עייות

אויש הסצנה האהובה עלי.......

אפרת מצליחה להעביר בצורה משכנעת את הרגשות שלה, לחדור ללב שלנו ולרצות לבכות שזה נגמד, הכל חזר לקדמותו, ולגרום לנו להאמין שזה הסוף.
 
למעלה