עטיפות - שוות ?

עטיפות - שוות ?

אני אומר שאם העטיפה מושקעת שווה אפילו לקנות דיסק מקורי ולא להוריד או לצרוב. ויניל זה היעד ת-מ-י-ד כמובן, וכולי תקווה שכולם פה יחזיקו סטוק של הדברים שהם באמת אוהבים על ויניל בבית ולא על חרא דיגיטלי עם עטיפת פלסטיק סדוקה. אבל אם יש דיסק עם עטיפה שווה ממש, עדיפות לדיגי-פאק עם חוברת מושקעת וארט יפה, אז אני אומר אפילו סבבה לדיסק. קחו למשל את העטיפה היפהפיה המצורפת של בייבי וואדרוז הדנמרקים - זו לא אחת מהעטיפות הכי מזמינות שיש? ותאמינו לי שבעטיפת גייטפולד של תקליט זה נראה כמעט בגודל אמיתי. כמעט. החיים יפים.
 

G4rfi3ld

New member
איכס יא סוטה

אני הבנתי בגרמניה שאין למה לקנות דיסקים יותר, באמת פורמאט חסר תועלת שמהווה בזבוז כסף ומקום. אם היה לי פטיפון בבית אז הייתי מתחיל לרכוש גם תקליטים, אבל תכלס גם על זה אבד הקלח (ככה אומרים/כותבים?): זה לא שבאך ובטהובן היו מוציאים אלבומים עם עטיפה וכאלה, מוזיקה זאת מוזיקה וכל השאר זה תודעה כוזבת. עטיפות באמת טובות יש פעם ב..., קליפים באמת טובים יש לעתים עוד יותר נדירות אפילו.
 

ofluss

New member
אין מה לעשות

עטיפות זה חלק מהעניין כמו שמראה חיצוני זה חלק מהעניין ואמא משקרת כשהיא אומרת שהאופי זה כל מה שחשוב. היום כמובן כמעט ולא נתקלים בעטיפות של דיסקים, אלא אם הבחור שעשה ריפ לדיסק היה נחמד מספיק וסרק את התמונה הקדמית לקובץ jpg דל איכות. קשה לי לזכור מתי הייתה הפעם האחרונה שרגלי דרכה , בכוונה , בחנות דיסקים. בכל אופן ,ויניל הוא אכן עדיף , בייחוד כאשר מדובר בתמונת ואגינה ססגונית. תודה רבה על אותה תמונה , בכדי לחזק את טענתך אני וקודמי בוודאי לא היינו מגיבים להודעה שלך לולא אותה ואגינה.
 

davecom

New member
סקס מוכר

ואני, אגב, דווקא דרכתי בכמה וכמה חנויות תקליטים ואפילו גם דישדשתי בינות למדפים, וגם (שימו לב, זה מתקדם לאן שהוא) לקחתי כמה תקליטים ואז, תאמינו או לא, ניגשתי לדלפק, שילמתי כסף, ורק אז יצאתי מהחנות. כלומר, לא סתם דריכה. רשימת המצאי (זהירות, ניימדרופינג, אבל עם קשר למציאות) בת"א, לפי הסדר הבא (הכל וינילים): חור בשחור - לד זפלין IV, ג'נסיס Foxtrot. באוזן השלישית - לד זפלין Presence, ג'נסיס The Lamb Lies Down on Broadway, סולו של ג'ון פוגרטי מ Eagles (טעות חמורה שאני די מצטער עליה), ושני אלבומים מצויינים של ואן מוריסון שלא האמנתי שאמצא בתקליטים - Veedon Fleece ו Period of Transition. הראשון קצת חזרה לתקופת Astral Weeks שלו והשני סוג של מעבר שהוא עשה לקראת סוף שנות השבעים לממש בלוז-Fאנק לבן, ממש גרובי ומגניב. אני חושב שזה היה אחד הימים המאושרים בחיי. מה שתרבות הצריכה מצליחה לעולל.
 

ofluss

New member
ג'ון פוגרטי

הוא מ Creedence ולא מ eagles וכך ה"טעות החמורה" מאבדת קצת מחומרתה.
 

G4rfi3ld

New member
קרידנס שולטים

לא שמעתי את חומר הסולו של פוגרטי, אבל קרידנס משובחים ויעיד על כך גם the dude
 

davecom

New member
נכון, כנראה שבהפוך על הפוך

ג'פרי לובובסקי בלבל אותי. האמת שקרידנס לא תמיד היו ממש מעניינים, אבל בטח מלאי אנרגיה מחוספסת הרבה יותר מהנשרים. או כמאמר ה"דוד": "I hate the fucking Eagles". ומי שירשום פה את הרפרנס למטאליקה יקבל תמונה של Mastodon במתנה.
 

davecom

New member
ובשורה התחתונה -

"Bunch of assholes" ניסיתי למצוא מתי באמת היה הטור הזה ולא הצלחתי. כנראה שהראיות הועלמו.
 
למעלה