עזרה

31415926535

New member
מתוך אנציקלופדיה ynet

חגים ומועדים חגים ומועדים, ימי השבתון המיוחדים בשנה העברית (חוץ משבת). נקראים גם "ימים טובים" ומתחלקים לשני סוגים: חגים שנזכרים בתורה ("מדאורייתא") וחגים שהוסיפו חז"ל ("מדרבנן"). ואלה החגים מדאורייתא : פסח , שבועות , סוכות ושמיני עצרת , ראש השנה ויום כיפור . באותה תקופה אף ראש חודש נחשב לחג, עקב קורבנות המוסף שהקריבו בו. פסח, שבועות וסוכות מכונים יחד "שלושה רגלים". בזמן המקדש הוקרבו בחגים קורבנות מיוחדים, וב-3 הרגלים נערכה "עלייה לרגל" למשכן בירושלים ("שלוש רגלים תחוג לי בשנה", שמות כג, יד). שני החגים שמדרבנן הם פורים וחנוכה . ימים חגיגיים נוספים הם: ט"ו באב , שנחוג בימי המקדש; ט"ו בשבט ול"ג בעומר , שנזכרו אצל חז"ל אך נעשו לחגים רק בתקופה מאוחרת; יום העצמאות ויום שחרור ירושלים , שנקבעו אחרי קום מדינת ישראל. בחגים מדאורייתא קיים איסור מלאכה הדומה לאיסור מלאכה בשבת, אך נבדל ממנו בחומרתו (איסור "לאו" רגיל לעומת חיוב מיתה באיסורי שבת). אולם שלא כמו בשבת, בחגים אלה מותר לעשות את כל המלאכות הדרושות להכנת מזון ("צורכי אוכל נפש"). בהיתר "אוכל נפש" כלולים הבערת אש, בישול ואפייה, כתישה, שחיטה, העברה מרשות לרשות וכיו"ב, אלא אם כן אפשר להכין דברים אלו מערב החג בלי שייפגם טיב המאכל. יום כיפור הוא "שבת שבתון", ואין היתר "אוכל נפש" קיים בו, ואילו בראש חודש אין איסור מלאכה כלל. כשיום טוב חל בערב שבת אסור להכין בו אוכל לשבת שלמחרתו, אלא אם כן מניחים בערב החג תבשיל מסוים המיועד באופן סמלי לשבת. תבשיל זה נקרא "עירוב תבשילין". < פשוט ניגשים לgoogle ומחפשים "חגים מדאורייתא מדרבנן"(או כל מה שבא לך לראש) ומקבלים תשובה תוך 0.28 שניות
>
 
למעלה