עזרה

[הלנצח]

ברוך המקום ברוך הוא

אילו לא קרבנו להר סיני ולא נתן לנו את התורה, לא הייתי חפשי לכתוב כעת...
אי לאו האי יומא...

 

[הלנצח]

עזרה

מישהו יכול להסביר לי איך עובד ממשק הפורום?
אם אני מוסיף תגובה לשרשור המופיע בעמוד 9 זה מוקפץ לעמוד הראשון?
אם לא, אז מי בעצם יראה את זה?
האם יש אפשרות לתקן/לערוך תגובה בתוך פרק זמן מסויים?

 

[הלנצח]

בכלל נראה לי שהממשק של הייד פארק ידידותי יותר

האם אני צודק או שזה רק הרגל?
בהייד פארק רואים בעמוד הראשון הרבה יותר שרשורים כיוון שרק הודעת הפתיחה תופסת מקום.
בהייד פארק כל תגובה מקפיצה את האשכול לעמוד הראשי של הפורום.
נכון שאין שם את מנגנון השרשור המראה כל תגובה לאיזה תגובה קודמת היא משוייכת, אך גם כאן זה לא מספיק ברור, גם אחרי שבוסף ה"חוט הכתום", אותו אינני מצליח לגרור עד לנקודת המוצא, כאשר השרשור ארוך.

 

[השכן שממול]

לא מדוייק !

גם בתפוז ניתן להסתיר את ההודעות בשרשור ולראות רק את חלקן. נגשים למעלה מצד שמאל, ליד האותיות "א" בשני הגדלים כתוב "אופן התצוגה", מקישים ואז נפתח בצד ימין מסך קטן ובו כתוב בין היתר: הסתרת השרשרו אחרי ____ תגובות. ברירת המחדל היא 300 תגובות אך כל אחד יכול לבחור את כמות התגובות שאחריהן יוסתר השרשור, כשרוצים לקרוא את התגובות שהוסתרו, מקישים על התגובה הראשית ואז כל השרשור נפתח.
בהייד פארק לא ניתן לראות מי הגיב למי כי אין שרשור, כל ההודעות מסודרות אחת אחרי השניה בלי מדרג כלשהו, השיטה כאן הרבה יותר ידידותית.
החוט הכתוב הוא תוספת של הזמן האחרון והוא אכן לא נותן מענה לשרשורים ארוכים
הקפצת הודעות אפשרית עד 48 שעות אחרי כתיבת ההודעה, מעל לכך צריכים לכתוב הודעה חדשה ולצרף קישור להודעה המקורית ויש בכך היגיון כי מה הטעם להקפיץ הודעות מפני חודש רק בגלל שזה התחשק למישהו ? כל הקפצה דוחקת הצידה הודעות חדשות ואקטואליות יותר. בעלי עניין יכולים להקפיץ הודעות בהן יש להם עניין ושילכו כל ההודעות האחרות לעזאזל.

 

[הלנצח]

יש בזה משהו

אם היה מקום בעמוד הראשון למספיק שרשורים (בלי האופציה שהצגת - קצת מסורבלת) לא היתה בעיה שפה ושם תהיה הקפצה לא ראויה.
תגובה באמצעות קישור פוגעת ברצף הקריאה. זה גם גורם לעתים לשרשורים מיותרים.

מה שציינת שבהייד פארק לא ניתן לראות מי הגיב למי, נכון חלקית. יש שם פתרון של ציטוט התגובה עליה מגיבים ואפשר סתם לצטט או לכתוב למי מגיבים.
גם כאן אני לא מצליח לעתים לעקוב אחרי התגובות ולפעמים אני רואה תגובה שאין לי מושג על מה היא מגיבה.
אולי ענין של הרגל.
אינו דומה גולש בתפוז מאה פעמים למאה ואחת.

 

[השכן שממול]

האופציה הזאת לא מסורבלת כלל,

זוהי פעולה חד פעמית, אתה קובע פעם אחת כמה הודעות יכיל כל שרשור אצלך ובזה נגמר הסיפור, אינך צריך לעשות זאת כל פעם מחדש אלא אם אתה רוצה לשנות את הקביעה הקודמת.
אם מצוטטים את מי שהגיב כפי שאתה מציע לעשות בהייד, אז זה על אחת כמה וכמה יותר מסורבל. בכל הודעה לצטט או לכתוב את שם הכותב שלדבריו אתה מגיב, נו באמת...
בשיטה המדורגת הנהוגה בתפוז, ניתן לראות בקו ישר למגיב מי הגיב למי. כל סטיה מהקו הישר מראה שהתגובה מיועדת למישהו אחר.

 

[האיש והמסכה]

אין אפשרות להקפיץ שירשורים

מעבר לזמן מסויים אחרי שהכותב האחרון כתב תגובה.
אם ברצונך לכתוב הערה על שרשור מעמודים קודמים,
פתח הודעה חדשה, הכנס לינק לשרשור הרלוונטי
וכתוב את תגובתך.

אין אפשרות לתקן תגובה, במקרה של טעות חמורה
אפשר לבקש ממנהל הפורום למחוק את התגובה.

 

[הלנצח]

תודה

"מעבר לזמן מסויים" כמה זמן?
מדוע החוט הכתום בתגובה שלך נמשך לו לפייסבוק של תפוז?

 

[מוכה עץ]

לכל מי שפספס את ליל שבועות

יכול להשאר ער בלילה הבא ויצא ידי חובתו לפי מ"ד בשביעי נתנה תורה

ברצינות, מליון איש היו באירוע המכונן ביותר שעבר מאב לבן והם לא זוכרים את התאריך?!

חג שמח

 

[הלנצח]

גם את היום בשבוע אינם זוכרים

 

[תולעת הגשם]

התאריך לא כתוב, אז מי יזכור? גם לא כתוב שזה חג מתן תורה ! ובכלל הכתוב כה מבלבל שהיה ויכוח בין הצדוקים לפרושים מה זה -ממתי סופרים 7 שבועות כלומר מה זה" ממחרת השבת". ומה זה "מהחל חרמש בקמה " מה לעשות שהצדוקים נכחדו. הקראים סופרים ממחרת השבת כלשונו כלומר מיום ראשון.

חוץ מזה, כבר כתבתי על כך בעבר, ב"חג מתן תורה" לא ניתנה התורה! אחרי 40 יום ו40 לילה בהר, כלומר ב- תמוז, שבר משה את לוחות הברית. ואחר כך עוד 40 יום ו-40 לילה, מגיעים ליום הכיפורים. ( בערך).

 

[ירא אדם]

אותי יותר מטרידים ויכוחים הלכתיים

איך ייתכן שעם שלם שומר על התורה בהקפדה במשך שנים רבות ברצף
ופתאום יש ויכוח על סדר נתינת הפרשיות בתפילין
או על מספר ההדסים והערבות שצריך לאגוד עם הלולב?

 

[תולעת הגשם]

עדיין טוחנים את המים החיים ( התורה) עד דק ארבעת המינים לא ממש ידועים ומקורם סתום בתורה. רק שבי ציון הביאו וקבעו אותם. אתרוג הוא בכלל לא מין שהיה קיים בארץ.

כל העיסוק הזה בתורה ובדינים , נותן המון כוח לרבנים. הם בעלי הידע והם השולטים. השליטה, הכוח ( הפרסום) זה משאת נפש אולי הכי גדולה אצל בני אדם. אנשים יעשו הכל , בשביל זה.

בימי הביניים הידע ועימו הכוח היה בידי הכנסיה. רק הכמרים ידעו לקרוא ולכתוב ולכן ההמון נזקק להם. ואם לא נזקק, אז פיתו אותו באמצעות טקסים יפים וכנסיות מדהימות , תמיכה מוסרית, ואם כל זה לא עזר, אז הכריחו אותו...

 

[יוסף היחיד2]

לא מטריד בכלל

דווקא הדבר הזה לא מטריד אותי בכלל, אני לא חושב שאפילו לפי שהאמינים ניתנו 'פרטי המצוות' מסיני.

 

[ירא אדם]

מסיני או לא

בכמה הדסים נענעו היהודים לפני שר' עקיבא ור' ישמעאל דנו בזה?

 

[יוסף היחיד2]

לא משנה

באחד בשתיים בשלוש בעשר, מה זה משנה, מה הם עשו, התנאים יודעים שלא ניתן מסיני כמה, ומנסים לדעת מה ה' רוצה.

 

[ירא אדם]

לא הבנתי,

מה עשו ההורים שלהם, הסבים שלהם?

תמיד היה ויכוח בזה?
אז מה קרה שפתאום החליטו להכריע? (לפי דעת רוב התנאים או כלל אחר)
וכי לא היו חכמים שיכריעו בזה במשך כל מאות השנים שקדמו להם?

ואיך זה שאין שום איזכור לגבי הויכוח ההיסטורי הזה?
הייתי מצפה שבנושא מרכזי כל כך שחוזר על עצמו בכל שנה,
תהיה איזו ידיעה לגבי דעתם של נביאים אלו ואחרים,
או לכל הפחות של תנאים קדומים יותר,
איזשהו בדל של ידיעה לגבי שורשיו של הויכוח וטעמיו.
רגע, מה לגבי דעתו של משה רבינו בנושא, לא חשוב?
עכשיו אני נזכר שהיו גם סנהדרין במהלך הדורות שהכריעו כל הלכה, אז איך לא הכריעו את ההלכה בנדון?

לאן נעלמה המסורת המפורסמת שהיהדות מתפארת בה
ובמידה רבה מתבססת עליה?

השאלות האלו מעלות בי קורטוב של רוגז עצמי,
מה חשבתי במשך שנים?

 

[הלנצח]

שאלה דחופה

האם אפשר לצאת ידי מנהג אכילת חלב בשבועות באכילת בשר וחלב יחד?
יש בזה כמה צדדים וראיות לכאן ולכאן.

 

[הלנצח]

זה רק אצלי?

נעלם לי הסימון האם זו הודעה חדשה והאם ההודעה היא עםתגובה או בלי תגובה.
הפס הכתום לגמרי מתפרע.