עידכון מרגש ואופטימי!
אני לא מבקרת הרבה בפורום אבל החלטתי לשתף מרוב התרגשות. אנסה לא להלאות בפרטים, אבל בעקבות תהליך שהבן שלי (אספרגר, כיתה ד' משולב בכיתה רגילה עם סייעת) עובר ובעקבות שיחות שלנו איתו יחד עם הפסיכולוגית הוא החליט בשביל עצמו וסיפר לכיתה על זה שיש לו אספרגר, מיוזמתו!!! בישיבת צוות בבי"ס הם רצו שנספר לילדים שלרועי יש קשיים וכו'. אני לא הייתי בעד כי אמרתי שהוא מתחיל לעבור תהליך ושאולי כדאי לחכות. ואולי כדאי להביא מישהו מקצועי שיעשה את זה... יום אחרי זה קרה דבר מדהים: את הדברים הבאים שמעתי מהמחנכת שהתקשרה בהתרגשות לספר לי. רועי לא אמר לי כלום... המחנכת הכינה פעילות בנושא אנשים כשרוניים. הילדים התחלקו לקבוצות והיו לה על השולחן תמונות של הרמב"ם, איינשטיין ועוד מפורסמים. רועי עבר ליד השולחן, ראה את התמונה של איינשטיין ואמר לה: את יודעת שגם לאיינשטיין היה אספרגר? המחנכת אמרה שהיא לא ידעה ושאלה אותו אם הוא רוצה שהקבוצה שלו תעשה את העבודה על איינשטיין הוא אמר שכן ושהוא רוצה להסביר. לאחר העבודה בקבוצות, כאשר כל קבוצה קראה קורות חיים של דמות מסויימת, כל קבוצה בחרה נציג שיספר על מה הם קראו. על איינשטיין היה כתוב (בקיצור
שאמו הכריחה אותו ללמוד נגינה בגיל 7 ולמרות שהוא לא אהב את זה, הסתבר שהיה לו כשרון מוסיקלי גדול, היה לו קשה בבי"ס והוא לא הסתדר עם הלימודים , הוא נהיה לבסוף מדען ואפילו הציעו לו להיות נשיא מדינת ישראל. לאחר שמספר נציגי קבוצות הציגו, רועי ביקש להציג בעצמו ועמד מול הכיתה (המחנכת אמרה שהוא עשה את זה כאילו הוא מינימום מרצה באוניברסיטה) החזיק לצידו את התמונה של איינשטיין ושאל: מי יודע מה משותף לי ולאיינשטיין? הם שאלו, מה ורועי אמר: "לשנינו יש אספרגר!" הילדים שאלו מה זה והאם זו מחלה, רועי אמר "לא, זה מן דבר כזה..."כשהוא קצת הסתבך, המחנכת אמרה שקוראים לזה תסמונת וזו לא מחלה" ורועי אמר: "מי שיש לו אספרגר הוא יותר חכם מהשאר. וגם מי שיש לו אספרגר קשה לו בלימודים. נכון אתם רואים שאני קם מהכסא והולך לדלת וזז כל הזמן ומתעסק כל הזמן בידיים, זה אספרגר...יש למישהו שאלות?" והילדים אמרו נכון, באמת אתה מסתובב כל הזמן בשיעור, והצביעו ושאלו אם זה מלידה ורועי ענה שכן. ושאלו אם הוא יודע לנגן כי אולי יש לו כשרון מוסיקלי, ושאלו אם הוא ירצה להיות נשיא המדינה ושאולי הוא יהיה מדען. והמחנכת אמרה שהילדים היו מאוד חיוביים. ובסוף כשהם שתקו, רועי שאל:" יש שאלות נוספות?" ולא היו והוא היה מרוצה. ובאמת הוא חזר מבסוט הביתה ולא ממש ידעתי למה, עד שהמחנכת התקשרה והבנתי שירדה לו אבן מהלב. אז גם אני לא היפסקתי להתרגש ממה שהוא סיפר לכיתה ולא כל כך ישנתי כמה לילות ואני חושבת שהוא מקסים ואני לא ממש יכולה להוסיף יותר בגלל ההתרגשות... אז זהו בינתיים.
אני לא מבקרת הרבה בפורום אבל החלטתי לשתף מרוב התרגשות. אנסה לא להלאות בפרטים, אבל בעקבות תהליך שהבן שלי (אספרגר, כיתה ד' משולב בכיתה רגילה עם סייעת) עובר ובעקבות שיחות שלנו איתו יחד עם הפסיכולוגית הוא החליט בשביל עצמו וסיפר לכיתה על זה שיש לו אספרגר, מיוזמתו!!! בישיבת צוות בבי"ס הם רצו שנספר לילדים שלרועי יש קשיים וכו'. אני לא הייתי בעד כי אמרתי שהוא מתחיל לעבור תהליך ושאולי כדאי לחכות. ואולי כדאי להביא מישהו מקצועי שיעשה את זה... יום אחרי זה קרה דבר מדהים: את הדברים הבאים שמעתי מהמחנכת שהתקשרה בהתרגשות לספר לי. רועי לא אמר לי כלום... המחנכת הכינה פעילות בנושא אנשים כשרוניים. הילדים התחלקו לקבוצות והיו לה על השולחן תמונות של הרמב"ם, איינשטיין ועוד מפורסמים. רועי עבר ליד השולחן, ראה את התמונה של איינשטיין ואמר לה: את יודעת שגם לאיינשטיין היה אספרגר? המחנכת אמרה שהיא לא ידעה ושאלה אותו אם הוא רוצה שהקבוצה שלו תעשה את העבודה על איינשטיין הוא אמר שכן ושהוא רוצה להסביר. לאחר העבודה בקבוצות, כאשר כל קבוצה קראה קורות חיים של דמות מסויימת, כל קבוצה בחרה נציג שיספר על מה הם קראו. על איינשטיין היה כתוב (בקיצור
שאמו הכריחה אותו ללמוד נגינה בגיל 7 ולמרות שהוא לא אהב את זה, הסתבר שהיה לו כשרון מוסיקלי גדול, היה לו קשה בבי"ס והוא לא הסתדר עם הלימודים , הוא נהיה לבסוף מדען ואפילו הציעו לו להיות נשיא מדינת ישראל. לאחר שמספר נציגי קבוצות הציגו, רועי ביקש להציג בעצמו ועמד מול הכיתה (המחנכת אמרה שהוא עשה את זה כאילו הוא מינימום מרצה באוניברסיטה) החזיק לצידו את התמונה של איינשטיין ושאל: מי יודע מה משותף לי ולאיינשטיין? הם שאלו, מה ורועי אמר: "לשנינו יש אספרגר!" הילדים שאלו מה זה והאם זו מחלה, רועי אמר "לא, זה מן דבר כזה..."כשהוא קצת הסתבך, המחנכת אמרה שקוראים לזה תסמונת וזו לא מחלה" ורועי אמר: "מי שיש לו אספרגר הוא יותר חכם מהשאר. וגם מי שיש לו אספרגר קשה לו בלימודים. נכון אתם רואים שאני קם מהכסא והולך לדלת וזז כל הזמן ומתעסק כל הזמן בידיים, זה אספרגר...יש למישהו שאלות?" והילדים אמרו נכון, באמת אתה מסתובב כל הזמן בשיעור, והצביעו ושאלו אם זה מלידה ורועי ענה שכן. ושאלו אם הוא יודע לנגן כי אולי יש לו כשרון מוסיקלי, ושאלו אם הוא ירצה להיות נשיא המדינה ושאולי הוא יהיה מדען. והמחנכת אמרה שהילדים היו מאוד חיוביים. ובסוף כשהם שתקו, רועי שאל:" יש שאלות נוספות?" ולא היו והוא היה מרוצה. ובאמת הוא חזר מבסוט הביתה ולא ממש ידעתי למה, עד שהמחנכת התקשרה והבנתי שירדה לו אבן מהלב. אז גם אני לא היפסקתי להתרגש ממה שהוא סיפר לכיתה ולא כל כך ישנתי כמה לילות ואני חושבת שהוא מקסים ואני לא ממש יכולה להוסיף יותר בגלל ההתרגשות... אז זהו בינתיים.
