עייף לי.

[סלינוש]

עייף לי.

אווווווווווווווווווווווףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף. אני לא יכולה לצעוק את זה לשום מקום. הלכה, הלכה השפיות שעטפה אותי, בא הטרוף. ראבאק, בא לי לצרוח, בא לי לבכות, ובעיקר בא לי שמישהו יראה שלא טוב לי. אני לבד עם הטרוף המסריח הזה, וזה כל כך מסוכן.

 

[בדדי]

את לא לבד

אנחנו כאן תצעקי תצרחי תכתבי את מה שאת מרגישה תוציאי את הכל על הדף......ועכשיו! ותבכי...תני לדמעות לשטוף את הכל שולחת לך חיבוק חם ועוטף אני כאן מקשיבה לקולך.........

 

[סלינוש]

לילה..

דמעות לא יורדות, אפילו שהן ממלאות לי את הבפנוכו. מה לצעוק? שאני שונאת את עצמי? שאני מרגישה מעוותת? כבר אמרתי, שאני ענקית? כבר אמרתי. קשה לי עם האוכל? אמרתי. מקיאה? אמרתי. כל היום אני רעבה, ואני מכריחה את עצמי לא לאכול. וכשאני כן אוכלת - הרגשות אשמה חוגגים בלי סוף. ואיך אני חולמת על להיות רזה רזה, אנורקסית. והפסיכיאטר שלי לא מסכים לי לרדת במשקל יותר, כי צריך לדאוג לבריאות שלי, מה הוא לא יודע שאני שמה ז** על הבריאות שלי? אני רוצה להיות רזה!!!! אני לא יכולה להסתכל על עצמי!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! אלוהים!!!!!! כתבתי אסירויות תודה קודם. אבל מה זה עזר? ברור שלא, זה לא יכול לעזור כשאני אנטי ככה כשעצוב לי כל כך. ואיזה הרגשה מחורבנת זאת להיות עם ים בכי בפנים, והוא לא יוצא, וגם אני לא מרגישה נוח לספר למישו פה, אמיתי, שיכול לחבק אותי. אני הולכת לישון מחר עוד יום להתמודד איתו - עוד רעב, עוד רגשות אשמה, עוד גועל מעצמי.

 

[כ ו כ ב י ת1]

סלינוש

אני כל כך מבינה על מה את מדברת, כל כך מרגישה אותך! את לא לבד. טוב שאת מוציאה את זה על הדף. חלומות מתוקים וחיבוק גדול גדול.

 

[ארטור]

סלינוש.....המחלה יש כוח מעצמה.

את לא אשמה! אני שולח לך חיבוק.

 

[בדדי]

../images/Emo42.gif

מתוקה תכתבי הכל תזעקי הכל לנו יש את הכוח לשמוע את הכוח לחבק החלומות שלנו לפעמים הם הסיוט הכי גדול שלנו!!! להיות רזה אנורקסית בדיוק שווה ערך ללהיות שמנה להיות רזה אינו מחייב אושר- תאמיני לי! את מרגישה לא טוב עם עצמך , אני מבינה זה חלק מהמאבק היומיומי והוא לא קל אבל בדרך את חייבת לשמור על הבריאות ועל עצמך אחרת כשתגשימי את אותו חלום...תגלי את המחיר ששילמת תגלי שאבדת אותך בדרך לשם...... שולחת לך חיבוק חם ועוטף מאחלת לך יום ללא רגשות אשם כי ממש אין לך על מה....

 

[בדדי]

סלינוש.....

ספרי מה שלומך........

 

[סלינוש]

תודה על ההתעניינות

אני ממשיכה... לא קל לי, המחשבות וההרגשות. לא פשוט לי, הרבה בלגאן ורגשות אשם, אבל אני פה. משתדלת להמשיך, כמה שאני רק יכולה להיות בנקיון מאכילה כפייתית, אין ספק שנכון לזמן האחרון זו מלחמה קשה נורא. תודה שאתם פה.