עידכון מסביון

[שיר5520]

עידכון מסביון

עידכון מסביון
סביון חזרה, אבל בדיוק מת לה המחשב או משהו... היא מוסרת ד"ש וחג שמח. החזירו לה שני עוברים ועכשיו נשאר רק לדגור... היא בטח תיכנס בקרוב לספר את כל הפרטים העסיסיים. בכל מקרה, היא נשמעת טוב.

 

[Raining in my heart]

יופי! מחזיקה אצבעות ../images/Emo45.gif../images/Emo24.gif

עידכון מסביון
סביון חזרה, אבל בדיוק מת לה המחשב או משהו... היא מוסרת ד"ש וחג שמח. החזירו לה שני עוברים ועכשיו נשאר רק לדגור... היא בטח תיכנס בקרוב לספר את כל הפרטים העסיסיים. בכל מקרה, היא נשמעת טוב.

יופי! מחזיקה אצבעות

 

[אור כוכב הצפון]

סביון ../images/Emo50.gif מכל ה../images/Emo23.gif

יופי! מחזיקה אצבעות

סביון

מכל ה

תלכי בעקבותי

בדרך אל האושר. או טו טו בטא

 

[a17]

../images/Emo57.gif../images/Emo57.gif../images/Emo57.gif

עידכון מסביון
סביון חזרה, אבל בדיוק מת לה המחשב או משהו... היא מוסרת ד"ש וחג שמח. החזירו לה שני עוברים ועכשיו נשאר רק לדגור... היא בטח תיכנס בקרוב לספר את כל הפרטים העסיסיים. בכל מקרה, היא נשמעת טוב.

 

[sagivkr]

מחזיקים אצבעות

עידכון מסביון
סביון חזרה, אבל בדיוק מת לה המחשב או משהו... היא מוסרת ד"ש וחג שמח. החזירו לה שני עוברים ועכשיו נשאר רק לדגור... היא בטח תיכנס בקרוב לספר את כל הפרטים העסיסיים. בכל מקרה, היא נשמעת טוב.

מחזיקים אצבעות
שיהיה בהצלחה!!!

 

[rachel or]

דגירה מוצלחת וחג שמח רחלי

עידכון מסביון
סביון חזרה, אבל בדיוק מת לה המחשב או משהו... היא מוסרת ד"ש וחג שמח. החזירו לה שני עוברים ועכשיו נשאר רק לדגור... היא בטח תיכנס בקרוב לספר את כל הפרטים העסיסיים. בכל מקרה, היא נשמעת טוב.

דגירה מוצלחת וחג שמח רחלי

 

[פילפלת האחת]

שיהיה בהצלחה ../images/Emo57.gif

עידכון מסביון
סביון חזרה, אבל בדיוק מת לה המחשב או משהו... היא מוסרת ד"ש וחג שמח. החזירו לה שני עוברים ועכשיו נשאר רק לדגור... היא בטח תיכנס בקרוב לספר את כל הפרטים העסיסיים. בכל מקרה, היא נשמעת טוב.

שיהיה בהצלחה

 

[I N K A]

המון הצלחה ושיעברו מהר 12 יום|חיבוק

שיהיה בהצלחה

המון הצלחה ושיעברו מהר 12 יום|חיבוק

 

[לימי של גדי]

בהצלחה../images/Emo57.gif../images/Emo95.gif../images/Emo57.gif../images/Emo95.gif

המון הצלחה ושיעברו מהר 12 יום|חיבוק

בהצלחה

מקווה בשבילך ש-12 יום יעברו לך מהר כי אצלי זה זוחל כמו צב וחמזיקים

חזק חזק לתשובה ++++++

 

[צוקה1]

בהצלחה ../images/Emo68.gif או../images/Emo66.gif העיקר

בהצלחה

מקווה בשבילך ש-12 יום יעברו לך מהר כי אצלי זה זוחל כמו צב וחמזיקים

חזק חזק לתשובה ++++++

בהצלחה

או

העיקר
שיהיה במזל מחזיקה אצבעות צוקה

 

[אריאלה22]

לא מרפה את האצבעות עד לבטא החיובית

עידכון מסביון
סביון חזרה, אבל בדיוק מת לה המחשב או משהו... היא מוסרת ד"ש וחג שמח. החזירו לה שני עוברים ועכשיו נשאר רק לדגור... היא בטח תיכנס בקרוב לספר את כל הפרטים העסיסיים. בכל מקרה, היא נשמעת טוב.

לא מרפה את האצבעות עד לבטא החיובית
ואח"כ תשעה חודשים!

מי יתן שהפעם הזאת תהיה ה-פ-ע-ם שתניב לסביון היקרה

לגדל בכיף ולהעניק את כל מה שיש לה (ויש המון!!!). אמן.

 

[ayoosh]

שיהיו בשורות טובות../images/Emo57.gif...../images/Emo45.gif

עידכון מסביון
סביון חזרה, אבל בדיוק מת לה המחשב או משהו... היא מוסרת ד"ש וחג שמח. החזירו לה שני עוברים ועכשיו נשאר רק לדגור... היא בטח תיכנס בקרוב לספר את כל הפרטים העסיסיים. בכל מקרה, היא נשמעת טוב.

שיהיו בשורות טובות

...

 

[סביון1]

שלום, חזרתי

עידכון מסביון
סביון חזרה, אבל בדיוק מת לה המחשב או משהו... היא מוסרת ד"ש וחג שמח. החזירו לה שני עוברים ועכשיו נשאר רק לדגור... היא בטח תיכנס בקרוב לספר את כל הפרטים העסיסיים. בכל מקרה, היא נשמעת טוב.

שלום, חזרתי
המחשב שלנו החליט להעלות עשן בדיוק כשחזרנו ורק אתמול בלילה בעלי תיקן אותו והתחלתי לקרוא קצת בפורום. עכשיו אני בעבודה וכמובן חייבת להתחיל לעבוד במרץ. אספר יותר פרטים בערב כשאחזור הביתה. לא הספקתי לקרוא הרבה אבל רק מילה קטנה ל-Raining - קראתי את ההודעה שלך ולא הפסקתי לחשוב עלייך מאותו רגע. אני מאד מקוה שמדובר במשהו לא רציני ושתהיי בריאה ותחזרי מהר למסלול ההורות. בכל מקרה אם כבר ניצחת פעם אחת את הסרטן אז אם חלילה יהיה צורך - אין לי ספק שתנצחי אותו שוב. יום טוב לכולנו, סביון

 

[סביון1]

שוב שלום לכולם

שלום, חזרתי
המחשב שלנו החליט להעלות עשן בדיוק כשחזרנו ורק אתמול בלילה בעלי תיקן אותו והתחלתי לקרוא קצת בפורום. עכשיו אני בעבודה וכמובן חייבת להתחיל לעבוד במרץ. אספר יותר פרטים בערב כשאחזור הביתה. לא הספקתי לקרוא הרבה אבל רק מילה קטנה ל-Raining - קראתי את ההודעה שלך ולא הפסקתי לחשוב עלייך מאותו רגע. אני מאד מקוה שמדובר במשהו לא רציני ושתהיי בריאה ותחזרי מהר למסלול ההורות. בכל מקרה אם כבר ניצחת פעם אחת את הסרטן אז אם חלילה יהיה צורך - אין לי ספק שתנצחי אותו שוב. יום טוב לכולנו, סביון

שוב שלום לכולם
אני סוף סוף בבית, יכולה להתמכר לפורום כאוות נפשי.. אז קודם כל, אחרי שעברתי על ההודעות מיום שטסנו עד עכשיו, יש לי כמה תגובות להגיב על כל מיני נושאים: הרבה איחולי הצלחה ללימי, נטאשה, תותי, שגיב ויפעת. ולתותי הערה אופטימית: אני מכירה אישה בת 45 שהרתה וילדה תאומים מטיפול ברומניה אצל רונאל (בסיבוב שני). גם לנאוי שעוברת היסטרוסקופיה בשבוע הבא - שיעבור בקלות ובלי ממצאים. ל-Raining כבר כתבתי אבל שוב - אני איתך לאורך כל הדרך, מחכה לשמוע ושמחה לראות שאת מצליחה להיות אסרטיבית ולקבל את המגיע לך ברגעים החשובים באמת. לרחל אור - אני רוצה להגיב לבעיה שהעלית אבל אעשה זאת בשירשור שלך, אבל הוא לא יקפוץ (כי הוא ישן מידי) אז - מבטיחה תגובה עוד הערב. ראיתי את ה"מהומה" שהיתה בעקבות הסיפור עם יעלה ואני ממש מחזיקה את עצמי חזק לא להגיב כדי לא לפתוח שוב את הדיון הלא נעים הזה. אבל בכל זאת תרשו רק הערה קצרה אחת - כל אחד יכול לקרוא את הסיפור ולהחליט כרצונו למי להאמין, ואני אישית לא מאמינה לעפרה ליאור שניסתה להוציא את מדיקל נקיים מהסיפור הזה. אין בטענות שלה שום הגיון לטעמי. זה הכל. לגבי המפגש - התאריך מתאים לי, נכון לעכשיו, אבל לא ברור איפה ובאיזו שעה? ועכשיו מה עבר עלי. אז קודם כל תודה לכל המברכים, המאחלים, המתפללים ומחזיקי האצבעות למעני. למען האמת, חזרנו קצת מאוכזבים. נשאבו שבע ביציות, כולן הופרו אך חמש מתוכן נראו פגומות כבר בתחילת ההפריה. מהרנגיז, האמבריולוגית הסבירה משהו על אי שוויון. אם הבנתי טוב מדובר באי שיויון בגודל שני התאים שנוצרו אחרי ההפריה. מסתבר שהיא צדקה בהערכתה הפסימית, כי ביום ההחזרה נותרו שני עוברים בלבד, אלה שנראו תקינים בהתחלה. וגם הם - אחד ממש יפה אבל השני מלא שברים. מה אני אגיד לכם, די התבאסנו. צרפו לזה את העובדה שהייתי חולה בשבועות שלפני הנסיעה ונשאר לי שיעול מציק שכל הזמן גורם לי לחשוב שהשתעלתי את השניים האלה החוצה כבר מזמן (כן, כן אני רצה לקרוא את המאמר ההוא של נועם@בת על "דמייני את הרחם כאגרוף קמוץ".. אבל בכל זאת, אפילו הרופאים אמרו לי להשתדל לא להשתעל). הבהרנו לדר' טרוקודס כמה התאכזבנו מהתוצאות. מצד אחד ברור לי שזאת לא אשמתו, הוא לא יכול לצפות מראש כאלה בעיות אצל התורמת (אגב, אמרתי למהרנגיז שתסביר לבחורה הזאת שאם היא רוצה ילדים משלה כדאי שתזדרז...). מצד שני, כשסיפרו לנו על פירטי התורמת, הבעתי חששות מכך שמעולם היא לא תרמה בעבר (אם כי היא כן הרתה בעבר ועשתה הפלה). ואז מהרנגיז אמרה לי שהיא צעירה מאד (בת 26) ונדיר שיש בעיות בגיל כזה. אז אני מאשימה גם קצת את עצמי שהסכמתי. יכולתי לסרב ולחכות לתורמת שיש להם ניסיון איתה אבל העדפתי לקחת צ'אנס - ונחלתי כשלון. טוב, תאורטית לא הכל אבוד ואולי עוד יקרה נס והעובר החתיך עוד ישתרש לי ברחם (עם עוד לא עף החוצה מהשיעולים). חוץ מזה, דר' טרוקודס הציע לנו להשאיר מנת זרע בהקפאה כך שבפעם הבאה החצי אוכל להגיע לבדי להחזרה בטיסה של יום אחד. זה בהחלט יקטין את העלויות ואת כאב הראש, אבל זה לא ממש פיצוי. זהו בינתיים. יש לי רק בקשה קטנה לכולכם (למי שהיה לו כוח לקרוא עד הלום) - בבקשה לא להזכיר לי יותר מידי את הבטא שמחכה לי. אני פיתחתי שיטות להתגוננות מה"ימים הנוראים" שכוללות בעיקר התעלמות מקסימלית מהענין. זה לא ששכחתי שאני אחרי טיפול. קצת קשה לשכוח את זה כשכל ארבע שעות בערך אני צריכה ליטול איזשהוא כדור/נר/זריקה/עשבים סיניים. אבל איכשהוא אצלי המוטו הוא - לא לפתח ציפיות. כמה שפחות גבוה אנסוק עם הציפיות שלי, ככה פחות כואבת תהיה הנפילה אחר כך. ואל תגידו לי "למה את כזאת שלילית" כי זה בדיוק הענין - אני שלילית כדי לשמור על בריאות הנפש שלי. יום טוב לכולם, סביון

 

[הרמוניה]

../images/Emo25.gif

שוב שלום לכולם
אני סוף סוף בבית, יכולה להתמכר לפורום כאוות נפשי.. אז קודם כל, אחרי שעברתי על ההודעות מיום שטסנו עד עכשיו, יש לי כמה תגובות להגיב על כל מיני נושאים: הרבה איחולי הצלחה ללימי, נטאשה, תותי, שגיב ויפעת. ולתותי הערה אופטימית: אני מכירה אישה בת 45 שהרתה וילדה תאומים מטיפול ברומניה אצל רונאל (בסיבוב שני). גם לנאוי שעוברת היסטרוסקופיה בשבוע הבא - שיעבור בקלות ובלי ממצאים. ל-Raining כבר כתבתי אבל שוב - אני איתך לאורך כל הדרך, מחכה לשמוע ושמחה לראות שאת מצליחה להיות אסרטיבית ולקבל את המגיע לך ברגעים החשובים באמת. לרחל אור - אני רוצה להגיב לבעיה שהעלית אבל אעשה זאת בשירשור שלך, אבל הוא לא יקפוץ (כי הוא ישן מידי) אז - מבטיחה תגובה עוד הערב. ראיתי את ה"מהומה" שהיתה בעקבות הסיפור עם יעלה ואני ממש מחזיקה את עצמי חזק לא להגיב כדי לא לפתוח שוב את הדיון הלא נעים הזה. אבל בכל זאת תרשו רק הערה קצרה אחת - כל אחד יכול לקרוא את הסיפור ולהחליט כרצונו למי להאמין, ואני אישית לא מאמינה לעפרה ליאור שניסתה להוציא את מדיקל נקיים מהסיפור הזה. אין בטענות שלה שום הגיון לטעמי. זה הכל. לגבי המפגש - התאריך מתאים לי, נכון לעכשיו, אבל לא ברור איפה ובאיזו שעה? ועכשיו מה עבר עלי. אז קודם כל תודה לכל המברכים, המאחלים, המתפללים ומחזיקי האצבעות למעני. למען האמת, חזרנו קצת מאוכזבים. נשאבו שבע ביציות, כולן הופרו אך חמש מתוכן נראו פגומות כבר בתחילת ההפריה. מהרנגיז, האמבריולוגית הסבירה משהו על אי שוויון. אם הבנתי טוב מדובר באי שיויון בגודל שני התאים שנוצרו אחרי ההפריה. מסתבר שהיא צדקה בהערכתה הפסימית, כי ביום ההחזרה נותרו שני עוברים בלבד, אלה שנראו תקינים בהתחלה. וגם הם - אחד ממש יפה אבל השני מלא שברים. מה אני אגיד לכם, די התבאסנו. צרפו לזה את העובדה שהייתי חולה בשבועות שלפני הנסיעה ונשאר לי שיעול מציק שכל הזמן גורם לי לחשוב שהשתעלתי את השניים האלה החוצה כבר מזמן (כן, כן אני רצה לקרוא את המאמר ההוא של נועם@בת על "דמייני את הרחם כאגרוף קמוץ".. אבל בכל זאת, אפילו הרופאים אמרו לי להשתדל לא להשתעל). הבהרנו לדר' טרוקודס כמה התאכזבנו מהתוצאות. מצד אחד ברור לי שזאת לא אשמתו, הוא לא יכול לצפות מראש כאלה בעיות אצל התורמת (אגב, אמרתי למהרנגיז שתסביר לבחורה הזאת שאם היא רוצה ילדים משלה כדאי שתזדרז...). מצד שני, כשסיפרו לנו על פירטי התורמת, הבעתי חששות מכך שמעולם היא לא תרמה בעבר (אם כי היא כן הרתה בעבר ועשתה הפלה). ואז מהרנגיז אמרה לי שהיא צעירה מאד (בת 26) ונדיר שיש בעיות בגיל כזה. אז אני מאשימה גם קצת את עצמי שהסכמתי. יכולתי לסרב ולחכות לתורמת שיש להם ניסיון איתה אבל העדפתי לקחת צ'אנס - ונחלתי כשלון. טוב, תאורטית לא הכל אבוד ואולי עוד יקרה נס והעובר החתיך עוד ישתרש לי ברחם (עם עוד לא עף החוצה מהשיעולים). חוץ מזה, דר' טרוקודס הציע לנו להשאיר מנת זרע בהקפאה כך שבפעם הבאה החצי אוכל להגיע לבדי להחזרה בטיסה של יום אחד. זה בהחלט יקטין את העלויות ואת כאב הראש, אבל זה לא ממש פיצוי. זהו בינתיים. יש לי רק בקשה קטנה לכולכם (למי שהיה לו כוח לקרוא עד הלום) - בבקשה לא להזכיר לי יותר מידי את הבטא שמחכה לי. אני פיתחתי שיטות להתגוננות מה"ימים הנוראים" שכוללות בעיקר התעלמות מקסימלית מהענין. זה לא ששכחתי שאני אחרי טיפול. קצת קשה לשכוח את זה כשכל ארבע שעות בערך אני צריכה ליטול איזשהוא כדור/נר/זריקה/עשבים סיניים. אבל איכשהוא אצלי המוטו הוא - לא לפתח ציפיות. כמה שפחות גבוה אנסוק עם הציפיות שלי, ככה פחות כואבת תהיה הנפילה אחר כך. ואל תגידו לי "למה את כזאת שלילית" כי זה בדיוק הענין - אני שלילית כדי לשמור על בריאות הנפש שלי. יום טוב לכולם, סביון

 

[נטאשה]

סביון בהצלחה ../images/Emo42.gif

שוב שלום לכולם
אני סוף סוף בבית, יכולה להתמכר לפורום כאוות נפשי.. אז קודם כל, אחרי שעברתי על ההודעות מיום שטסנו עד עכשיו, יש לי כמה תגובות להגיב על כל מיני נושאים: הרבה איחולי הצלחה ללימי, נטאשה, תותי, שגיב ויפעת. ולתותי הערה אופטימית: אני מכירה אישה בת 45 שהרתה וילדה תאומים מטיפול ברומניה אצל רונאל (בסיבוב שני). גם לנאוי שעוברת היסטרוסקופיה בשבוע הבא - שיעבור בקלות ובלי ממצאים. ל-Raining כבר כתבתי אבל שוב - אני איתך לאורך כל הדרך, מחכה לשמוע ושמחה לראות שאת מצליחה להיות אסרטיבית ולקבל את המגיע לך ברגעים החשובים באמת. לרחל אור - אני רוצה להגיב לבעיה שהעלית אבל אעשה זאת בשירשור שלך, אבל הוא לא יקפוץ (כי הוא ישן מידי) אז - מבטיחה תגובה עוד הערב. ראיתי את ה"מהומה" שהיתה בעקבות הסיפור עם יעלה ואני ממש מחזיקה את עצמי חזק לא להגיב כדי לא לפתוח שוב את הדיון הלא נעים הזה. אבל בכל זאת תרשו רק הערה קצרה אחת - כל אחד יכול לקרוא את הסיפור ולהחליט כרצונו למי להאמין, ואני אישית לא מאמינה לעפרה ליאור שניסתה להוציא את מדיקל נקיים מהסיפור הזה. אין בטענות שלה שום הגיון לטעמי. זה הכל. לגבי המפגש - התאריך מתאים לי, נכון לעכשיו, אבל לא ברור איפה ובאיזו שעה? ועכשיו מה עבר עלי. אז קודם כל תודה לכל המברכים, המאחלים, המתפללים ומחזיקי האצבעות למעני. למען האמת, חזרנו קצת מאוכזבים. נשאבו שבע ביציות, כולן הופרו אך חמש מתוכן נראו פגומות כבר בתחילת ההפריה. מהרנגיז, האמבריולוגית הסבירה משהו על אי שוויון. אם הבנתי טוב מדובר באי שיויון בגודל שני התאים שנוצרו אחרי ההפריה. מסתבר שהיא צדקה בהערכתה הפסימית, כי ביום ההחזרה נותרו שני עוברים בלבד, אלה שנראו תקינים בהתחלה. וגם הם - אחד ממש יפה אבל השני מלא שברים. מה אני אגיד לכם, די התבאסנו. צרפו לזה את העובדה שהייתי חולה בשבועות שלפני הנסיעה ונשאר לי שיעול מציק שכל הזמן גורם לי לחשוב שהשתעלתי את השניים האלה החוצה כבר מזמן (כן, כן אני רצה לקרוא את המאמר ההוא של נועם@בת על "דמייני את הרחם כאגרוף קמוץ".. אבל בכל זאת, אפילו הרופאים אמרו לי להשתדל לא להשתעל). הבהרנו לדר' טרוקודס כמה התאכזבנו מהתוצאות. מצד אחד ברור לי שזאת לא אשמתו, הוא לא יכול לצפות מראש כאלה בעיות אצל התורמת (אגב, אמרתי למהרנגיז שתסביר לבחורה הזאת שאם היא רוצה ילדים משלה כדאי שתזדרז...). מצד שני, כשסיפרו לנו על פירטי התורמת, הבעתי חששות מכך שמעולם היא לא תרמה בעבר (אם כי היא כן הרתה בעבר ועשתה הפלה). ואז מהרנגיז אמרה לי שהיא צעירה מאד (בת 26) ונדיר שיש בעיות בגיל כזה. אז אני מאשימה גם קצת את עצמי שהסכמתי. יכולתי לסרב ולחכות לתורמת שיש להם ניסיון איתה אבל העדפתי לקחת צ'אנס - ונחלתי כשלון. טוב, תאורטית לא הכל אבוד ואולי עוד יקרה נס והעובר החתיך עוד ישתרש לי ברחם (עם עוד לא עף החוצה מהשיעולים). חוץ מזה, דר' טרוקודס הציע לנו להשאיר מנת זרע בהקפאה כך שבפעם הבאה החצי אוכל להגיע לבדי להחזרה בטיסה של יום אחד. זה בהחלט יקטין את העלויות ואת כאב הראש, אבל זה לא ממש פיצוי. זהו בינתיים. יש לי רק בקשה קטנה לכולכם (למי שהיה לו כוח לקרוא עד הלום) - בבקשה לא להזכיר לי יותר מידי את הבטא שמחכה לי. אני פיתחתי שיטות להתגוננות מה"ימים הנוראים" שכוללות בעיקר התעלמות מקסימלית מהענין. זה לא ששכחתי שאני אחרי טיפול. קצת קשה לשכוח את זה כשכל ארבע שעות בערך אני צריכה ליטול איזשהוא כדור/נר/זריקה/עשבים סיניים. אבל איכשהוא אצלי המוטו הוא - לא לפתח ציפיות. כמה שפחות גבוה אנסוק עם הציפיות שלי, ככה פחות כואבת תהיה הנפילה אחר כך. ואל תגידו לי "למה את כזאת שלילית" כי זה בדיוק הענין - אני שלילית כדי לשמור על בריאות הנפש שלי. יום טוב לכולם, סביון

סביון בהצלחה

 

[נ א ו י]

../images/Emo51.gif ../images/Emo39.gif ../images/Emo24.gif

שוב שלום לכולם
אני סוף סוף בבית, יכולה להתמכר לפורום כאוות נפשי.. אז קודם כל, אחרי שעברתי על ההודעות מיום שטסנו עד עכשיו, יש לי כמה תגובות להגיב על כל מיני נושאים: הרבה איחולי הצלחה ללימי, נטאשה, תותי, שגיב ויפעת. ולתותי הערה אופטימית: אני מכירה אישה בת 45 שהרתה וילדה תאומים מטיפול ברומניה אצל רונאל (בסיבוב שני). גם לנאוי שעוברת היסטרוסקופיה בשבוע הבא - שיעבור בקלות ובלי ממצאים. ל-Raining כבר כתבתי אבל שוב - אני איתך לאורך כל הדרך, מחכה לשמוע ושמחה לראות שאת מצליחה להיות אסרטיבית ולקבל את המגיע לך ברגעים החשובים באמת. לרחל אור - אני רוצה להגיב לבעיה שהעלית אבל אעשה זאת בשירשור שלך, אבל הוא לא יקפוץ (כי הוא ישן מידי) אז - מבטיחה תגובה עוד הערב. ראיתי את ה"מהומה" שהיתה בעקבות הסיפור עם יעלה ואני ממש מחזיקה את עצמי חזק לא להגיב כדי לא לפתוח שוב את הדיון הלא נעים הזה. אבל בכל זאת תרשו רק הערה קצרה אחת - כל אחד יכול לקרוא את הסיפור ולהחליט כרצונו למי להאמין, ואני אישית לא מאמינה לעפרה ליאור שניסתה להוציא את מדיקל נקיים מהסיפור הזה. אין בטענות שלה שום הגיון לטעמי. זה הכל. לגבי המפגש - התאריך מתאים לי, נכון לעכשיו, אבל לא ברור איפה ובאיזו שעה? ועכשיו מה עבר עלי. אז קודם כל תודה לכל המברכים, המאחלים, המתפללים ומחזיקי האצבעות למעני. למען האמת, חזרנו קצת מאוכזבים. נשאבו שבע ביציות, כולן הופרו אך חמש מתוכן נראו פגומות כבר בתחילת ההפריה. מהרנגיז, האמבריולוגית הסבירה משהו על אי שוויון. אם הבנתי טוב מדובר באי שיויון בגודל שני התאים שנוצרו אחרי ההפריה. מסתבר שהיא צדקה בהערכתה הפסימית, כי ביום ההחזרה נותרו שני עוברים בלבד, אלה שנראו תקינים בהתחלה. וגם הם - אחד ממש יפה אבל השני מלא שברים. מה אני אגיד לכם, די התבאסנו. צרפו לזה את העובדה שהייתי חולה בשבועות שלפני הנסיעה ונשאר לי שיעול מציק שכל הזמן גורם לי לחשוב שהשתעלתי את השניים האלה החוצה כבר מזמן (כן, כן אני רצה לקרוא את המאמר ההוא של נועם@בת על "דמייני את הרחם כאגרוף קמוץ".. אבל בכל זאת, אפילו הרופאים אמרו לי להשתדל לא להשתעל). הבהרנו לדר' טרוקודס כמה התאכזבנו מהתוצאות. מצד אחד ברור לי שזאת לא אשמתו, הוא לא יכול לצפות מראש כאלה בעיות אצל התורמת (אגב, אמרתי למהרנגיז שתסביר לבחורה הזאת שאם היא רוצה ילדים משלה כדאי שתזדרז...). מצד שני, כשסיפרו לנו על פירטי התורמת, הבעתי חששות מכך שמעולם היא לא תרמה בעבר (אם כי היא כן הרתה בעבר ועשתה הפלה). ואז מהרנגיז אמרה לי שהיא צעירה מאד (בת 26) ונדיר שיש בעיות בגיל כזה. אז אני מאשימה גם קצת את עצמי שהסכמתי. יכולתי לסרב ולחכות לתורמת שיש להם ניסיון איתה אבל העדפתי לקחת צ'אנס - ונחלתי כשלון. טוב, תאורטית לא הכל אבוד ואולי עוד יקרה נס והעובר החתיך עוד ישתרש לי ברחם (עם עוד לא עף החוצה מהשיעולים). חוץ מזה, דר' טרוקודס הציע לנו להשאיר מנת זרע בהקפאה כך שבפעם הבאה החצי אוכל להגיע לבדי להחזרה בטיסה של יום אחד. זה בהחלט יקטין את העלויות ואת כאב הראש, אבל זה לא ממש פיצוי. זהו בינתיים. יש לי רק בקשה קטנה לכולכם (למי שהיה לו כוח לקרוא עד הלום) - בבקשה לא להזכיר לי יותר מידי את הבטא שמחכה לי. אני פיתחתי שיטות להתגוננות מה"ימים הנוראים" שכוללות בעיקר התעלמות מקסימלית מהענין. זה לא ששכחתי שאני אחרי טיפול. קצת קשה לשכוח את זה כשכל ארבע שעות בערך אני צריכה ליטול איזשהוא כדור/נר/זריקה/עשבים סיניים. אבל איכשהוא אצלי המוטו הוא - לא לפתח ציפיות. כמה שפחות גבוה אנסוק עם הציפיות שלי, ככה פחות כואבת תהיה הנפילה אחר כך. ואל תגידו לי "למה את כזאת שלילית" כי זה בדיוק הענין - אני שלילית כדי לשמור על בריאות הנפש שלי. יום טוב לכולם, סביון

 

[לריה]

העוברים המכוערים מתגלים כילדים מדהי

שוב שלום לכולם
אני סוף סוף בבית, יכולה להתמכר לפורום כאוות נפשי.. אז קודם כל, אחרי שעברתי על ההודעות מיום שטסנו עד עכשיו, יש לי כמה תגובות להגיב על כל מיני נושאים: הרבה איחולי הצלחה ללימי, נטאשה, תותי, שגיב ויפעת. ולתותי הערה אופטימית: אני מכירה אישה בת 45 שהרתה וילדה תאומים מטיפול ברומניה אצל רונאל (בסיבוב שני). גם לנאוי שעוברת היסטרוסקופיה בשבוע הבא - שיעבור בקלות ובלי ממצאים. ל-Raining כבר כתבתי אבל שוב - אני איתך לאורך כל הדרך, מחכה לשמוע ושמחה לראות שאת מצליחה להיות אסרטיבית ולקבל את המגיע לך ברגעים החשובים באמת. לרחל אור - אני רוצה להגיב לבעיה שהעלית אבל אעשה זאת בשירשור שלך, אבל הוא לא יקפוץ (כי הוא ישן מידי) אז - מבטיחה תגובה עוד הערב. ראיתי את ה"מהומה" שהיתה בעקבות הסיפור עם יעלה ואני ממש מחזיקה את עצמי חזק לא להגיב כדי לא לפתוח שוב את הדיון הלא נעים הזה. אבל בכל זאת תרשו רק הערה קצרה אחת - כל אחד יכול לקרוא את הסיפור ולהחליט כרצונו למי להאמין, ואני אישית לא מאמינה לעפרה ליאור שניסתה להוציא את מדיקל נקיים מהסיפור הזה. אין בטענות שלה שום הגיון לטעמי. זה הכל. לגבי המפגש - התאריך מתאים לי, נכון לעכשיו, אבל לא ברור איפה ובאיזו שעה? ועכשיו מה עבר עלי. אז קודם כל תודה לכל המברכים, המאחלים, המתפללים ומחזיקי האצבעות למעני. למען האמת, חזרנו קצת מאוכזבים. נשאבו שבע ביציות, כולן הופרו אך חמש מתוכן נראו פגומות כבר בתחילת ההפריה. מהרנגיז, האמבריולוגית הסבירה משהו על אי שוויון. אם הבנתי טוב מדובר באי שיויון בגודל שני התאים שנוצרו אחרי ההפריה. מסתבר שהיא צדקה בהערכתה הפסימית, כי ביום ההחזרה נותרו שני עוברים בלבד, אלה שנראו תקינים בהתחלה. וגם הם - אחד ממש יפה אבל השני מלא שברים. מה אני אגיד לכם, די התבאסנו. צרפו לזה את העובדה שהייתי חולה בשבועות שלפני הנסיעה ונשאר לי שיעול מציק שכל הזמן גורם לי לחשוב שהשתעלתי את השניים האלה החוצה כבר מזמן (כן, כן אני רצה לקרוא את המאמר ההוא של נועם@בת על "דמייני את הרחם כאגרוף קמוץ".. אבל בכל זאת, אפילו הרופאים אמרו לי להשתדל לא להשתעל). הבהרנו לדר' טרוקודס כמה התאכזבנו מהתוצאות. מצד אחד ברור לי שזאת לא אשמתו, הוא לא יכול לצפות מראש כאלה בעיות אצל התורמת (אגב, אמרתי למהרנגיז שתסביר לבחורה הזאת שאם היא רוצה ילדים משלה כדאי שתזדרז...). מצד שני, כשסיפרו לנו על פירטי התורמת, הבעתי חששות מכך שמעולם היא לא תרמה בעבר (אם כי היא כן הרתה בעבר ועשתה הפלה). ואז מהרנגיז אמרה לי שהיא צעירה מאד (בת 26) ונדיר שיש בעיות בגיל כזה. אז אני מאשימה גם קצת את עצמי שהסכמתי. יכולתי לסרב ולחכות לתורמת שיש להם ניסיון איתה אבל העדפתי לקחת צ'אנס - ונחלתי כשלון. טוב, תאורטית לא הכל אבוד ואולי עוד יקרה נס והעובר החתיך עוד ישתרש לי ברחם (עם עוד לא עף החוצה מהשיעולים). חוץ מזה, דר' טרוקודס הציע לנו להשאיר מנת זרע בהקפאה כך שבפעם הבאה החצי אוכל להגיע לבדי להחזרה בטיסה של יום אחד. זה בהחלט יקטין את העלויות ואת כאב הראש, אבל זה לא ממש פיצוי. זהו בינתיים. יש לי רק בקשה קטנה לכולכם (למי שהיה לו כוח לקרוא עד הלום) - בבקשה לא להזכיר לי יותר מידי את הבטא שמחכה לי. אני פיתחתי שיטות להתגוננות מה"ימים הנוראים" שכוללות בעיקר התעלמות מקסימלית מהענין. זה לא ששכחתי שאני אחרי טיפול. קצת קשה לשכוח את זה כשכל ארבע שעות בערך אני צריכה ליטול איזשהוא כדור/נר/זריקה/עשבים סיניים. אבל איכשהוא אצלי המוטו הוא - לא לפתח ציפיות. כמה שפחות גבוה אנסוק עם הציפיות שלי, ככה פחות כואבת תהיה הנפילה אחר כך. ואל תגידו לי "למה את כזאת שלילית" כי זה בדיוק הענין - אני שלילית כדי לשמור על בריאות הנפש שלי. יום טוב לכולם, סביון

העוברים המכוערים מתגלים כילדים מדהי
כל כך הרבה פעמים שמעתי על עוברים עם כל מיני נכויות שהתגלו כילדים מקסימים כך שהרבה פעמים הם מפתיעים אז אל תיפול רוחך ותמשיכי להאמין שבתוכך גדלים שני ילדים. כמו שאמרת היי עסוקה ואל תחכי עם סטופר זה הרבה יותר קל. ב ה צ ל ח ה

 

[ronitili]

סביון../images/Emo24.gif ../images/Emo56.gif מאוחר יותר

שוב שלום לכולם
אני סוף סוף בבית, יכולה להתמכר לפורום כאוות נפשי.. אז קודם כל, אחרי שעברתי על ההודעות מיום שטסנו עד עכשיו, יש לי כמה תגובות להגיב על כל מיני נושאים: הרבה איחולי הצלחה ללימי, נטאשה, תותי, שגיב ויפעת. ולתותי הערה אופטימית: אני מכירה אישה בת 45 שהרתה וילדה תאומים מטיפול ברומניה אצל רונאל (בסיבוב שני). גם לנאוי שעוברת היסטרוסקופיה בשבוע הבא - שיעבור בקלות ובלי ממצאים. ל-Raining כבר כתבתי אבל שוב - אני איתך לאורך כל הדרך, מחכה לשמוע ושמחה לראות שאת מצליחה להיות אסרטיבית ולקבל את המגיע לך ברגעים החשובים באמת. לרחל אור - אני רוצה להגיב לבעיה שהעלית אבל אעשה זאת בשירשור שלך, אבל הוא לא יקפוץ (כי הוא ישן מידי) אז - מבטיחה תגובה עוד הערב. ראיתי את ה"מהומה" שהיתה בעקבות הסיפור עם יעלה ואני ממש מחזיקה את עצמי חזק לא להגיב כדי לא לפתוח שוב את הדיון הלא נעים הזה. אבל בכל זאת תרשו רק הערה קצרה אחת - כל אחד יכול לקרוא את הסיפור ולהחליט כרצונו למי להאמין, ואני אישית לא מאמינה לעפרה ליאור שניסתה להוציא את מדיקל נקיים מהסיפור הזה. אין בטענות שלה שום הגיון לטעמי. זה הכל. לגבי המפגש - התאריך מתאים לי, נכון לעכשיו, אבל לא ברור איפה ובאיזו שעה? ועכשיו מה עבר עלי. אז קודם כל תודה לכל המברכים, המאחלים, המתפללים ומחזיקי האצבעות למעני. למען האמת, חזרנו קצת מאוכזבים. נשאבו שבע ביציות, כולן הופרו אך חמש מתוכן נראו פגומות כבר בתחילת ההפריה. מהרנגיז, האמבריולוגית הסבירה משהו על אי שוויון. אם הבנתי טוב מדובר באי שיויון בגודל שני התאים שנוצרו אחרי ההפריה. מסתבר שהיא צדקה בהערכתה הפסימית, כי ביום ההחזרה נותרו שני עוברים בלבד, אלה שנראו תקינים בהתחלה. וגם הם - אחד ממש יפה אבל השני מלא שברים. מה אני אגיד לכם, די התבאסנו. צרפו לזה את העובדה שהייתי חולה בשבועות שלפני הנסיעה ונשאר לי שיעול מציק שכל הזמן גורם לי לחשוב שהשתעלתי את השניים האלה החוצה כבר מזמן (כן, כן אני רצה לקרוא את המאמר ההוא של נועם@בת על "דמייני את הרחם כאגרוף קמוץ".. אבל בכל זאת, אפילו הרופאים אמרו לי להשתדל לא להשתעל). הבהרנו לדר' טרוקודס כמה התאכזבנו מהתוצאות. מצד אחד ברור לי שזאת לא אשמתו, הוא לא יכול לצפות מראש כאלה בעיות אצל התורמת (אגב, אמרתי למהרנגיז שתסביר לבחורה הזאת שאם היא רוצה ילדים משלה כדאי שתזדרז...). מצד שני, כשסיפרו לנו על פירטי התורמת, הבעתי חששות מכך שמעולם היא לא תרמה בעבר (אם כי היא כן הרתה בעבר ועשתה הפלה). ואז מהרנגיז אמרה לי שהיא צעירה מאד (בת 26) ונדיר שיש בעיות בגיל כזה. אז אני מאשימה גם קצת את עצמי שהסכמתי. יכולתי לסרב ולחכות לתורמת שיש להם ניסיון איתה אבל העדפתי לקחת צ'אנס - ונחלתי כשלון. טוב, תאורטית לא הכל אבוד ואולי עוד יקרה נס והעובר החתיך עוד ישתרש לי ברחם (עם עוד לא עף החוצה מהשיעולים). חוץ מזה, דר' טרוקודס הציע לנו להשאיר מנת זרע בהקפאה כך שבפעם הבאה החצי אוכל להגיע לבדי להחזרה בטיסה של יום אחד. זה בהחלט יקטין את העלויות ואת כאב הראש, אבל זה לא ממש פיצוי. זהו בינתיים. יש לי רק בקשה קטנה לכולכם (למי שהיה לו כוח לקרוא עד הלום) - בבקשה לא להזכיר לי יותר מידי את הבטא שמחכה לי. אני פיתחתי שיטות להתגוננות מה"ימים הנוראים" שכוללות בעיקר התעלמות מקסימלית מהענין. זה לא ששכחתי שאני אחרי טיפול. קצת קשה לשכוח את זה כשכל ארבע שעות בערך אני צריכה ליטול איזשהוא כדור/נר/זריקה/עשבים סיניים. אבל איכשהוא אצלי המוטו הוא - לא לפתח ציפיות. כמה שפחות גבוה אנסוק עם הציפיות שלי, ככה פחות כואבת תהיה הנפילה אחר כך. ואל תגידו לי "למה את כזאת שלילית" כי זה בדיוק הענין - אני שלילית כדי לשמור על בריאות הנפש שלי. יום טוב לכולם, סביון

סביון

מאוחר יותר

 

[צוקה1]

בהצלחה ../images/Emo45.gif../images/Emo95.gif

שוב שלום לכולם
אני סוף סוף בבית, יכולה להתמכר לפורום כאוות נפשי.. אז קודם כל, אחרי שעברתי על ההודעות מיום שטסנו עד עכשיו, יש לי כמה תגובות להגיב על כל מיני נושאים: הרבה איחולי הצלחה ללימי, נטאשה, תותי, שגיב ויפעת. ולתותי הערה אופטימית: אני מכירה אישה בת 45 שהרתה וילדה תאומים מטיפול ברומניה אצל רונאל (בסיבוב שני). גם לנאוי שעוברת היסטרוסקופיה בשבוע הבא - שיעבור בקלות ובלי ממצאים. ל-Raining כבר כתבתי אבל שוב - אני איתך לאורך כל הדרך, מחכה לשמוע ושמחה לראות שאת מצליחה להיות אסרטיבית ולקבל את המגיע לך ברגעים החשובים באמת. לרחל אור - אני רוצה להגיב לבעיה שהעלית אבל אעשה זאת בשירשור שלך, אבל הוא לא יקפוץ (כי הוא ישן מידי) אז - מבטיחה תגובה עוד הערב. ראיתי את ה"מהומה" שהיתה בעקבות הסיפור עם יעלה ואני ממש מחזיקה את עצמי חזק לא להגיב כדי לא לפתוח שוב את הדיון הלא נעים הזה. אבל בכל זאת תרשו רק הערה קצרה אחת - כל אחד יכול לקרוא את הסיפור ולהחליט כרצונו למי להאמין, ואני אישית לא מאמינה לעפרה ליאור שניסתה להוציא את מדיקל נקיים מהסיפור הזה. אין בטענות שלה שום הגיון לטעמי. זה הכל. לגבי המפגש - התאריך מתאים לי, נכון לעכשיו, אבל לא ברור איפה ובאיזו שעה? ועכשיו מה עבר עלי. אז קודם כל תודה לכל המברכים, המאחלים, המתפללים ומחזיקי האצבעות למעני. למען האמת, חזרנו קצת מאוכזבים. נשאבו שבע ביציות, כולן הופרו אך חמש מתוכן נראו פגומות כבר בתחילת ההפריה. מהרנגיז, האמבריולוגית הסבירה משהו על אי שוויון. אם הבנתי טוב מדובר באי שיויון בגודל שני התאים שנוצרו אחרי ההפריה. מסתבר שהיא צדקה בהערכתה הפסימית, כי ביום ההחזרה נותרו שני עוברים בלבד, אלה שנראו תקינים בהתחלה. וגם הם - אחד ממש יפה אבל השני מלא שברים. מה אני אגיד לכם, די התבאסנו. צרפו לזה את העובדה שהייתי חולה בשבועות שלפני הנסיעה ונשאר לי שיעול מציק שכל הזמן גורם לי לחשוב שהשתעלתי את השניים האלה החוצה כבר מזמן (כן, כן אני רצה לקרוא את המאמר ההוא של נועם@בת על "דמייני את הרחם כאגרוף קמוץ".. אבל בכל זאת, אפילו הרופאים אמרו לי להשתדל לא להשתעל). הבהרנו לדר' טרוקודס כמה התאכזבנו מהתוצאות. מצד אחד ברור לי שזאת לא אשמתו, הוא לא יכול לצפות מראש כאלה בעיות אצל התורמת (אגב, אמרתי למהרנגיז שתסביר לבחורה הזאת שאם היא רוצה ילדים משלה כדאי שתזדרז...). מצד שני, כשסיפרו לנו על פירטי התורמת, הבעתי חששות מכך שמעולם היא לא תרמה בעבר (אם כי היא כן הרתה בעבר ועשתה הפלה). ואז מהרנגיז אמרה לי שהיא צעירה מאד (בת 26) ונדיר שיש בעיות בגיל כזה. אז אני מאשימה גם קצת את עצמי שהסכמתי. יכולתי לסרב ולחכות לתורמת שיש להם ניסיון איתה אבל העדפתי לקחת צ'אנס - ונחלתי כשלון. טוב, תאורטית לא הכל אבוד ואולי עוד יקרה נס והעובר החתיך עוד ישתרש לי ברחם (עם עוד לא עף החוצה מהשיעולים). חוץ מזה, דר' טרוקודס הציע לנו להשאיר מנת זרע בהקפאה כך שבפעם הבאה החצי אוכל להגיע לבדי להחזרה בטיסה של יום אחד. זה בהחלט יקטין את העלויות ואת כאב הראש, אבל זה לא ממש פיצוי. זהו בינתיים. יש לי רק בקשה קטנה לכולכם (למי שהיה לו כוח לקרוא עד הלום) - בבקשה לא להזכיר לי יותר מידי את הבטא שמחכה לי. אני פיתחתי שיטות להתגוננות מה"ימים הנוראים" שכוללות בעיקר התעלמות מקסימלית מהענין. זה לא ששכחתי שאני אחרי טיפול. קצת קשה לשכוח את זה כשכל ארבע שעות בערך אני צריכה ליטול איזשהוא כדור/נר/זריקה/עשבים סיניים. אבל איכשהוא אצלי המוטו הוא - לא לפתח ציפיות. כמה שפחות גבוה אנסוק עם הציפיות שלי, ככה פחות כואבת תהיה הנפילה אחר כך. ואל תגידו לי "למה את כזאת שלילית" כי זה בדיוק הענין - אני שלילית כדי לשמור על בריאות הנפש שלי. יום טוב לכולם, סביון

בהצלחה

כמו שאמרתי לפני ההחזרה מקווה שהפעם את בהריון ולתשעה חודשים עגלגולים