עידוד/ עזרה
אני מאוד מאוד בודדה... לפני 4 חודשים היה לי חבר שמאוד מאוד אהבתי ואחרי מיליון פעם שנפגעתי ואחרי שעשיתי המון עבודה על עצמי רציתי להאמין שהפעם איתו זה יצליח והנה גם איתו זה ניגמר ובפעם המיליון שוב פעם שמעתי את המילים כמה אני נהדרת אבל לא יצא בנינו שום דבר רציתי. אפשר להגיד שלקחתי את עצמי בידיים והמשכתי הלאה אבל תחושת הבדידות היא פשוט נוראית. הדבר שהכי חשוב לי בחיים ואני הכי רוצה זה להיות בתוך זוגיות, להתחתן, שיהיו ילדים ומשפחה משלי וכבר 4 שנים אני מחפשת וכל הזמן חוזרת לנקודת ההתחלה. לפני כחודש עברתי מההורים שלי כי הרגשתי שאני צריכה לפתח חיים עצמאים ואני לא יכולה להמשיך לחכות ל"אביר על הסוס הלבן". אני פשוט מרגישה שלא משנה מה אני אעשה אני פשוט לא מצליחה להכיר בחור רציני והבדידות הזאת פשוט הורגת אותי. אני רק בת 24 אבל מרגישה כמו בת 40 לפחות אני לא יודעת מה לעשות יש לי ידידים וחברות אבל בסופו של יום לכל אחד יש חיים משלו ורוב הזמן אני מוצאת את עצמי יושבת בערב מול הטלוויזיה. אני כל כך עצובה ומרגישה שאני לא רוצה לחיות חיים כאלה בודדים. אף פעם לא חשבתי שבגיל 24 אני אהיה כל כך בודדה...
אני מאוד מאוד בודדה... לפני 4 חודשים היה לי חבר שמאוד מאוד אהבתי ואחרי מיליון פעם שנפגעתי ואחרי שעשיתי המון עבודה על עצמי רציתי להאמין שהפעם איתו זה יצליח והנה גם איתו זה ניגמר ובפעם המיליון שוב פעם שמעתי את המילים כמה אני נהדרת אבל לא יצא בנינו שום דבר רציתי. אפשר להגיד שלקחתי את עצמי בידיים והמשכתי הלאה אבל תחושת הבדידות היא פשוט נוראית. הדבר שהכי חשוב לי בחיים ואני הכי רוצה זה להיות בתוך זוגיות, להתחתן, שיהיו ילדים ומשפחה משלי וכבר 4 שנים אני מחפשת וכל הזמן חוזרת לנקודת ההתחלה. לפני כחודש עברתי מההורים שלי כי הרגשתי שאני צריכה לפתח חיים עצמאים ואני לא יכולה להמשיך לחכות ל"אביר על הסוס הלבן". אני פשוט מרגישה שלא משנה מה אני אעשה אני פשוט לא מצליחה להכיר בחור רציני והבדידות הזאת פשוט הורגת אותי. אני רק בת 24 אבל מרגישה כמו בת 40 לפחות אני לא יודעת מה לעשות יש לי ידידים וחברות אבל בסופו של יום לכל אחד יש חיים משלו ורוב הזמן אני מוצאת את עצמי יושבת בערב מול הטלוויזיה. אני כל כך עצובה ומרגישה שאני לא רוצה לחיות חיים כאלה בודדים. אף פעם לא חשבתי שבגיל 24 אני אהיה כל כך בודדה...