עידכון עלי

[חסרת נפש]

בלי לחץ

מיד אענה.

 

[חסרת נפש]

עידכון עלי

למי שמעוניין....... קודם כל...... אל תתאכזבו ממני! \= זה קשה גם ככה.... אז ככה...... הבוסית בצבא איימה להעיף אותי. הרחבה קטנה: מסתבר שאני לא בסדר בכלל. הבנות משדרות לה תחושות קשות ולא נעים להן! אני נכנסת לאנשים לתיקיות הפרטיות, לא אומרת בוקר טוב או שלום, לא מדברת איתן כל היום ונכנסת למסמכים ומשאירה אותם בצד. היא אמרה שהיא רוצה שתהיה אווירה טובה ושבגללי זה לא. ושהיא יכולה לבדוק את כל זה ושהיא החליטה שלא והיא יכולה לזכד את כל השיחה ולרשום בכותרת שיחת אזהרה, אבל היא לא. היא לא רוצה שאסתובב עם חיוך מזוייף אבל היא כן רוצה שאני אחייך. (הגיוני.) אני לא שואלת יום שלם שום שאלה.( וואי.. שחכתי שאני מטומטמת ולא מבינה שום דבר אחרי שאומרים לי אותו כמה פעמים. מצטערת, אני אהיה יותר מטומטמת. ) בקיצור אין לי מה לאמר להן, אני שונאת אותן, אין לי נושאי שיחה איתן ואני גם לא רוצה ליצור כאלה. אני שונאת את האופי שלהן הדעות שלהן את איך שהן ניראות ואת מי ומה שהן. היא אמרה גם שמישהי יכולה להיות מצויינת בחורמ אבל לא טובה בחברתי ומישהי כזו לא תישאר. (רמז? ) אז לאור העובד השלא משנה מה אני עושה זה לא טוב להם, זה משנצלים אותי, דופקים אותי, צועקים ומעליבים אותי- אני הולכת לפתוח בתהליכים של יציאה מהצבא. כן מהצבא, לא לעבור. פשוט כי אין לי כוח לזה. לפגוש אנשים אחרים להתחיל ללמוד שוב דברים שגם ככה לא מעניינים אותי. לסבול את העובדה שאני יודעתש כולם ירכלו עלי שם. בשבילי זה פשוט יותר לצאת ולהתחיל לחיות. במקום תכלס לבזבז את השנה וחצי שנישארו לי על השטויות האלה שבאמתש לא תורמות לשום מדינה, אולי רק לערבים. בעיקר לערבים. לא שיש לי משהו נגדם, חלקם נורא נחמדים. כל המצב הזה שמועכים אותי שם נפשית כמובן שמגביר לי את הOCD אל על. ניזכרתי באותו יום במילים של חברי הפורום הזה ובמילים של תמי. אז נתתי לאמא לראות אותי בוכה, ושפכתי את ליבי. הזכרתי לה שלפני יותר מ4 חודשים היא הבטיחה לי טיפול ולא קיימה. וניראה כאילו עכשיו היא באמת תפעל לזה. הבעיה היא שעכשיו אני רוצה את זה אפילו פחות. ובנימה מדוכדכת זו! המשאלה שלי לפסח הזה היא שכל האבק ייעלם מעצמו!

חג שמח לכולם

 

[Nescafe3]

חוצפניות!

 

[חסרת נפש]

../images/Emo3.gif

 

[אמא11]

היי עדי יקרה מאד../images/Emo23.gif

כמו שאני רואה את זה, את עושה עכשיו מה שטוב לך, וזאת אחרי שמאד התאמצת והוכחת "לכל עם ישראל" ובעמוד הראשון בתפוז שאת כן יכולה על אף הכל. ניסית, היה קשה, התגברת והצלחת. יש דברים שתלויים רק בך ויש נסיבות שאינן בשליטתך. כנראה שביחידה שלך יש יחסים חברתיים דפוקים ואני בטוחה שגם אחרי שתעזבי האוירה תמשיך להיות שלילית ופשוט הן ימצאו קרבן אחר. עדי, התרגשתי לקרוא שפנית לאמא ואל תהססי להמשיך ולנדנד לה. מקוה שתמשיכי לעדכן. מחזיקה לך אצבעות תמי

 

[חסרת נפש]

../images/Emo24.gif לתמי!

האמת שלמרות שכבר החלטתי לצאת מהצבא, ושיש לי כבר תוכנית והכל בראש מוכן, עדיין קצת כואב לי על זה שלא יצא לי לעשות את השירות כמו שרציתי. אבל אני מנסה לקחת הכל בחיוב. אמא החליטה לפנות לדודה שלי (שהיא פסיכולוגית) כדי לבקש ממנה המלצה על פסיכולוג בשבילי. הייתי כבר אצל אחת המומלצות שלה כשהייתי בת 10 בערך... היה קטע מצחיק שאחרי שנים פגשתי אותה בבר מצווה של בן דוד שלי ולא ידעתי שזו היא כי איכשהו שחכתי מהכל. בדיעבד אמרו לי. תמי, אני נורא רוצה להגיע לאחד המפגשים הקרובים. אני מחפשת כרגע מישהו שיפגש איתי לפני כן כדי שלא אתחרפן לבדי עד שיגיע זמן המפגש (שעה מיותרת בין הצבא לבין זה). למרות שבשבוע שעבר יכולתי מבחינת הכוח הנפשי לא יכולתי לעשות כלום, חזרתי הביתה ושיחררתי את כל האנרגיות הרעות. יהיה טוב! עדי