עזרה
אז לאן ממשיכים מפה, אם בכלל? אני בטיפול תרופתי מעל לשנה, חוסר תיפקוד כמעט טוטאלי, אין חשק וכוח לשום דבר, שקיעה בתוך מרה שחורה כבר תקופה ארוכה של מעל לשנתיים שהתפרץ לפתע... בגלל אי אלו דברים, סביר להניח הדחקות וטראומות. כרגע מטופלת כבר כמה חודשים 'טובים' 225MG אפקסור (הייתי על ''ויאפקס'', אך לאחר מס' חודשים שבהם עברה תקופת ההסתגלות-תופעות הלוואי, העדפתי לעבור לתרופת המקור למרות שהיא יקרה פי כמה, לא כלולה בסל). ובנוסף קלונקס 25 מ''ג לפני השינה, אמור להרגיע(?) - בפועל לא מרגישה כל שינוי... הייתי בטיפול פסיכולוגי לתקופה די ממושכת לא הרגשתי שבאמת זה מועיל ועוזר לי במשהו. לא הוזיז או שינה אצלי דברים בתת מודע והן בגישה האקטיבית בחיי היומיום. כבר מזמן איבדתי תקווה, בייחוד ברופאים. הרופא שלי לדעתי כבר אובד אצות, היות וניסיתי שלל סוגים שונים של תרופות, כרגע מרגישה פעם ככה פעם כך, יש ימים שיש יותר כוח ופעילות, וישנם כאלו שלא מסוגלת לצאת מן המיטה ולעשות דברים בסיסיים ביותר. ניסיתי לפעול בצורה אקטיבית, לשכנע את עצמי אך גם זה מאוד רגעי ולא משנה אצלי משהו בתחושה, עדיין ההרגשה של האפסיות, כישלון, חוסר אמון בסביבה, אלו דברים שנחקקו אצלי מאז ומתמיד, אעדיף לא לפרט יתר על המידה, אציין שאין כמעט תמיכה מהמשפחה, לא נראה שאכפת להם בכלל ממשהו. האם למישהו יש עצה בשבילי? אולי המלצה למטפל/ת בשיטת CBT? עליה הרופאת משפחה שמכירה אותי תקופה ארוכה המליצה, אך לא התחברתי כלל לשיטה זו, חשתי כמו שטיפת מוח ואף ביקורתיות. איך אמורים לדעת אם התרופה יעילה ועוזרת או שמא לא עוזרת ותורמת כלל וכלל?
אז לאן ממשיכים מפה, אם בכלל? אני בטיפול תרופתי מעל לשנה, חוסר תיפקוד כמעט טוטאלי, אין חשק וכוח לשום דבר, שקיעה בתוך מרה שחורה כבר תקופה ארוכה של מעל לשנתיים שהתפרץ לפתע... בגלל אי אלו דברים, סביר להניח הדחקות וטראומות. כרגע מטופלת כבר כמה חודשים 'טובים' 225MG אפקסור (הייתי על ''ויאפקס'', אך לאחר מס' חודשים שבהם עברה תקופת ההסתגלות-תופעות הלוואי, העדפתי לעבור לתרופת המקור למרות שהיא יקרה פי כמה, לא כלולה בסל). ובנוסף קלונקס 25 מ''ג לפני השינה, אמור להרגיע(?) - בפועל לא מרגישה כל שינוי... הייתי בטיפול פסיכולוגי לתקופה די ממושכת לא הרגשתי שבאמת זה מועיל ועוזר לי במשהו. לא הוזיז או שינה אצלי דברים בתת מודע והן בגישה האקטיבית בחיי היומיום. כבר מזמן איבדתי תקווה, בייחוד ברופאים. הרופא שלי לדעתי כבר אובד אצות, היות וניסיתי שלל סוגים שונים של תרופות, כרגע מרגישה פעם ככה פעם כך, יש ימים שיש יותר כוח ופעילות, וישנם כאלו שלא מסוגלת לצאת מן המיטה ולעשות דברים בסיסיים ביותר. ניסיתי לפעול בצורה אקטיבית, לשכנע את עצמי אך גם זה מאוד רגעי ולא משנה אצלי משהו בתחושה, עדיין ההרגשה של האפסיות, כישלון, חוסר אמון בסביבה, אלו דברים שנחקקו אצלי מאז ומתמיד, אעדיף לא לפרט יתר על המידה, אציין שאין כמעט תמיכה מהמשפחה, לא נראה שאכפת להם בכלל ממשהו. האם למישהו יש עצה בשבילי? אולי המלצה למטפל/ת בשיטת CBT? עליה הרופאת משפחה שמכירה אותי תקופה ארוכה המליצה, אך לא התחברתי כלל לשיטה זו, חשתי כמו שטיפת מוח ואף ביקורתיות. איך אמורים לדעת אם התרופה יעילה ועוזרת או שמא לא עוזרת ותורמת כלל וכלל?