עזרתכם, בבקשה.

sofifi

New member
עזרתכם, בבקשה.

שלום, אני בת 20, ההורים שלי מאז שאני זוכרת את עצמי רבים, כל הזמן. לא מכירה תקופות טובות אצלם. אני זוכרת שכשהייתי קטנה רציתי שהם יתגרשו כדי שלא יריבו. כיום יש לי אח בן 8, ככה שהם לא ישאירו אותו בלי מסגרת משפחתית מלוכדת. ההורים של אמא שלי התגרשו כשהיא הייתה קטנה והיא לא מוכנה לדבר כזה בבית שלה. כל פעם שאני זורקת לאבא שלי שהם צריכים ייעוץ מקצועי הוא אומר שהם צריכים את הרבנות (גירושים) ושהוא מבחינתו מחכה שאח שלי יהיה גדול מספיק. כמו תמיד, היה עכשיו ריב, וזרקתי לראשונה לאמא שלי שהם צריכים ייעוץ. שורה תחתונה - היא תלך רק אחרי שאבא שלי יילך. לא דיברתי על זה עם אבא שלי. אני לא גרה בבית (אני גרה במעונות, ברחתי הכי רחוק שרק הצלחתי). אבל אח שלי גר בבית וחווה את אותה הילדות העגומה שאני חוויתי. אני לא רוצה את הטראומות האלה בשבילו, זה נותן תפיסה שגויה לקשר בין גבר לאישה. איך אני גורמת לזה לקרות? איך אני גורמת לאבא שלי להתחיל ללכת, איפה אני מוצאת יועץ נישואים? בבקשה עזרו לי. תודה.
 
מכיר את ההרגשה המחורבנת הזאת...

אבל - מנסיוני המועט - אי אפשר לעזור למישהו שאינו מעוניין לקבל עזרה. אבא שלך - סביר להניח - רואה בייעוץ מקצועי סוג של הודאה בטעות או חשיפת חולשה, שהרי אף אחד לא מעוניין לקבל עצות כיצד לחיות את חייו. את מספיק מבוגרת כדי לנסות לעשות משהו אחר - וזאת רק דעתי : תדברי עם שניהם ביחד, תאספי אותם במקום נייטראלי אך מבודד מספיק ודברי איתם כבוגרת אל אנשים בוגרים : "יש לכם בעיות, יש לכם חיכוכים, יש לכם חוסר הסכמה בנושאים מסויימים - אבל יש לכם גם אחריות. לי לא היה נעים לגדול בבית בו רבים כל הזמן - וגם לאחי הקטן לא נעים - אז תשבו, תחשבו ותגיעו להחלטה - כי כרגע זה לא רק אתם - יש עוד אנשים בסיפור הזה שסובלים." אולי זה יעבוד - ושוב - אנשים שאינם רוצים לעזור לעצמם - אף אחד לא יוכל לעזור להם... בהצלחה.
 

זמשוש

New member
מניסיון

את לא יכולה לגרום לזה לקרות נראה שהם לא מאלה שיכולים להקשיב ולהבין ולא משנה מה תעשי ותגידי להם, הם יתכחשו לעובדה שהם גרמו ויגרמו לאחיך ולך נזק. אני לא יודעת מה להציע לך כי אני במצב דומה, ולא אחי ולא אני הצלחנו לגרום לזה לקרות...
 

magenta73

New member
מתוקה...

קודם כל חיבוק גדול. אני בת של הורים גרושים, שלי התגרשו כשהייתי בת 14, ולהגיד לך שלא חיכיתי שזה יקרה, אני לא יכולה... תשמעי, ההורים שלך הם בני אדם עצמאיים, את לא יכולה להכריח אותם לעשות שום דבר. מה שכן, הם כנראה עדיין חיים בעולם הזה של "לא להיפרד בשביל הילדים". דבר שגם מחקרים מראים שהוא לא טוב לילדים. לילגים עדיף גירושים קלים ושקטים מבית מלא בריב ומדון. הייתי מציעה לך לקחת את שניהם לשיחה, מלב אל לב. לבקש מהם רק להקשיב לך, כי את רוצה לשתף אותם במשהו חשוב לך, ולספר להם מה שיש לך על הלב. לספר להם איך את הרגשת כשגדלת בבית, איך את רוצה לשמור על אחיך, שלא יחווה אותן חוויות, ולבקש מהם, שילכו לטפל במערכת הזוגית שלהם. תספרי להם איך זה נראה מתוך העיניים שלך, של הילדה שגדלה בבית שלהם, איתם, אולי זה יעזור להם לפקוח עיניים.
 

infoheart2

New member
אני מבינה אותך לגמרי,

ההורים שלי התגרשו בגיל צעיר וזה היה מאד מרגיע במקום מסויים, גירושים הם לא מחלה - זה מקשה על הההורים ועל הילדים אין מה להגיד, אבל לדפוק את הבית אפשר שגם גרים ביחד, מסכימה איתך ולא יודעת מה לייעץ לך קחי :
 
למעלה