../images/Emo58.gif
לי גילו שדמבלדור מת-וזה היה הכי מבאס! הייתי בטוחה לאורך כל הספר שזה ברור מאד שהמשימה היא להרוג את הארי-חשבתי שהם אפילו אמרו את זה. ורק עכשיו קלטתי. יאללה, קראתי את הספר ביומיים! והנה ה"מאמר ביקורת" שלי על ספר כלשהו ל2 יח"ל ספרות: (התכוונתי לעשות את זה בכלל על אחד מהספרים האחרים שקראתי לאחרונה אבל הייתי חייבת פתאם בשתיים בלילה לכתוב את זה. מקווה שהמורה לא תתפוס ממני מישהי שקוראת רק ספרי הארי פוטר) הארי פוטר והנסיך חצוי-הדם ג'יי.קיי רולינג ספרי סדרת הארי פוטר, אותם קראו מרבית חברי ובודאי גם מחצית מבני הנוער בישראל, הם ללא ספק כובשים במיוחד. על זאת לא יכולתי לערער כשתחקרה אותי אמי בקנאה לגבי הספר השישי שהשגתי בעברית, לפניה, בעוד שהיא לא הצליחה להשאיל אותו מהספרייה בשפה הרוסית. סיום הקריאה של חמשת הספרים הראשונים בסדרה, אותם קראתי אינספור פעמים, תמיד התלווה בחיוך ובציפייה מותחת לקראת צאת הספר החדש לאור. הספר הזה סחף אותי באותם ימים ספורים, לפעמים שעות על גבי שעות, בהן הייתי נתונה לכישוף של ממש. העולם הזה, הקסום והמרגש, אליו אי אפשר להישאר אדיש. הרי איזה ילד לא ירצה להחליף את הארי פוטר למרות כל סכנות החיים הכרוכות בכך? לסעוד באולם המפואר בטירת הוגוורטס הטומנת בחובה סודות וקסם עתיק, לרקוח שיקוי פולימיצי עם רון והרמיוני, חברי נפש נאמנים, לפגוש את הדמויות המעניינות כל כך של הקוסמים והיצורים המופלאים, לקחת חלק בקרב הקשה כנגד כוחות האופל, וכל זאת הרחק מהעולם האנושי של ה"המוגלגים", כפי שמכונים בני האדם נטולי כוחות הקסם . כך כתוב על גב הספר השישי-"העלילה כבדה (וגם הספר שוקל לא מעט) , אבל הקוראים יגמעו כל מילה בשקיקה, וכשיגיע הזמן להיפרד מהוגוורטס, גם הם, כמו הארי, ישתוקקו כבר לעלות על הרכבת הבאה בחזרה לשם." כל הרעיון שעולם קסום אמיתי קיים מתחת לאפנו ירגש כל אחד, לא משנה מהו גילו, ולכן אין פלא שהסדרה מושכת גם מבוגרים רבים . האמת היא שכבר ברור מזמן ש"הארי פוטר" היא קצת יותר מספרות ילדים רגילה. גם אם מעולם לא יצרת קשר כלשהו עם הספרים או אפילו הסרטים אי אפשר להתעלם מהטירוף הסובב סביב הארי פוטר. הספר הזה, שגרם לבני נוער רבים כל כך לקרוא, מאבד את צורתו כספר בזמן בו אתה קורא אותו, הוא שואב אותך לתוך עולם אחר, אמיתי ונפלא כל כך וכמעט ומשכיח ממך את העולם האמיתי שנראה כמו מקום משעמם וכל כך צפוי מראש. פתאום אתה מוצא את עצמך נהנה ממספר העמודים הרב ומתחנן לכך שאולי אפילו יתווספו להם כמה. הספר השישי, והאחרון שיצא עד כה בסדרה, נקרא "הארי פוטר והנסיך חצוי הדם", אותו סיימתי לקרוא לפני שעות אחדות. עלילת הספר הזה, מתרחשת גם כן בהוגוורטס. כשעולם הקוסמים נתון למלחמה קשה-כוחות הטוב כנגד חייליו של וולדמורט, "אוכלי המוות" ונראה שההיסטוריה חוזרת על עצמה לאותה תקופה נוראה, לפני חמש עשרה שנה, בה היה וולדמורט בשיא כוחו. החשש שוולדמורט ישלוט מאיים והארי ו"דמבלדור", מנהל הוגוורטס, קוסם זקן אבל חכם וחזק, מנסים למצוא את הדרך להביס את אדון האופל. הארי מתחקה אחר הנער שהפך בבגרותו לוולדמורט הנורא(זה-שאין-לנקוב-בשמו). הוא מנסה למצוא את נקודת החולשה שלו כדי שבבוא היום יוכל גם לנצח אותו. הספר, שמסיים באירוע טרגי במיוחד, מוביל אותנו להצהרה מפתיעה של הארי בה הוא נשבע לא לחזור בשנה הבאה להוגוורטס. הארי יודע שהוא היחיד שיכול לחסל את אדון האופל וששניהם לא ינוחו עד שאחד מהם יחסל את השני. הסיום השאיר בי תחושה שונה מאד מהתחושה אותה הרגשתי בסופי בספרים הקודמים בסדרה. מצד אחד, סקרנות גדולה כל כך שטרם הרגשתי ביחס לספרים לגבי הספר הבא, ומצד שני, חששות לעתיד הארי ולגורל העולם הקסום. מה יקרה כעת לעולם הנפלא הזה אליו פשוט התמכרתי? את גורלו תקבע ג'יי. קיי. רולינג בספרה האחרון בסדרה שבודאי יתפרסם כשכבר אסיים את לימודי בתיכון. עשרות חודשי מתח מצפים לי ולמיליונים נוספים.
תודה מראש.
