תשובותי לשאלותיך:
הקושי לחבר שקל לשקל נבע מבורות מהולה בפחד שאני לא אבין. אני באמת לא מבינה הכל, אבל אני חושבת שאני מבינה מספיק ובטח לא פחות מאחרים. בטח נתקלת באנשים שבאופן בסיסי מניחים שהם רקדנים גרועים גם כשהריצפה עקומה?? כזאת אני. אני מניחה שלאורך חיי נתתי יותר מדי קרדיט לאנשים שזה שהם עושים משהו אומר שהם גם מבינים בו. וזה לא כך: לא צריך לדעת הכל ולא צריך להבין הכל לפני שמחברים שקל ועד שקל. ואי אפשר גם להבין איך מחברים שני שקלים ועוד שני שקלים לפני שמנסים לחבר שקל ועוד שקל... לאיזה מקומות אחרים לקחתי את העניין? אם אתה מתכוון לסוגיית ניהול סיכונים אזי לקחתי זאת גם לתחום הזוגיות וגם לתחום הקריירה. מה שלומדים בשוק ההון זה שאפשר להרוויח רק משני דברים: זמן (דהיינו ריבית על הלוואה שאתה נותן למישהו) וסיכון (ותמורתו מקבלים פרמיה). על זמן בדרך כלל מקבלים תמורה ודאית ידועה מראש. סיכון כשמו כן הוא, לא בהכרח תקבל תמורה אבל לכן כשמקבלים תמורה היא בדר"כ גבוהה יחסית. חשוב להבין אם כך, שסיכון שהצליח יכול לפצות על אי אילו סיכונים שלא הצליחו ושרק כך אפשר לשנות באופן מהותי את מצבך. אם מישהו לא נוטל שום סיכון לאורך זמן הוא מופסד בהשוואה למישהו שלוקח מידה מסויימת של סיכונים ולכן במבחן התוצאה ולאורך זמן אסטרטגיה שנוטלת סיכונים היא טובה יותר (ולעיתים בהרבה) בתנאי שלא לוקחים סיכוניים הרסניים. לכאורה החינוך הפולני הטוב אומר לנו שים את הכסף בבנק, בפועל ולאורך זמן זה עולה לנו. אין ודאות לגבי סיכון ספציפי אם הוא ישתלם או לא אבל אם מסתכלים על זה ברמת האסטרטגיה ולא ברמת הטקטיקה, אסטרטגיה של סיכונים מדודים היא חד-משמעית טובה יותר. זה מה שאני הבנתי בקורס וזה נכון גם לשאר הדברים בחיים. כל עוד אתה לא מרוצה קח סיכון ותשנה. חלק מהסיכונים לא ישתלמו אבל אילו שכן יוכלו לפצות גם על אילו שלא בתנאי שלא לקחת שום סיכון הרסני. זה מה שאני הבנתי וזה מה שאני מנסה לישם... להפסיק לחשוב שבטחון יש רק באי-נטילת סיכונים. גם אסטרטגיה של נטילת סיכונים יכולה להיות אחראית ומשתלמת וכיון שכך אולי אסטרטגיה של המנעות מסיכונים כרוכה בה מידת מסוימת של חוסר אחריות ו/או סיכון.
הקושי לחבר שקל לשקל נבע מבורות מהולה בפחד שאני לא אבין. אני באמת לא מבינה הכל, אבל אני חושבת שאני מבינה מספיק ובטח לא פחות מאחרים. בטח נתקלת באנשים שבאופן בסיסי מניחים שהם רקדנים גרועים גם כשהריצפה עקומה?? כזאת אני. אני מניחה שלאורך חיי נתתי יותר מדי קרדיט לאנשים שזה שהם עושים משהו אומר שהם גם מבינים בו. וזה לא כך: לא צריך לדעת הכל ולא צריך להבין הכל לפני שמחברים שקל ועד שקל. ואי אפשר גם להבין איך מחברים שני שקלים ועוד שני שקלים לפני שמנסים לחבר שקל ועוד שקל... לאיזה מקומות אחרים לקחתי את העניין? אם אתה מתכוון לסוגיית ניהול סיכונים אזי לקחתי זאת גם לתחום הזוגיות וגם לתחום הקריירה. מה שלומדים בשוק ההון זה שאפשר להרוויח רק משני דברים: זמן (דהיינו ריבית על הלוואה שאתה נותן למישהו) וסיכון (ותמורתו מקבלים פרמיה). על זמן בדרך כלל מקבלים תמורה ודאית ידועה מראש. סיכון כשמו כן הוא, לא בהכרח תקבל תמורה אבל לכן כשמקבלים תמורה היא בדר"כ גבוהה יחסית. חשוב להבין אם כך, שסיכון שהצליח יכול לפצות על אי אילו סיכונים שלא הצליחו ושרק כך אפשר לשנות באופן מהותי את מצבך. אם מישהו לא נוטל שום סיכון לאורך זמן הוא מופסד בהשוואה למישהו שלוקח מידה מסויימת של סיכונים ולכן במבחן התוצאה ולאורך זמן אסטרטגיה שנוטלת סיכונים היא טובה יותר (ולעיתים בהרבה) בתנאי שלא לוקחים סיכוניים הרסניים. לכאורה החינוך הפולני הטוב אומר לנו שים את הכסף בבנק, בפועל ולאורך זמן זה עולה לנו. אין ודאות לגבי סיכון ספציפי אם הוא ישתלם או לא אבל אם מסתכלים על זה ברמת האסטרטגיה ולא ברמת הטקטיקה, אסטרטגיה של סיכונים מדודים היא חד-משמעית טובה יותר. זה מה שאני הבנתי בקורס וזה נכון גם לשאר הדברים בחיים. כל עוד אתה לא מרוצה קח סיכון ותשנה. חלק מהסיכונים לא ישתלמו אבל אילו שכן יוכלו לפצות גם על אילו שלא בתנאי שלא לקחת שום סיכון הרסני. זה מה שאני הבנתי וזה מה שאני מנסה לישם... להפסיק לחשוב שבטחון יש רק באי-נטילת סיכונים. גם אסטרטגיה של נטילת סיכונים יכולה להיות אחראית ומשתלמת וכיון שכך אולי אסטרטגיה של המנעות מסיכונים כרוכה בה מידת מסוימת של חוסר אחריות ו/או סיכון.