עזרה!
אני גר לבד עם אמא ורע לי - רע לי!!! אני בן 22, אחרי צבא, עובד 10-13 שעות ביום במפעל ואין לי חברים במיוחד (מצב מיוחד שנוגע רק אלי) אנשים רע לי - רע לי!!!, אני כועס, אני מתעצבן ואני שובר כל דבר בבית!, אני רוצה לשים קץ לחיים שלי אין לי את היוזמה אבל אני מתחנן לאלוהים שיקח את רוחי, אני לא רוצה לחיות יותר!!! אמא נאיווית חסרת שכל, שרק עושה "שדואגת לי" - היא הבן אדם היחידי שאני רואה מחוץ לעבודה - בכלא של קירות הבית והיא מסתכרנת בכל דבר שאני עושה (מזה גיל 0 כנראה) ואני לא יכול שלא לשטף אותה בדברים שמעניינים אותי וסיפורים של אנשים שאני חווה ובעיות שלי בחיים אבל אחרי שאני מספר לה אני מרגיש שהיא מתעניינת בחיים שלי יותר והיא רוצה לחתת לי בחיים יותר - זה מה שאני מרגיש אני מרגיש שהעצמאות שלי נגזלת כמו כלום!!! כל מה שאני עושה עינייה הבוחנות של אמא חייבים לחתת וחייבים לדעת = ואחרי שהיא יודעת מכך אני מרגיש שזה כבר חסר ערך (מה שיצא מפי לאזניה), כי היא רוצה לחפור עוד יותר לנשמתי!! (היא פשוט מוציאה ממני את תוכלת החיים
) לעזזל!!!!, הראיתי לה היום כשחזרתי מהעבודה..., היא נראתה לי דיי אומללה עם הגיטרה (אמרתי לעצמי שהבטחתי לעצמי שלא אשתף אותה יותר בכלום) אבל לא..., אמרתי קליפ אחד לא יהיה ביג דיל - בטח ישמח אותה כי זה שיר ממש יפה, אבל לא כך היה, הראיתי לה את השיר וכשרציתי לצאת החוצה לטייל כמו שתכננתי לחצי שעה, היא עקבה אחרי אל הדלת כדי לתת לי נשיקת פרידה ,לא רוצה את זה!, שתנשק אותי כשאני אהיה בארון מתים! (אני הולך כולה ל30 דקות) התחמקתי ממנה, וכשייצאתי החוצה, אני רואה את ראשה מבצבץ מהחלון, ...
אני לא יכול יותר..., למה היא צריכה למנוע ממני את העצמאות של החיים שלי
למה? הסתובבתי ועשיתי את ההליכה שלי לכיוון הנגדי מחלון הבית - כדי שהיא לא תגרע מחירותי עוד קצת, כשהיא תביט על הגב שלי "כשאני הולך ומתרחק אל האופק", פשוט עשיתי פניית פרסה והלכתי בכיוון הנגדי (עשיתי את אותו הסיבוב סביב הרחוב, רק מהכיוון הנגדי וחזרתי הביתה) דיי כבר!!! זה הקש ששבר את גב הגמל!!! \מאז הילדות אני סובל מייסורי מצפון כאלו!!!, חדרו לי לפרטיות, לקחו לי את מה שאני!!- אני לא רוצה יותר לחיות זה מעיק עלי לחיות איתה!!! נקודת האין בריריה: לצערי, היא מחזיקה את המשכנתה של הבית ועובדת עצמאית (חודש אסל חודש בצל) כדי לשלם את החובות ולקנות אוכל לבית ובזכות זה, אני יכול ככה לחסוך את מה שאני מרוויח מ 10-13 שעות עבודה במפעל (למרות שלפעמים אני גם נותן לה מכספי כשיש חודשים של בצל - ואין לה מספיק כסף לשלם את החובות) -- אם אני אאזוב את הבית אז לא רק שאני אצטרך לממן מכספי את המגורים והמחייה שלי (ואלוהים יודע מתי אני אאגור מספיק כסף כדי ללכת ללמוד -כמו שאני מתכנן) אלא גם אני מפחד על כך שאני ישאיר את אמא, לחיות לבדה, לבדה בבית והיא תהיה בודדה והיא לא תרצה יותר לחיות או לעשות משהוא בחיים ואז היא תתמותת נפשית והעסק שלה יקרוס והיא לא תצליח להחזיק את הבית בעצמה {[(חז וחלילה)]} וגם אם אני יגור לבד - חוץ מבזבוזי המחייה שלי - אם אני אעזור לאמא כספית במקביל - אז לדעתי אני אצתרך עשרות שנים כדי לחסוך לעצמי כסף ללימודים (במקום השנה שתכננתי לחסוך) ואם זה לא מספיק כשחזרתי הביתה (מההליכה), כולי מדוכדך ועצבני - כאילו שלא הרגו כבר חלק ממני היא עדיין ממשיכה להראות התעניינות בי (דיי כבר!!!) נסגרתי בחדר ואני עדיין שומע שהיא מהלכת ליד החדר שלי ואז... היא שואלת אותי שאלה על הקליפ שהראיתי לה [באיזה שנה בוצע השיר]! - זהו! רציתי למות! לא רק שאין לי מושג מה לענות לה - אלא גם החתתנות הזאתי עברה כל גבול! רבותי! רצחו אותי!!!, לקחו לי את האני!!!, אני לא קיים יותר!!! פשוט בה לו למות!!!! תעזרו לי
אני גר לבד עם אמא ורע לי - רע לי!!! אני בן 22, אחרי צבא, עובד 10-13 שעות ביום במפעל ואין לי חברים במיוחד (מצב מיוחד שנוגע רק אלי) אנשים רע לי - רע לי!!!, אני כועס, אני מתעצבן ואני שובר כל דבר בבית!, אני רוצה לשים קץ לחיים שלי אין לי את היוזמה אבל אני מתחנן לאלוהים שיקח את רוחי, אני לא רוצה לחיות יותר!!! אמא נאיווית חסרת שכל, שרק עושה "שדואגת לי" - היא הבן אדם היחידי שאני רואה מחוץ לעבודה - בכלא של קירות הבית והיא מסתכרנת בכל דבר שאני עושה (מזה גיל 0 כנראה) ואני לא יכול שלא לשטף אותה בדברים שמעניינים אותי וסיפורים של אנשים שאני חווה ובעיות שלי בחיים אבל אחרי שאני מספר לה אני מרגיש שהיא מתעניינת בחיים שלי יותר והיא רוצה לחתת לי בחיים יותר - זה מה שאני מרגיש אני מרגיש שהעצמאות שלי נגזלת כמו כלום!!! כל מה שאני עושה עינייה הבוחנות של אמא חייבים לחתת וחייבים לדעת = ואחרי שהיא יודעת מכך אני מרגיש שזה כבר חסר ערך (מה שיצא מפי לאזניה), כי היא רוצה לחפור עוד יותר לנשמתי!! (היא פשוט מוציאה ממני את תוכלת החיים