"עונה לעצמי" - כדי לענות לשתיכן.
1. מאוד חשוב סייעת צמודה מהתחלה לכל היום במיוחד בכיתה א' - כי בעצם זו מסגרת חדשה, (שאגב, קשה לפעמים להרבה מאוד, לא רק למיוחדים שלנו) ולא ידוע עד כמה ומה בדיוק יהיה קשה לילדים שלנו. אני לא ידעתי אם הוא ישב 10 דקות בכל שעור ולא יוכל יותר, או יתפקד רק בשעורים הראשונים ואח"כ יתעייף, אם הוא יסכים ללמוד דברים שעד עכשיו לא עניינו אותו בכלל. פשוט לא ידעתי לחזות את הקשיים ולכן חשוב שילווה אותו מישהו צמוד בכל התקופה הראשונה. כדי ללמוד עם מה צריך להתמודד, ואז אחרי חודשיים שלושה אפשר לעשות "כיוון גלגלים", להבין מה רמת התפקוד, איפה הקשיים הגדולים, איפה נקודות החוזק, על מה לוותר, איך לעזור, הכל. 2. לא לעמוד לילד על הראש בתחום החברתי, הוא יצטרך בהתחלה את ההפסקות בשביל להרגע. ואם הוא לא רוצה לשחק, אז לא. זה לא צריך להיות יעד מתחילת השנה. 3. לצפות עד כמה שאפשר קשיים בכיתה ולהערך אם אפשר עם הקלות. - לילד שלי קושי בציור, בחוברת חשבון בהתחלה היו הרבה עבודות גרפיות - להשלים צורה חסרה בסדרה למשל - הכנתי לו צורות בשקית צמודה לחוברת והוא פשוט מיקם את הצורה המתאימה בסדרה ונחסך ממנו הציור עצמו שהיה מקשה עליו. 4. לחשוב מראש היכן מתאים לילד לשבת. את הילד שלי הושבתי עם הסייעת צמודה מאחוריו בצד הכיתה לילד הדלת. גם כי הסייעת לא יכולה להסתיר לילדים אחרים, גם כדי שיהיה לו פשוט לצאת ולחזור בלי להקים חצי כיתה. 5. לדבר עם המורה מראש, להגיד שהקשיים לא בדיוק צפויים ושחשוב שיהיה קשר שוטף דרך הסייעת כדי לראות איך נכון לטפל בקשיים המתעוררים. אם למשל קשה לו נורא כשהוא מצביע והיא לא נותנת לו לדבר, שהסייעת תסמן לה מתי נגמר לו מלחכות ושאז המורה כן תפנה אליו. 6. לתפש יחסים עם המערכת - להיות בועד הכיתה !!! 7. למצוא דרך שהוא יוכל להראות את הצדדים החזקים שלו - ציור, פיסול, חשבון. אם הוא מצייר שיכין בבית ציורים בהתאם לנושאים ושיביא למורה שתתלה בכיתה, אם הוא חזק בחשבון - שהמורה תציין אותו לשבח בקול רם. הרי את הבעיות כולם יראו.... אם אזכר בעוד דברים אמשיך..........
