מה הטעם בלמשוך?
אתם שלושה חודשים נשואים. להבנתי 3 שנים יחד. מדבריך, במשך כל התקופה חייך לא סגו בשושנים. יכולה להניח שקיווית, ייחלת והאמנת שלאחר נישואיכם התנהגותו תשתנה. והאמת טפחה לך בפנים. לדעתי הלגמרי אישית, עשית בחכמה כאשר ארזת את מטלטלייך ועזבת את הבית. אל תחזרי עד אשר יסתיים תהליך שבו תתחילי. לגבי הדרכים לעשות תפני לאחד המוסדות שנותנים סיוע לנשים במצבך (נעמ"ת או ויצ"ו) ואם (וחשש גדול מתגנב ללבי שסבלת גם מאלימות פיזית מעבר לזו שתיארת) אנא פני גם לגורמים אשר מסייעים לנשים מוכות. על שאלת האיך תוכלי, כאמור, לקבל תשובות מגורמים מוסמכים. על שאלת הלמה איש לא יוכל לענות לך אלא רק לחזק את ידייך ולומר לך ש
לא מגיע לך לסבול בשום מקרה או מצב. להלן קטע מ
מאמר בנושא מקלטים לנשי מוכות
מטרות המקלטים מקלטים לנשים מוכות הוקמו במטרה להעניק לאישה הפגועה וילדיה הגנה, מחסה, תמיכה, חיזוקים, אסרטיביות וכן - עזרה בתוכניות עתידיות. חשוב לציין, כי שהייה בסביבה ניטראלית ולא לוחצת ומאיימת במחיצתו של בעל נוגש ומתעמר, מאפשרת לאישה לכלכל את צעדיה בהתאם, לתכננם בקפידה ובד בבד גם מסייעת לבעל להשלים עם כישלונה של הזוגיות וכן עם הפרידה מבת-הזוג בעצמה – ממנה הוא נגמל במהלך ההתרחקות. מטרה נוספת היא יצירת מאגר מידע עצום על תופעת האלימות כלפי נשים. מאגר זה מתקבל במישרין מהנשים עצמן בתנאים של פתיחות ונכונות לחשיפה מרבית. המידע מגיע באמצעות עובדת סוציאלית, העובדת עם נשים, באופן פרטני, בעבודה קבוצתית, בתרפיה באומנויות ובשיחות אישיות רבות המתקיימות במהלך היממה. שיחות אלה יכולות להיות פורמאליות עם מנהלת המקלט או אשת צוות אחרת. לחילופין, הן יכולות להיות שיחות המתקיימות בעת ארוחה, בשיחות חולין על הספסל, בעת שתיית כוס קפה וכיו"ב. חלקו הגדול של המידע אינו פורמאלי, דבר המאפשר זרימה חופשית ותקשורת בינאישית. זאת, בשונה מכל המערכת של מטופל/מטפל או נחקר אנונימי ע"י חוקרים זרים. במהלך שהותן במקלט מקבלות הנשים מידע רב בדבר זכויותיהן כאזרחיות במדינת ישראל. הן מופנות לסעד משפטי, לטיפול רפואי (לעתים תכופות מצבן הרפואי מוזנח), טיפול באמצעות רפואה אלטרנטיבית וטיפוח אישי. טיפול רפואי בנשים המגיעות למקלט מתחיל בעזרה לנשים דיכאוניות, כאשר המטרה היא בעצם "לדכא את הדיכאון" ולמנוע את טיפוחו הממשמש ובא כתוצאה מן המצב שנוצר. המדיניות של המעון, להעצים את האישה המטופלת ולהופכה בהדרגה לקברניטה המנווטת את חייה במו-ידיה, זאת בין היתר ע"י עידודה לקום בשעה קבועה במשך היום ולא לשהות במיטה מעבר לשעת-היקיצה שנקבעה עבורה. גילויים סלחניים כלפי אישה מוכה המבקשת להישאר במיטה ולשקוע בעיצבונה, כאילו היא חולה, אינה עשויה אלא להגביר את השקיעה ברחמים עצמיים שאין בה בכדי לסייע לא לאישה עצמה ולא לילדיה – עליהם היא צריכה לקחת אחריות. אישה מוכה הנוטלת תרופות לארגעה תהיה חייבת לקבלן בידי אם הבית או הרופא המטפל. עם דעיכת התסמינים הדיכאוניים והשיקום נפסקת ההיזקקות לתרופות אלו ובכך – גם השימוש בהם. גם סיוע משפטי מסופק לנשים השוהות במקלט ונשים השוהות בו מעל לשבוע – אף מופנות לעורך-דין שיסייע בידן להשיג את הסעדים להם הן נצרכות. בהצלחה
