עידכון: התינוקת נפטרה

[miracle16]

עידכון: התינוקת נפטרה

אני לא מבינה איך כל המשפחה שלי יכולה להמשיך לחיות כאילו לא קרה ורק לי כואב ואני רוצה להסתגר בחדר. אני לא מבינה איך נותנים לתינוקת חלב אם כל כך מוקדם...

 

[1איתן ולהב שלנו]

../images/Emo24.gifאויש תנחומי.....

חייבים להתחיל כלכלה כדי שתינוקות יגדלו,אי אפשר לגדל פג באינפוזיה...

 

[פגית]

../images/Emo7.gif תנחומי

אני מצטערת ומשתתפת בצערך ובצער משפחתך

 

[אורן של איה]

אני מצטער....

אני שונא להגיד את זה- אבל מה שצריך לקרות- קרה. יתכן שהיו לה בעיות שאף אחד מכם לא היה מתמודד איתם ויותר מזה- שהיא לא היתה מתמודדת איתם. אני באמת מאמין שמה שקרה זה הטוב ביותר לכולם, למרות שזה לא נראה ככה. אל תשכחי אותה- תזכרי את הרגשות והתחושות שלך וככה היא תחיה לנצח בליבך... את כמובן מוזמנת להשאר איתנו ולתרום מנסיונך (הכואב) לאחרים... ואל תחשבי בכלל אם איך שאת מקבלת את זה זה נכון או לא. זה נכון!!! זו את!!! אלו הם וככה הם לוקחים את זה.... אני מצטער....

 

[תמRי]

../images/Emo7.gif משתתפת בצערכם

ומסכימה עם מה שכתב אורן...

 

[יפעת 27]

קודם כל תנחומיי ../images/Emo24.gif

קשה לי להאמין שההורים מתעלמים מהמקרה, יותר סביר להניח שהם מתמודדים שונה, אולי יותר מצניעים את הרגשות או לא מדברים על זה לידך... כל אחד חווה כאב/אבל בצורה שונה, פעם הייתי בשבעה שכל הזמן שהייתי שם רק סיפרו בדיחות, אבל מכיוון שהכרתי את הנפשות הפועלות טוב מאוד, ידעתי שזו פשוט דרכם להתמודד ובעצם מאוד כואב להם... את לעומת זאת - מותר לך לכאוב, להיות עצובה ולהתאבל, זה לגיטימי!

 

[גלי של מאור ואופק]

תנחומיי למשפחתך

כמו שיפעת אמרה לך, כל אחד מתמודד עם האבל והכאב שלו בצורה אחרת. מקווה שהפעם הבאה תגמר בהריון ארוך ויציאה הביתה עם ידיים מלאות

 

[sivanori]

../images/Emo24.gif גדול

אני מבטיחה לך שאף אחד לא ממשיך כאילו לא קרה כלום. אף אחד גם לא יהיה שאנן יותר בהריונות. מעכשיו, רק לחץ. ככה זה בחיים. נכווים ממשהו כל כך לוהט, זו כוויה שלא שוכחים. אני מציעה לך להכנס לפורום אובדן הריון בתפוז ולדבר שם עם הבנות. זה הפורום הכי עצוב בפרדס והוא נותן המון המון תמיכה. אם את מרגישה שאת לא מתמודדת עם האובדן לבד, תבקשי עזרה. מאמא שלך, אולי אפילו מאחותך. תשבו תבכו ביחד. אולי גם לה קשה לשחרר את המעצורים והתחברות אליך תוכל לעזור לה. גם לבקש עזרה מקצועית אפשר. מאחלת לכם את כל הטוב שבעולם, הריון חדש כשאחותך תהיה מוכנה (בשום פנים ואופן לא ללחוץ !!!) וילד בריא בסופו.

 

[גלים של שניים]

כואב כל כך../images/Emo7.gif

משתתפת בצערך חמודה... וכל הכבוד על היכולת שלך לשתף אותנו בכאב ואולי להיעזר בזה (אני בגיל 16 הייתי בטוח יותר אבודה). אני בטוחה שההורים של התיינוקות קרועים גם אם לא רואים את זה...הגוף של האשה אחרי לידה מוכן הורמונלית לגידול של תינוק ומעבר לשוק הנפשי של אובדן יש גם שוק הורמנלי שמשתלב עם ההלם הנפשי. אמרת ששאבה חלב אם - אז עכשיו יש לה שדיים גדושים בלי תינוקת לתת לה אותם... יש לה רגשות אמהיים מיותמים בקיצור אין לדעת איזה גיהנום אחותך ובעלה עוברים גם מבלי להחצין. יתכן ובמשפחה נוקטים גישה של "זה היה צריך לקרות ונעבור הלאה" כדרך התמודדות וכדי לא להכביד על ההורים....מצטרפת לאחרים בהזמנה להישאר איתנו ואולי אחותך גם תוכל לשאוב כוח ותקווה מהסיפורים של חלק מהאנשים כאן ובפורומים של תמיכה אחרים - כשנולד לך פג אתה חושב שזה קרה רק לך וזה בדידות איומה.

 

[Highlander1]

משתתף בצערך ../images/Emo7.gif

כפי שכבר נאמר פה, כ"א מתמודד עם המוות בדרכו שלו, מה גם שאולי לא יודעים כיצד להתנהג לידך. חזקי ואמצי, ואם אפשר לעזור באיזה שהיא דרך... נראה לי שכולנו פה.

 

[nily של ליאל]

../images/Emo16.gifתנחומי לכל המשפחה שלך

באמת מקרה עצוב קרה לך ולכל המשפחה שלך. אני בטוחה שלכולם שם קשה עם האובדן. כל אחד מתמודד אחרת עם המוות. לידך אולי הם מתנהגים אחרת כדי שלא תראי אותם בצורה אחרת ממה שאת רגילה לראות. בביתם הם בטח מתפרקים ומתאבלים. יש אנשים שבתקופת השבעה הם לא נראים כלל אבלים (צוחקים ומדברים) , הם עדיין לא מעכלים (כמו הכחשה) , ורק אחרי שכולם הולכים והבית נהיה ריק אז פתאום הכל מתפרץ. תדברי אם אימך או משהו מהמשפחה על רגשותיך, אל תשארי לבד עם המחשבות והכאב... שולחת לך

וכוחות .

 

[hagit2000]

תנחומיי ../images/Emo16.gif

אין לי מה להוסיף על מה שכתבו קודמיי. תהיו חזקים כולכם.

 

[miracle16]

תודה לכולם על התמיכה

התינוקת היא של אח שלי ואשתו (לא שזה משנה הרבה) ועושה רושם שכולם מתמודדים עם זה ממש יפה גם אני אחרי איזה שעה של בכי נרגעתי בסוף והבנתי שזה הכי טוב לכולם כי הילדה הייתה נורא חולה וחבל שהיא הייתה סובלת. חבל שכל העניין לקח יותר משבוע כי אח שלי ואשתו כבר התרגלו אליה, הם שיחקו איתה באינקובטור והכל ונקשרו אליה רגשית מזל שבפגייה של איכילוב נותנים רק להורים וסבים להכנס לראות את הפגים כי ככה יותר קל לי כי אפילו לא ראיתי אותה.. רק שמעתי עליה.. בקיצור.. תודה לכולם על התגובות

 

[כרמל596]

בתור אבא לפגית שנולדה בשבוע 23+4

אחד הדברים שהכי הפחידו אותי היה האם להיקשר רגשית אל הדבר המדהים הזה שכולם מסביב לא נתנו לו הרבה סיכוי לחיות. בחרנו לקחת את הסיכון/סיכוי ולעטוף אותה בכל האהבה והאופטימיות שיכולנו לתת. אני בטוח שבטווח הרחוק הוריה של הפגית לא יצטערו שהם בחרו להתקרב ולהיקשר רגשית. עצוב לי מדי וכואב לי מדי לקרוא על אבדן של פיה נוספת. תנחומיי.

 

[פגית]

להורי כרמל

אני יושבת מול המחשב וכל פעם שאתם מגיבים על הודעה אני מתפאלת מכרמל מהיותה פגית יותר קטנה ממני (שבוע 23+6 600גר לפני 17 שנה) ואך שהיא אמיצה ומדהימה ופיטרית ונמרה קטנה

ומתקדמת לקראת החיים בחוץ,אז בעצם מה שרציתי להגיד הוא שאני חושבת שאתם והיא מדהימים ואני מחכה לשמוע אותכם מודיעים על שיחרור אז בהצלחה בהמשך הדרך....אני מחזיקה את אצבעותי בשבילה, אני בליבי בטוחה שהיא תצא מזה ותיהיה ילדה מדהימה כמו שהיא כבר הוכיחה שהיא...מקווה להכיר אותה כשתיגדל... יובל

 

[ayelet i]

../images/Emo16.gif משתתפת בצערכם

ושולחת המון כוחות להורים ולמשפחה.