לפני שהודעתי לגרושי
שרציתי להתגרש, הלכתי להתייעץ אצל עו''ד. רציתי לקבל ייעוץ כללי: מה עליי לעשות, מה יהיה התהליך, מה הולך לקרות. בגדול, קיבלתי הסבר כמה לא כדאי לי להתגרש והמלצה חמה לחזור הביתה ולחיות עם המצב כמו שהוא. לא שילמתי לו אגורה שחוקה על הייעוץ, (הוא לא ביקש) וגם לא שמעתי לעצתו. מאז עברתי גישור, ייעוץ נישואין,ו-3 עו''ד שונים (כולל יעוץ קלוקל בנעמ''ת) גט, וכמה פסקי דין שחזרו על עצמם ושוב ושוב. לא כל העו''ד תאבי בצע זדוניים, לא כולם מחפשים איך לדפוק את הצד השני, ולא כולם מוכשרים במיוחד במקצועם. לא לכל אחד מתאים גישור, לא כל משפחה אפשר לאחות, ולא כל הסכם ניתן לכתוב בהסכמה של 2 הצדדים. לעיתים קרובות גם לא ניתן להגיע לפשרה סבירה. זה לא קשור לעו''ד/מגשר/יועץ- זה קשור לזוג המתעתד להתגרש וכמה נפלאה עדיין זוגיותם וכמה הם מסוגלים לעבוד יחד. מן הסתם, רוב הזוגות שמנסים להתגרש לא ממש חיים בסימביוזה מוחלטת, הזוגיות שלהם על הקרשים והרצון ויכולת שלהם לשיתוף פעולה מינימאלי ביותר- אם קיים בכלל. אבל תמיד קל יותר להאשים את מערכת המשפט, זה בטוח לא האנשים שניגשים לשם שאחראים לבוץ שהם נמצאים בו, הם לא יצרו אותו בכלל.