עידכון קצר

עידכון קצר

בנתיים אנחנו עדיין עם הראש מעל המים. טפו טפו טפו אני יודעת שקשה לו (בעלי, מי שחדש כאן, סובל מדיכאון), אבל רוב הזמן הוא ממש מתפקד, עוזר עם הילדים, מתקשר איתי טוב, תומך ומבין. היום הוא קבע עם הפסיכיאטר שלו וגם עם המשקם. כרגע הבעיה היא בעיקר מתח, משהו מאד מאד מותח אותו. בבקרים זה עדיין בעיה, למשל ביום שני התעורר בערך ב7:00, בשעה 9:30 הוא רצה ללכת לישון. (תשע וחצי בבוקר!!!) שיכנעתי אותו ללכת לסופר לקניות, הוא אסף כוחות והלך, ואכן הוא הצליח להחזיק מעמד עד הצהריים. יש בעיה נוספת: לפעמים הוא משאיר את הכדורים במקום נגיש. יש מקום קבוע בארון גבוה ואיזה קופסא לא הכי בטיחותית, אך זה מה שיש, הבעיה היא שלעתים הוא משאיר את הקופסא במקום נמוך, שילדים יכולים חו"ח להגיע לשם. אני מתעקשת שהוא חייב להיות אחראי. למשל אתמול בלילה גיליתי את הקופסא ותחתית ארון הבגדים. לא ויתרתי על כך שהוא יקום וירים את הקופסא למעלה. כי אם אני אתחיל לוותר לו - הוא ישר קופץ על המציאה. הכי נוח לו שאני עושה הכל וזה הרי לא הגיוני. במיקרים שהוא לא בבית ואני מוצאת כדורים במקום נגיש אני כן מרימה, אני לא אעשה ניסויים ע"ח הילדים שלי, אבל אם הוא מניח במקום נמוך והוא בבית, אני מתעקשת שהוא ימצא את הכוחות להיות אחראי לכדורים שלו ולילדים שלו. מוכר לכם? איפה אתם שמים את הכדורים בכלל וכשיש ילדים קטנים בסביבה. מישהו מכיר קופסא מספיק בטיחותית (סֶגֶר בטיחותי) שיכולה להכיל כמה חפיסות של כדורים?
 
היי פתח לתיקוה

מוכר ל י מעברי היות ואמי היתה חולה במאניה דיפרסיה היתי מציעה לך כאמא לילד חולה וכבת לאמא חולה למד את הילדים שלך שאלה הכדורים של אבא ואסור לנגוע בהם להסביר להם ולהסביר שאבא לפעמים שוכיח לשים את הכדורים במקום אני שמחה ששקט אצלכם ובעלך מרגיש יותר טוב ורגוע אצלכם כמו שאני אומרת תמיד סבלנות וסובלנות דרך אגב לאן נעלמת הרבה זמן לא שמענו מימך
 
הצצתי מדי פעם

אבל אני מרגישה שאין לי הרבה מה לומר לאנשים, הנסיון שלי לא כזה גדול שאני יכולה לתת עצות. אני קוראת ואם יש לי מילת עידוד מתאימה אני מוסיפה. לא תמיד יש לי. לפעמים הסיפורים מורכבים מדי ואני באמת לא יודעת מה לייעץ. חוץ מזה בגלל שהיה יותר טוב אז באופן אישי פחות הזדקקתי לתמיכה. אבל אני פה, חלק מהמשפחה. לא הלכתי...
 
שמחה לקרוא שאת מציצה ../images/Emo140.gifמידי פעם

זה בסדר חמודה את לא חיבת תמיד לכתוב מותק פשוט דאגנו לך ועם כול העלמות שלך היא בגלל עליה במצב הרוח הנפשי של בעלך אני מאושרת בשבילך כן ירבו ימים חודשים ואינשאלה שניים כאלה ולא תיזדקקי לנו
 
ליש פתח לתקוה

אני אוהבת את הכינוי שלך
הוא נותן לי הרבה תקווה. רציתי לשאול האם הכדורים שהוא לוקח לא עוזרים לו לצאת קצת מהדיכאון ? כי אני מבינה שהוא כן לוקח אותם .... אני לא מכירה קופסא עם סוגר מיוחד אבל אני בטוחה שיש בבית מרקחת - שווה לך לגשת לשם לבדוק. אמא שלי מעולם לא השתמשה בקופסאות מיוחדות , הכדורים תמיד היו בחפיסה שלהם בשידת לילה שלה. ככה גם לא שוכחים. וזה היה תמיד ברור גם שהייתי מאוד קטנה שלא נוגעים בזה. מה שכן - פעם הכלב בלע כמה בטעות - ישן כמה שעות ואחר כך התעורר. אני מחזקת אותך ומאחלת לך המשך כוחות - כל הכבוד לך על זה שאת לא מוותרת ומקווה שיהיו לך ימים יותר יפים....
 

מ ה פ כ ן

New member
../images/Emo6.gif הרגת אותי עם הכלב ../images/Emo6.gif

תשמרי על חוש ההומור, הוא מציל אותנו מצרות...
 
גם אני אוהבת את הניק הזה...

אמנם זה ניק רק לפה, אבל כל פעם שאני רושמת אותו הוא מזכיר לי ש... יש פתח לתקוה! ואצלנו זה לא הכלב שבלע זה... ה
!
אבל אני מוכרחה להרגיל אותו לאחריות על הדבר הזה, כי מה יקרה אם אני יוצאת לכמה שעות, הוא חייב חייב חייב לשים לב לזה!!!! חוץ מזה, כמו שכבר הכרתם אותי, אני דוחפת אותו ללקיחת אחריות כמה שאפשר.
אבל היום, יאללה, אופטימיות!!!!
 

ד קובי

New member
יקירתי ../images/Emo140.gif

כיך לקרוא אותך... שמח לשמוע שהכל מתקתק כמו שצריך והוא מתפקד יפה... אני מוריד בפנייך את הכובע כל הכבוד לך.
 
למעלה