עייפות

[newKiticat]

עייפות

ובאמת מעצבן.

שכובה על הרצפה הקרה.

השעה 8 ורבע. עוד רבע שעה יוצאת שבת.

ערה בסה"כ מ-12. לא יום עמוס.

אחיינית נשמה. קצת קרצייה.

התחלה של "סתם" כאב ראש (להבדיל ממיגרנה).

2 נורפון נוזלי.

חמין של האחות. יאמי.

עוד 2 נורפון נוזלי.

עוגה ובראוניז וגבינת זיתים. יום טוב באוכל. מבלי להגזים.

זירו. קצת כאב ראש חוזר. עוד נורפון.

מנסה לנוח. לא נרדמת.

האחיינית. נשמה, קצת קרצייה. אבל מפנה אותה באדיקות מהחדר.

מתעקשת להיות עם דודה.

אוף. כאב ראש.

שכובה על הרצפה. מנסה לקפל בגדים שהצטברו כבר מעל לחודש.

אין כוח. ערה רק 8 שעות.

שכובה על הרצפה, בוהה בתקרה. לא יכולה לזוז. נוח לי על הרצפה

לא זזה. סתם שכובה.

אוף. למה היא קרה?

אין כוח. עייפה, אבל לא באמת. סתם מותשת. לא יכולה להרדם. כי זו לא עייפות.

זו "סתם" תשישות.

 

[Sigal H]

כל כך כל כך מוכר

פעם אפילו כתבתי משהו ממש דומה, רק שאני הייתי על הדשא. אממ, נראה אם אצליח לשחזור איך זה הלך. את ההחתחלה אני לא זוכרת, אבל אח"כ זה היה בערך משהו כזה:
"טוב לי כך,
במיטה היה יותר טוב
אך המיטה רחוקה והדשא קרוב
ויומיום עייף מזדמזם על לחיי
לא ארים עליו יד לגרש ולנוח
לא ארים את עצמי -
אשאר.
אומר שבין כה וכה כך אני
היום, ושם לא יהיה טוב יותר
אז כאן. על הדשא. על הגב.
כאן טוב, אני כאן עכשיו."

היי, זכרתי לא רע! כל הכבוד לי |טפיחה עצמית על השכם|
האגו מרוצה, עכשיו הוא יכול ללכת לחדר השני לנמנם

קחי לך את הימים האלה לאט, עד שהגל הזה של התשישות יעבור. יש תוכניות לימים הקרובים? תורידי מה שאפשר, ומה שלא - תעשי במנות מדודות.
נסי לפרק את המטלות לחלקים שאפשר להתמודד איתם טוב. נניח, במקום לנסות לקפל את כל ערימת הבגדים, תחליטי מראש שהיום את מקפלת 4 חולצות וזהו. זה לא טיפשי ולא חסר משמעות, כי מחרתיים יהיו לך 4 בגדים פחות בערימה. וביום שאחריו - עוד 4 בגדים פחות. זה גם פחות מתסכל ככה, כי במקום להיכשל שוב ושוב, את מדי יום עומדת במשימה. ועוד דבר, תראי איך הכי נוח לך לקפל בלי להוציא אנרגיות מיותרות. אולי בישיבה, אולי אפילו על הספה עם כרית גדולה על הברכיים במקום שולחן. לא יודעת, מה שמקל עלייך.
ובאופן כללי, נסי לשים לב במיוחד לאופן שבו את עושה את הדברים. מה קשה יותר, מה עובד לטובתך. אולי יש דרך יותר נוחה ופחות מתישה לעשות את זה?

חיוכים וחיזוקים

סיגל

 

[shirmakeup]