כלומר
אתה חב לאנשי המט את היותך היום איפה שאתה היום! תשלח להם ברכת ראש שנה מהודרת, אולי?
מצד אחד מכניסים לאדם חדש אמונות שליליות, מצד שני אמונות חיוביות. אומרים לו תשים לב לנשימה, לא לא.. תשב בחושך.. לא לא.. בודהה.. לא לא.. אושו בן-פונה... בסופו של דבר זאת האחריות האישית שלו לזרוק את כל השטויות שהאכילו אותו
היה פעם איש זקן ברחוב שהיה מחלק סוכריות. תמיד אמרו שאסור לקחת ממתקים מזרים ברחוב, אבל הוא היה שכן, וממנו מותר היה. עד שיום אחד הוא מת, והבית הועד להריסה, וגם גדעו שני עצים עצומי מימדים שעמדו בכניסה לחצר, והיה כואב ועצוב
בחזרה אליך
אם לא אותך, את מי אאשים?
השאלה שלי היתה ליתר דיוק - איך מודל הפסילות של דהרמקס קשור אליך? ואתה זורק אותי לאנשים אחרים וזמנים עברו...