עידכון

אירלוי

New member
עידכון

ואו כמה דברים התרחשו מאז שכתבתי פה.. בעקרון ב31/8 התחלתי את המסע שלי , ואת המלחמה בהפרעת האכילה. המלחמה היא אישית, והחלטתי שבהתחלה אני מנסה עד כמה שאני יכולה לעשות אותה לבד.. ובאמת כמה חודשים ראשונים הכל היה טוב ויפה.. לא רוצה להגיד שאכלתי מה שבא לי , אבל שמרתי יפה, לא התפרעתי. באמצע דצמבר גיליתי שאני הולכת לעשות ניתוח בסוף ינואר, ניתוח שאני ידעתי שאעשה מתישהו - כי אני נשאית גן של סרטן השד.. ככל שעברו הימים, וקלטתי יותר ויותר שזה ניתוח מסוכן, פשוט נשברתי. וההפרעה חזרה אלי, אומנם במינון נמוך, לא כמו פעם, אבל חזרה... ובעצם במהלך השבועיים שלפני הניתוח מצאתי את עצמי שבורה ולא מסוגלת להילחם מול ההפרעה. כמה ימים לפני הניתוח חבר שלי הציע לי נישואים, כמובן שהסכמתי ואז עברתי את הניתוח. הניתוח טפו טפו טפו עבר בהצלחה, כבר שלושה שבועות אני אחריו, ומיום הניתוח חזרתי למלחמה מול ההפרעה. עד עכשיו עבר בהצלחה. אני יודעת שאני צריכה עזרה נוספת. אבל גם אין לי זמן ובעיקר כסף. עכשיו עם ההכנות לחתונה , וחודש שלא עבדתי בגלל ההחלמה הקשה מהניתוח, אז קשה לי להוציא כסף על טיפולים. מבאס אותי, שכל המלחמה הזאת מול ההפרעת האכילה כלכך מעורערת ושבירה.. אני עובדת על עצמי , ומנסה , וכל המאמצים שלי ושל משפחתי ושל בן זוגי למחלמה הזאת, וברגע של פחד כמו שהיה לי לפני הניתוח כאילו לא משנה לי כלום, ואז ההפרעה הזאת משתלטת עלי... אמרה לי פעם אחות בבית חולים, שהמחלה הזאת כאילו עורבת לנו בפינה, עורבת לרגעי משבר.. וזה מאוד מתסכל, כל החיים אצטרך להיו במחלמה????? מתישהו יהיה לי שקט מהמחלה הארורה הזאת. אוף זהו אה ובנוסף לכל זה , התקבלתי לעבודה בתחום שלי , במקום מאוד טוב.. שזה גם משהו טוב שקרה לי בתקופה הזאת... וזהו
 
וואו, כמה דברים


קודם כל-
גדול על החתונה המתקרבת
ודבר שני- טוב לשמוע שהניתוח עבר בשלום ושאת מחלימה ממנו כמו שצריך. ודבר שלישי- בהצלחה בעבודה החדשה
[זה אכן היה עדכון עמוס] בין כל הדברים הטובים-מרגשים-מלחיצים-משמחים-משמעותיים שקורים לך, אכן טבעי שהמחלה תמצא את הדרך לפרוץ שוב. כי זה ככה, כי היא נולדה בשביל רגעי המשבר, וצצה מחדש בכל תקופה קשה, או מתוחה, ולפעמים גם בתקופות המאוד טובות אבל ברגעים הכי דרמטיים. ואני שמחה שהבנת שלבד זו לא הדרך. יש אופציה למצוא כל מיני טיפולים במחירים מוזלים, או מסובסדים, למשל דרך קופת חולים. בעיני זו שאלה של סדר עדיפויות ומה את בוחרת לשים לפני מה. כמו שלא היית מזניחה את הניתוח שהיית צריכה לעשות מסיבה כלכלית, כך אני לא רואה סיבה להזניח את הטיפול בהפרעת האכילה שלך מהסיבה הזו....
 

קולדון

New member
באמת ים של דברים..

מצטרפת לדברים החכמים של רחלי מעליי, ומקווה שכן תמצאי את הדרך לממן טיפול כדי לא לתת למחלה להרוס לך את כל הטוב הזה...
 
למעלה