../images/Emo140.gifשלום לך..
תשובתי לא באה ממקום מתנשא ואני מקווה שלא תרגיז אותך. גיל 17 הוא גיל קשה. באמת. אני לא נתקלתי במה שנקרא- sweet sixteen וגם לא sweet seventeen... חלים הרבה מאוד שינויים בגוף, בנפש.. בקבלת הסביבה אותך וקבלתך את עצמך.. יחד עם זאת, אין זה אומר שאת צריכה להמשיך להרגיש כך. עצתי לך היא לגלות את המקומות שבהם את מתחזקת ומרגישה שאת יכולה להתמלא באנרגיה טובה- תחשבי על דברים שאת אוהבת לעשות, מקומות שמרגיעים אותך, אולי מדיטציה , דמיונות שעושים לך טוב על הלב? את לא חייבת להיות במקומות שלא נעים לך בהם, בין אם מדובר באנשים שסביבך או במצב תודעתי. נסי לחוש ולהתמסר לרגעים גם לרגשות שליליים, כי הם חלק מאיתנו, אך לזכור לשים את הדברים בפרופורציה ולהזכיר לעצמך תמיד שאת נפלאה ועוברת שינויים, עוברת שיעורים שאת צריכה לעבור. אחרי רגע קשה, שאלי את עצמך- מה השיעור שהייתי אמורה לעבור כאן? מה הייתי אמורה ללמוד? זה יכול להצמיח וגם לשמח. מקווה שעזרתי ולו במעט, מאחלת לך שקט ונועם, אפריל.