סגול מתעקש
New member
עייפות!!! B-()
התחלתי לכתוב את ההודעה הזאת ופתאום עצרתי , התחלתי לחשוב האם באמת אתם כל כך שונים ממני? אני מניח שלא, יתכן ואם אני הייתי במצב רגשי תעסוקתי ומשפחתי אחר הייתי מתנהג בצורה מאוד דומה לרובכם. אז אולי אני אתן לכם קצת יותר רקע עלי ואז תוכלו להבין אותי יותר טוב ויהיה לכם יותר קל לבלוע אותי בקרבכם, ולעכל את הלך מחשבותיי ואת הלך הרוח שלי . אז בוא נראה מי אני? נתחיל מבראשית: נולדתי בברה``מ לשעבר בדיוק לתוך תקופה שבה חבלי הקומוניזם והאחדות בין העמים התחילו להתפורר ומיום הראשון שבו התחלתי להיות מודע ובר הבנה לסובב אותי הבנתי שבהיותי יהודי אני כן צריך להלחם על מקומי בחברה וכל האמצעים כשרים. אני זוכר היטב את קריאות הגנאי של השכנים לכיוון אימי בסגנון ``יהודיה מסריחה`` וכו`. ויום אחד לאחר שסיימתי את כיתה ג` עלינו ארצה. ותראו איזה פלא פתאום אני הולך מכות יום יום במשך 3-4 שנים מאז עליתי ארצה עם ילידי הארץ הנכבדים בנושא ``רוסי מסריח`` מה תגידו על זה? הייתי צריך להחליף מדינה בשביל למצוא את עצמי באותו מצב שממנו ניסו להבריח אותי – צחוק הגורל , לא? ומה לעשות כך תודות לקליטה החמה שקיבלתי כאן בארץ אני מוצא את עצמי בן 13 עם מראה של בן 21 בגרות נפשית וגופנית איפה שהו באמצע הגילאים האלה מגיע לכיתה ט` כשעל ידו תלויה חברה בת 18 לפני הגיוס. מתחיל לעשן ולשתות באותה שנה ומפסיק לישון בבית באותה שנה ותוך שנתיים עף מבית הספר ועובר בגיל 16 לגור עם חברה (לא הראשונה החלפתי הרבה באמצע). מקווה שזה מעניין עד כאן. עובד חוסך כסף ונרשם לבית ספר אקסטרני (לחצים של אמא) ועושה בגרות חלקית למרות הכל. מתגייס . עובד עבודה פיזית מאוד קשה בצבא למרות היותי ג`ובניק (כן מפתח שרירים רציניים סוף שרות צבאי היכף יד 36 ס``מ ומשקל 78 ק``ג), רואה את אימי פעמיים על כמעט נגמרת לי בידיים, עוברת שני ניתוחים וכמעט נעלמת לי בשניהם (לא ציינתי קודם, אני בן יחיד במשפחה חד הורית ללא רקובים בארץ), ומתחיל להבין שאני לא נמצא במקום שבוא אני צריך להיות. וגם מבין שאין ארוחות חינם הכל בא רק כתוצאה ממאמץ והרבה מאמץ. משתחרר. מתחיל לעבוד כאיש מכירות עם המון הצלחה במכירות מדלת לדלת, קונה רכב, משלים בגרויות, חוסך לאוניברסיטה נרשם ומתחיל תואר ראשון. אוניברסיטה= גן עדן לשוטים!!! לומד ועובד חי כמו מלך ומכיר את זאת שתהפוף להיות גרושתי בעתיד. בוחר את הבחורה מאוד יפה מאוד מבריקה שאין שום בושה להביא אותה לחברה (בחירה רגשית ושכלית כאחד) . מסיים את התואר ומנסה לצאת לשוק העבודה--- בום, זבנג ושאר הצלצולים. אני אחד שמעולם לא הייתה לו בעיה למצוא מקום עבודה אם תאור ביד מקבל הצעות עבודה בשכר מינימום אני שהיתי רגיל למכור דברים ללא היותי משכיל ולהרביח כמו מנכ``ל של חברה קטנה פתאום מוצא את עצמי בפרשת דרכים , שבא אי לא מבין בשביל מה השקעתי כל כך הרבה כסף על חינוך של עצמי, בהיותי משכיל לא רוצים בי לעבודת מכירות אני ``משכיל מדי לעבודה זאת`` , ועבודות בתחום השכלתי לא הולכות לכסות את ההשקעה שלי ב 10 שנים הקרובות. OK עושים חושבים ומשנים כיוון , הולכים לעשות הסבה למחשבים!!! תודה לאל בזמן!!! לפני שכולם עלו על הטריק. שנה של לימודים + חתונה (אם אותה אחת למרות שידעתי שישנם דברים שאני מתפשר בהם) + מקום עבודה חדש = החיים מתחילים לקבל צורה. הביטחון העצמי עולה , מרגיש מצליחן ופותח עסק ראשון – וכמובן נשרף בגדול (עוד לא היה לי תאור שני במנהל עסקים ולא ידעת כלום על חקר שוק ותחרות וכו`), אשתי בהריון , אני עסוק אם העסק ולא בבית והכל קורס. שאר ההיסטוריה של העת החדשה לא פחות מעניינת אך אותה אני עדיין מעדיף לשמור לעצמי. מה שאני באמת יכול לומר לכם שאם יש הבנה אמיתית של העולם ושל הכוחות הפועלים בתוכו אצל אדם מסוים במקרה זה עבדכם הנאמן , ישנה סבירות גבוהה שאדם זה יפתח יחס של ציניות מסוימת לסובב אותו, אני באמת נותן כבוד רב לכל האנשים ויותר מכך אני באמת אוהב את כל האנשים כפי שהם, רק בדבר אחד אני אולי שונה , אני תמיד חושב מה הולכים להיות תוצאות של מעשי לפני שאני עושה אותם- זה מה שהחיים לימדו אותי. וכן אני רואה את הסובבים אותי משחקים את החיים, ולפעמים המשחקים כל כך שקופים בעיני שבא לי פשוט להתפרץ בצחוק מתגלגל, ולזעזע את עולמם של המשחקים אז אולי זה מה שקורה כאן ואני כן מזעזע אתכם בתגובותיי. אבל זה באמת לא מתוך רשעות זה פשוט משעשע אותי. שלכם, סגול
התחלתי לכתוב את ההודעה הזאת ופתאום עצרתי , התחלתי לחשוב האם באמת אתם כל כך שונים ממני? אני מניח שלא, יתכן ואם אני הייתי במצב רגשי תעסוקתי ומשפחתי אחר הייתי מתנהג בצורה מאוד דומה לרובכם. אז אולי אני אתן לכם קצת יותר רקע עלי ואז תוכלו להבין אותי יותר טוב ויהיה לכם יותר קל לבלוע אותי בקרבכם, ולעכל את הלך מחשבותיי ואת הלך הרוח שלי . אז בוא נראה מי אני? נתחיל מבראשית: נולדתי בברה``מ לשעבר בדיוק לתוך תקופה שבה חבלי הקומוניזם והאחדות בין העמים התחילו להתפורר ומיום הראשון שבו התחלתי להיות מודע ובר הבנה לסובב אותי הבנתי שבהיותי יהודי אני כן צריך להלחם על מקומי בחברה וכל האמצעים כשרים. אני זוכר היטב את קריאות הגנאי של השכנים לכיוון אימי בסגנון ``יהודיה מסריחה`` וכו`. ויום אחד לאחר שסיימתי את כיתה ג` עלינו ארצה. ותראו איזה פלא פתאום אני הולך מכות יום יום במשך 3-4 שנים מאז עליתי ארצה עם ילידי הארץ הנכבדים בנושא ``רוסי מסריח`` מה תגידו על זה? הייתי צריך להחליף מדינה בשביל למצוא את עצמי באותו מצב שממנו ניסו להבריח אותי – צחוק הגורל , לא? ומה לעשות כך תודות לקליטה החמה שקיבלתי כאן בארץ אני מוצא את עצמי בן 13 עם מראה של בן 21 בגרות נפשית וגופנית איפה שהו באמצע הגילאים האלה מגיע לכיתה ט` כשעל ידו תלויה חברה בת 18 לפני הגיוס. מתחיל לעשן ולשתות באותה שנה ומפסיק לישון בבית באותה שנה ותוך שנתיים עף מבית הספר ועובר בגיל 16 לגור עם חברה (לא הראשונה החלפתי הרבה באמצע). מקווה שזה מעניין עד כאן. עובד חוסך כסף ונרשם לבית ספר אקסטרני (לחצים של אמא) ועושה בגרות חלקית למרות הכל. מתגייס . עובד עבודה פיזית מאוד קשה בצבא למרות היותי ג`ובניק (כן מפתח שרירים רציניים סוף שרות צבאי היכף יד 36 ס``מ ומשקל 78 ק``ג), רואה את אימי פעמיים על כמעט נגמרת לי בידיים, עוברת שני ניתוחים וכמעט נעלמת לי בשניהם (לא ציינתי קודם, אני בן יחיד במשפחה חד הורית ללא רקובים בארץ), ומתחיל להבין שאני לא נמצא במקום שבוא אני צריך להיות. וגם מבין שאין ארוחות חינם הכל בא רק כתוצאה ממאמץ והרבה מאמץ. משתחרר. מתחיל לעבוד כאיש מכירות עם המון הצלחה במכירות מדלת לדלת, קונה רכב, משלים בגרויות, חוסך לאוניברסיטה נרשם ומתחיל תואר ראשון. אוניברסיטה= גן עדן לשוטים!!! לומד ועובד חי כמו מלך ומכיר את זאת שתהפוף להיות גרושתי בעתיד. בוחר את הבחורה מאוד יפה מאוד מבריקה שאין שום בושה להביא אותה לחברה (בחירה רגשית ושכלית כאחד) . מסיים את התואר ומנסה לצאת לשוק העבודה--- בום, זבנג ושאר הצלצולים. אני אחד שמעולם לא הייתה לו בעיה למצוא מקום עבודה אם תאור ביד מקבל הצעות עבודה בשכר מינימום אני שהיתי רגיל למכור דברים ללא היותי משכיל ולהרביח כמו מנכ``ל של חברה קטנה פתאום מוצא את עצמי בפרשת דרכים , שבא אי לא מבין בשביל מה השקעתי כל כך הרבה כסף על חינוך של עצמי, בהיותי משכיל לא רוצים בי לעבודת מכירות אני ``משכיל מדי לעבודה זאת`` , ועבודות בתחום השכלתי לא הולכות לכסות את ההשקעה שלי ב 10 שנים הקרובות. OK עושים חושבים ומשנים כיוון , הולכים לעשות הסבה למחשבים!!! תודה לאל בזמן!!! לפני שכולם עלו על הטריק. שנה של לימודים + חתונה (אם אותה אחת למרות שידעתי שישנם דברים שאני מתפשר בהם) + מקום עבודה חדש = החיים מתחילים לקבל צורה. הביטחון העצמי עולה , מרגיש מצליחן ופותח עסק ראשון – וכמובן נשרף בגדול (עוד לא היה לי תאור שני במנהל עסקים ולא ידעת כלום על חקר שוק ותחרות וכו`), אשתי בהריון , אני עסוק אם העסק ולא בבית והכל קורס. שאר ההיסטוריה של העת החדשה לא פחות מעניינת אך אותה אני עדיין מעדיף לשמור לעצמי. מה שאני באמת יכול לומר לכם שאם יש הבנה אמיתית של העולם ושל הכוחות הפועלים בתוכו אצל אדם מסוים במקרה זה עבדכם הנאמן , ישנה סבירות גבוהה שאדם זה יפתח יחס של ציניות מסוימת לסובב אותו, אני באמת נותן כבוד רב לכל האנשים ויותר מכך אני באמת אוהב את כל האנשים כפי שהם, רק בדבר אחד אני אולי שונה , אני תמיד חושב מה הולכים להיות תוצאות של מעשי לפני שאני עושה אותם- זה מה שהחיים לימדו אותי. וכן אני רואה את הסובבים אותי משחקים את החיים, ולפעמים המשחקים כל כך שקופים בעיני שבא לי פשוט להתפרץ בצחוק מתגלגל, ולזעזע את עולמם של המשחקים אז אולי זה מה שקורה כאן ואני כן מזעזע אתכם בתגובותיי. אבל זה באמת לא מתוך רשעות זה פשוט משעשע אותי. שלכם, סגול