותודה על העיצה לגבי מסעדה אבל אני אלרגית לאגוזים וקטניות ומנועה מלאכול כמעט הכל במסעדות.

 

[czar]

"אצלך זה צרכים ואצלו רצונות" את מבינה

ושמה לב את את מתייחסת אליכם?! לא אמר לך כאן מישהו אחד משהו שלא היתה לך ביקורת עליו. השאלות כאן מנג'סות, בקשר למסעדה....בלה בלה, חלאסטרות....לא בטוח עוד לגבי התשובות גם שלי כאן.

 

[g u y 4 u]

יללה מכות יללה... ../images/Emo6.gif

סתם.... שאלות. ואיך זה בא לידי ביטוי בעצם... הוא לא מכניס מספיק כסף? הוא "חי על חשבונך"? לא עומד בהתחייבויותיו הכספיות?

 

[felka]

הגעתם להר

עכשיו כדי לרדת ממנו בזהירות. ללא שום קשר לכל תהליך שתבחרי לעשות כדי לך מאוד לבנות מסגרת בבית שלך. כמו שקודמי אמרו יש פה כמה כיוונים לבדיקה/עשיה: 1. לבדוק האם אכן בעלך אספן. אולי ללכת לאיש מקצוע שיבחן את הנושא לעומק (רק אבחון, לא טיפול ) יתכן שבעלך איש מאושר ומלא עשיה שחסר לו קצת מתודולוגית עבודה. 2. לקבוע סדר בבית - לקבוע חדר עבודה שלו שהוא אחראי לסדר אותו פעם בתקופה. לקבוע שדברים שלא משתמשים בהם יותר משנה עפים מהבית (כולל ביגוד

) למחסן או יותר טוב לפח שבחוץ. 3. קובעים את כמות הכסף מתוך תקציב משפחה ! שמותר לו להשתמש בו למתרות ניסוים שלו. 4. קובעים פעילויות משפחה שאסור בתחליט איסור להעדר מהן. אני ממליץ לא להגזים אם זה, כי אנשים כמוהו יכולים להרגיש ויתור וחוסר קיצוני בעשיה בדברים שהם אוהבים ולהגיב בצורה קיצונית ולא רצויה בשלב הזה. בתהליך התאמת ציפיות הדברים חייבים להיות מוסכמים על כולם ולקיחת אחראיות על תהליך שינוי נופלת על כולם ולא עליך. עכשיו לגבי תגובות שלך: לי זה נראה כמו חוסר אונים. יש לי כמה שאלות: האם את מרגישה שאת מפספסת משהו בגלל עיסוקים שלו? שאת בעצם נותנת מעצמך במשפחה והוא לא? באיזה תדירות את עסוקה בדברים שאת אוהבת (לא עיסוקים שאת חייבת לעשות)? האם את מרגישה שאת יודעת מה בעלך לא עושה טוב? האם את יודעת להסביר לו את זה כך שהוא מבין לדעתך? האם את רוצה לעשות שינוי למען עצמך? אהבתך? משפחה וילדים?

 

[chenby]

מה שבטוח זה

בנוסף למה שכבר אמרו, שאם המצב היה הפוך, אז היו קופצים מלא אנשים ואומרים שהוא אלים! ואכן יקירה - את אלימה. את ההתפרצויות שלך לא בעלך יכול לתקן, ולא הוא צריך לסבול בגללם- את הבאת על עצמך את ההתפרצויות - את זו שיכולה להפרד מהם - מתוכך. ממליצה לך ללכת לטפל בזה כמה שיותר מהר. בשבילך. את סוחבת איתך את היסורים והתסכול והכעס והייאוש- זה בא מתוכך, זה אומר שרק בידיים שלך היכולת לשנות את זה.