עזרה

[נשואה שובבה]

עזרה

שלום לכולם. פעם ראשונה שאני בפורום הזה... רציתי לשאול אתכם הגרושים שכבר עברו את כל התהליך איך אתם הייתם בטוחים שזה הדבר הנכון לעשות להתגרש? אני נשואה 5 שנים (+ ילדה) ובמהלך השנה האחרונה עברנו אני ובעלי הרבה עליות ומורדות. אנחנו כבר מספר חודשים בייעוץ בטיפול זוגי אך בתקופה האחרונה המצב לא טוב. אנחנו משחקים אותה כלפי חוץ שהכל תקין אבל בפנים יודעים ששום דבר לא עובד. זה מה שאני מרגישה בכל אופן. אני לא יודעת אם אני עוד אוהבת אותו. בכל מקרה אתמול היינו בפגישה והכל יתפוצץ רבנו שם ואמרתי שאני רוצה להתגרש. והוא גם די התייאש מלנסות. בכל מקרה שהגירושין התחילו לחלחל בי נתקפתי פחד האם זה פחד מכל התהליך או האם אני אוהבת אותו ואני לא רוצה להפרד... אני לא יודעת מה לעשות. אני לא מאושרת בתוך המערכת הזוגית. אין משיכה, אין סערות, אין סקס אין כלום רק כבוד הדדי אחד לשניה. מה עושים איך יודעים שדי זהו מספיק לנסות... תודה למי שקרא עד כאן... מחכה לתגובתיכם.

 

[מראה מראה שעל הקיר]

דיי תלויי

עד כמה תוכלו (מי מכם) להמשיך "לשחק אותה" כלפי חוץ. מי שיתעייף ראשון יהייה האמיץ להתחיל בתהליך. "אני לא מאושרת בתך המערכת הזוגית"בפרט, ובכלל...קיראי שוב את עצמך. אגב לגיטימי ל"התבלבל" בתקופה שלפני יש כאלה שלקח להם כמה שנים האמיני לי... ב ה צ ל ח ה

 

[M i c h a l y U S A]

קצת ארוך..

מאוד קשה לבוא ולייעץ לך..תתגרשי..תפרקי בית. לפרק זה יותר קל מאשר לבנות. לכן חשוב שתדעי מה קורה. ישנם אתרים שעוסקים רק בגירושין ועלייך ללמוד את החומר. לגבי השאלה עצמה: יכולה לומר לך באופן אישי..שחיכיתי שנים להתגרש. ידעתי כמעט מהתחלה שעשיתי טעות..שאין התאמה..גם לא היתה מי יודע אהבה..שעם השנים נעלמה לה. החיים המשיכו..גידול ילדים..וכל פעם שהרגשתי שלא יכולה יותר...הייתי מסתכלת עליהם וחושבת: ואללה שיש לי חובה כלפיהם לגדל אותם בתוך תא משפחתי ולא לפרק להם..לגרום להם ליסורים. כי ככה חונכתי. עד שיום אחד הבנתי: שאני מתה לי קצת כל יום. שאני נחנקת. שהבית שאני מגדלת את הילדים זה בית עצוב בית אילם ושקט ..המתח משגע אותם. והם היו גודלים אל תוך החיים עם דפוסי התנהגות שלא רציתי שילמדו. לקח לי 15 שנה להבין שאני חייבת להתגרש על מנת להציל את עצמי קודם כל. אמא לא מאושרת זו גם אמא לא טובה. ידעתי שאגרום להם כאב. הם כאבו ..הם בכו..אבל היום מבינים שגם לאבא שלהם טוב יותר בלעדי. היה להם קשה ועדיין קשה. אך הם מבינים שגם לי ולאבא שלהם יש זכות לחיות. הנקודה היא: מתגרשים שמרגישים שכל יום "מתים " קצת. שאין דרך אחרת...

 

[נשואה שובבה]

מזה אני כ"כ מפחדת כי זה מה שאני

מרגישה. אני לא מאושרת אין לי עניין. אני מרגישה נבולה מבפנים. ומצד שני הוא בן אדם כ"כ טוב ואוהב ומתחשב ואף אחד לא מבין על מה אני מקשקשת כי זה לא הגיוני שאני רוצה לוותר על כל הטוב הזה. אני באמת אוהבת אותו כאדם אבל לא כבן זוג...

 

[ערסlight]

הפי אנד

תתגרשו וזהו. מה פה לא ברור? גם תוכלי להיות שובבה אשכרה.

 

[נשואה שובבה]

זה בדיוק העניין

זה לא הפחד האם יש משהו אחר יותר טוב בחוץ. זה השאלה האם לעשות זאת. אני כ"כ מבולבלת

 

[ayb1]

אם את מחפשת משהו יותר טוב בחוץ אז

תשארי בבית. סיבה להיתגרש היא כאשר את לא יכולה יותר בבית וכלל לא משנה אם יש בחוץ טוב או פחות טוב,את לא יכולה להישאר ולא חשוב המחיר. במצבך כל מה שאת צריכה זה איזה מאהב לתקופת מה,מאהב שיפתור לך את בעית הריגושים למה להיתגרש. אם את לא יכולה לעשות זאת לבעלך (לשקר,לבגוד ,לרמות) אז חזרי לשאלה הראשונית יכולה להמשיך כך או לא? אם התשובה היא לא. תתגרשי ןשיהיה מה שיהיה המחיר או המצב בחוץ.

 

[דוב ת פנד ה]

יש הפי אנד לסיפור שלך, מיכלי? אני ג

במצבה של הנשואה, וגם כן חושבת הרבה, וחושבת חכ , אחרי הגירושין מה יהיה . מנסה לשמוע האם יש כאלו שמצאו משהו מתאים יותר ..

 

[M i c h a l y U S A]

הפי אנד? תלוי איך מסתכלים על זה

אני חופשיה..ומחיר החופש שלי..היה יקר ..יקר מאוד. כמו שאומרים: יש ירידה לצורך עליה. התגרשתי להציל את עצמי. וכך עשיתי. לקח לי זמן לעמוד על הרגליים שוב. היום אני כבר פרודה מעל שש שנים גרושה רשמית 4 וחצי שנים.. ויכולה לומר לך שהחיים שלי הרבה יותר טובים ..אני הרבה יותר מאושרת .. כלכלית קשה לי. אבל על הרגליים. רמת חיי ירדה מאוד..אבל זה לא מה שהיה מושך אותי להשאר בנשואים אומללים. היום אני לבד בזוגיות של "נסועים"..שאין לה באמת הרבה משמעות... תקופת הכאב והבלבול עברה. ההשלמה של הילדים עם המצב וההבנה שכך טוב יותר..גם הושגה. אני מסתכלת על זה: כעל שיפור באיכות החיים.. זה עדיין לא הפי אנד.

 

[מראה מראה שעל הקיר]

את ההחלטה

לפרק בית, את היישום ~גרושין לא עושים במחשבה האם יש בחוץ משו מתאים יותר לדעתי קודם כל יש צורך להבין שגם אם תהיי לבד חיים שלמים יהייה ברור לך שכך טוב יותר מאשר במסגרת הזוגית בה חיית, אותה מסגרת שקוראים לה נישואים. ובאשר ל"מציאוֹת"

יש שמצאו את המשהו שלהם בלי קשר ליותר או פחות פשוט המשהו!

 

[iris6466]

בחוץ מה זה קר...

בחוץ כמו בפנים...כעס כאב תסכול בדידות. אותו דבר אחותי.תקראי קייטי בירון. הספר שלה עוזר להבין כמה דברים. מאד מומלץ.אהבה איריס

 

[שלי 9]

אני דווקא אתמקד בהיבט אחד..

את אמרת שאין סקס בחיים שלכם,עכשיו מעבר לשאר ההיבטים שיש לחיים הזוגיים ואני רחוקה מאוד מלזלזל בהם,אישית אני חושבת שאם אין לכם חיי מין- בעיני זהו אחד הדברים ההרסניים ביותר לזוגיות ,יש לזה משקל עצום על תוחלת חיי הנישואים ועל המהות הרגשית שלהם,.. אני לא אומרת שאם יש חיי מין וכל השאר דפוק אז זה בסדר,ממש לא..מה שאני בעצם אומרת זה שאם את לא מאושרת איתו ומתווספת לזה העובדה שאין לכם חיי מין אז זה רק צריך להוות זרז משמעותי להחלטה לפרק את חיי הנישואין, מיותר לציין את הדבר הבנאלי שאם יש צ'אנס ולו הקל שבקלים שיש מקום לשיפור ביניכם אז בטח ובטח ששווה לנסות. (א"עפ שהבנתי ממך ממש שזה די מת)

 

[בן ואפרת]

עם כל הכבוד הראוי...

חיי מין מספקים ועשירים, הם תולדה של מערכת יחסים בריאה, עשירה, מעצימה. לא ההיפך. זה לא הגיוני לקוות שחיי מין טובים יביאו לזוגיות טובה, וזה לא הגיוני לחשוב שחיי המין יהיו בכלל טובים אם הזוגיות לא טובה. ותשימי לב, שמדובר בחיי מין, לא באיזה סטוץ כזה או אחר. מדובר במין מספק מבחינה רגשית, מעצים, מחבר. לכן, כשאת אומרת שאם אין להם חיי מין זה צריך להוות זרז לגירושין, את טועה. הרי ברור הוא, שאם הם במקום כל כך לא טוב בזוגיות, גם חיי המין לא יהיו טובים. זה לא צריך להוות זרז לשום דבר. זה בסה"כ סימפטום. אינדיקטור למצב הגרוע של היחסים. אם הם יצליחו לשפר את כל המכלול, סביר להניח שגם חיי המין ישתפרו מאד.

 

[גרוש0פטימי]

עם כל הכבוד...

אתה כותב מהאמונה שלך וסוג של מנטרה שאני בהחלט יכול לכבד. אבל לא ממש מצליח לקבל. למשל, אצלנו, היו חיי מין מעולים ! עשירים ! ומסעירים ! (עד ליום הגרושין) (סימני הקריאה באו מהתלהבות ייתרה). היום בדיעבד יכול להגיד שלא אהבתי אותה, אבל ממש ממש לא ! אז איך זה מסתדר לנו עם התיאוריה שלך ? ברור שסקס עם רגשות מגיע לרמות גבוהות יותר אבל זה קיים גם בלי אהבה...

ואהבתי כבר לפני וגם אחרי

 

[בן ואפרת]

כל אחד והמעולה שלו...

והפואנטה העיקרית היתה שהמין לא מהווה המנגנון שיפתור את הבעיות. ושזה שכרגע חיי מין לא מספקים שהיא חווה, לא אמורים להיות הזרז לפרידה. וחוץ מזה, ששום דבר לא אבסולוטי, במיוחד כשמדובר באנשים ויחסים, ותמיד יש שונים וחריגים ומיוחדים. וחוץ מזה, איך אתה יודע שזה

ולא

 

[גרוש0פטימי]

כנראה שאני לא מומחה גדול

אבל גם לא טוען לכך. לכן לנסות לקבוע שסקס טוב הוא תוצר של אהבה ? או שכן או שלא.

 

[שלי 9]

מסכימה עם חלק מדבריך , אם כי

לא באופן מוחלט,(בהזדמנות אחרת אפרט..כי אין לי כוח להקליד

) לגבי הסיפא של דבריך לא נכון בהכרח שחיי מין מספקים הם תולדה רק של מערכת זוגית טובה, כלומר זה מאוד הגיוני שכן,אבל חיי מין מספקים הם גם פונקציה של כימיה מינית טובה - התאמה בטמפרמנט, התאמה אנטומית, התאמה בראש.. (התגובה מופנית לבן ואפרת)

 

[ב ד ר ך]

נראה לי

ממה שכתבת שאת עדיין מבולבלת עדיין לא בטוחה אם את אוהבת אותו או לא לכן אני חושבת שעדיין לא מיצית את כל הנסיונות להציל את הנישואין שלך. מנסיון שלי (ואולי זה היה נכון רק לגבי) כשאת יודעת בוודאות שזה מה שאת רוצה, כשאת יודעת בוודאות שאת לא אוהבת אותו ושלא טוב לך. רק אז את יכולה להרגיש שלמה עם התהליך הזה.

 

[עכביש על כביש]

בני כמה אתם ?

תראי אין כאן שחור או לבן החיים די אפורים מה שלך נראה שחור עכשיו נראה לאחר לבן וגם אם יתנו לך כאן עצה 30 אנשים להתגרש אז מה , זה הרוב מבחינת ההחלטה שלך ? תקחי את בעלך כמכלול זוגי ולא כמקור לאושר שלך את האושר תביאי לעצמך לא על ידי פרידתכם אלא על ידי כך שתנסי למצא מה לא טוב ולשפר אין לכם משיכה אין סערות אבל יש כבוד הדדי תמנפי את הכבוד ההדדי הזה לדברים סוערים תנסו דברים רוחניים תלכו לסדנאות תדברו המון תנסו לשנות ולהשתנות למען האחר יש לכם בעיה מקומית שניתנת לפתרון כבר עכשיו אל תפתרו אותה ותצרו בעיה ממושכת שתשליך על הילד שלכם תאמיני לי אין גברים על טיוטה לבנה שמחכים רק לך אולי בהתחלה תשתחררי ותזייני ותרגישי שאת מחזיקה לעולם את הביצים אבל יבואו לך מלא טיפוסים ואת כבר לא תהיי מוכנה להתפשר . קחי את עצמך בידיים קחי את המשפחה שלך והפכי את כולכם למאושרים בעבודה קשה , בסוף זה ישתלם לכם.

 

[גלי36]

אני דווקא מתפלאת

שקראת לעצמך נשואה שובבה, ואת לא מפגינה שם שובבות להיפך א מפגינה קור רוח ושיקול דעת. ואם כבר קיים בך שיקול דעת מסויים כדאי שתביני שלהתגרש זה לא סתם כי בא או כי מתחשק, הרי משם כבר לא תהיה דרך חזרה אמנם יש יוצאים מן הכלל כך אמרו לי היום..ובכל זאת חישבי על כך. אם להתגרש אז מתוך שלמות, אך אם להתגרש כי בחוץ יש משהו טוב יותר אז זהו שלא נראה לי כי לפי מה שכולם כותבים לא מלקקים דבש בחוץ, ואם ניתן לשקם אז משקמים בהצלחה