עזרת נשים
אחרי 5 שנים ביחד וזו אהבת אישה הראשונה לשתינו, נפרדנו בכאב פוצע. זו היתה אהבה עוצמתית, אינטנסיבית, ממלאה ומדהימה. לי יש ילדים ולה אין, כשהשעון הביולוגי שלה רועם כמו הביג בן ביום חורף גשום. היא אהבה גברים בעבר ואני אמנם נשאתי לגבר, לא אהבתי כמו שאהבתי איתה. היא באה מבית מאד מאד שמרני, שהארון היחיד שהמשפחה שלה מזהה בהקשר הזה, הוא ארון קבורה. בגלל הלחץ לילד וחוסר האפשרות להודות באהבה לאשה, ריחפה תמיד עננה שחורה מעלינו. היא רוצה ילד, מבועתת מהמחשבה לעשות אותו לבד, איתי זה לא אפשרי מבחינתה ואולי אולי היא תצליח עם גבר. בגלל הדד אנד הזה והעצבות שהזדחלה לקשר שלנו, נפרדנו. כבר חודשיים הניתוק ביננו הפך ריחוק וכל הכאב מנותב לטינה ולגעגוע. הבעיה היא שאנחנו עובדות יחד. והריחוק הוא רק וירטואלי, כי אני רואה אותה יום יום והיא אותי. אני מנסה להתמודד עם הטירוף, שאוחז בי כשהיא מקבלת סמס ומחייכת, כשהיא יוצאת לחופש, שהיא חיה את חייה. ולא איתי. קשה לה, אני רואה את זה אבל היא ממשיכה. שאלתי אליכן היא איך אפשר לעבור הלאה?? מצד אחד אני לא יכולה להפתח רגשית כנראה לקשר הבא, כי אני אחוזה ולכודה בה עדיין, מצד שני אני לא יכולה להשתחרר ממנה, כי היא כל הזמן מולי, מחייה את הכאב והגעגוע. שינוי מקום עבודה מטעמים רבים לא רלוונטי לשתינו, כך שזה נתון שאותו לא ניתן לשנות. ההתייסרות הזו מתישה וכואבת ואשמח מאד לעזרתכן ולעצה תומכת. תודה!
אחרי 5 שנים ביחד וזו אהבת אישה הראשונה לשתינו, נפרדנו בכאב פוצע. זו היתה אהבה עוצמתית, אינטנסיבית, ממלאה ומדהימה. לי יש ילדים ולה אין, כשהשעון הביולוגי שלה רועם כמו הביג בן ביום חורף גשום. היא אהבה גברים בעבר ואני אמנם נשאתי לגבר, לא אהבתי כמו שאהבתי איתה. היא באה מבית מאד מאד שמרני, שהארון היחיד שהמשפחה שלה מזהה בהקשר הזה, הוא ארון קבורה. בגלל הלחץ לילד וחוסר האפשרות להודות באהבה לאשה, ריחפה תמיד עננה שחורה מעלינו. היא רוצה ילד, מבועתת מהמחשבה לעשות אותו לבד, איתי זה לא אפשרי מבחינתה ואולי אולי היא תצליח עם גבר. בגלל הדד אנד הזה והעצבות שהזדחלה לקשר שלנו, נפרדנו. כבר חודשיים הניתוק ביננו הפך ריחוק וכל הכאב מנותב לטינה ולגעגוע. הבעיה היא שאנחנו עובדות יחד. והריחוק הוא רק וירטואלי, כי אני רואה אותה יום יום והיא אותי. אני מנסה להתמודד עם הטירוף, שאוחז בי כשהיא מקבלת סמס ומחייכת, כשהיא יוצאת לחופש, שהיא חיה את חייה. ולא איתי. קשה לה, אני רואה את זה אבל היא ממשיכה. שאלתי אליכן היא איך אפשר לעבור הלאה?? מצד אחד אני לא יכולה להפתח רגשית כנראה לקשר הבא, כי אני אחוזה ולכודה בה עדיין, מצד שני אני לא יכולה להשתחרר ממנה, כי היא כל הזמן מולי, מחייה את הכאב והגעגוע. שינוי מקום עבודה מטעמים רבים לא רלוונטי לשתינו, כך שזה נתון שאותו לא ניתן לשנות. ההתייסרות הזו מתישה וכואבת ואשמח מאד לעזרתכן ולעצה תומכת. תודה!
מודה שאותי אפשר לרגש בקלות אך לא יוצא לי להתרגש כאן מהודעות. אך זאת נגעה בליבי. מזדהה עם הקושי לעזוב בן אדם אהוב.... לא חושבת שהפרידה היתה על בסיס מוצדק מספיק, אני מאמינה באמת, והאמת תמיד מנצחת, אולי היא תנצח אותה, ואולי יהיה מאוחר מידיי בשבילה איתך... לכי תדעי. מזדהה ומבינה את הכאב העצום שיש בהתמודדות בעבודה עם משהי שאת אוהבת, שאת בעצם כל כך מכירה, ושהיא אותך ושצריך להתעלם אחת מהשניה, עם צער כזה, מי צריך אוייבים תגידי לי 